הבקשה לעיכוב הליכים נדחית.

אין מחלוקת בין הצדדים כי עילת התביעה בתביעה זו נולדה שלוש שנים לאחר מתן צו כינוס נכסי הנתבע בפשיטת רגל שניתן בשנת 2012.

סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") קובע כי ממועד מתן צו כינוס נכסי החייב: "לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה (הדגשה שלי – ו.ש.) ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע."

הגדרת חוב בר תביעה על פי סעיף ההגדרות בפקודה: "כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל;"

ומה הם החובות שניתן לתובעם בהליך פשיטת רגל? על כך עונה סעיף 71(א) לפקודה: "חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל."

דהיינו, חוב שלא חל על החייב ביום מתן צו הכינוס - אינו חוב בר תביעה ומכאן שההוראה בסעיף 20 חלה רק על הנושים שחובם בר תביעה בהליכי פשיטת הרגל.

פרשנותו של ב"כ המבקש כי הוראות סעיף 20 חלות גם על כל נושה של חייב ובכלל זה חוב שנולד לאחר מתן צו הכינוס מציעה לפושטי רגל את האפשרות ליצור חובות חדשים מבלי שיתבעו בהם.

חובות אלה אינם ניתנים לתביעה במסגרת הליכי פשיטת הרגל ולא בהליכי תביעה בבית משפט, כלומר אין לנושה כזה כל תרופה משום סוג שהוא.

זו פרשנות שאין הדעת סובלתה והנני לדחותה.

ניתנה היום, ט' חשוון תשע"ז, 10 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.