טוען...

גזר דין שניתנה ע"י מיכל ברנט

מיכל ברנט28/09/2017

בפני

כבוד השופטת מיכל ברנט

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

יוסי תמם (עציר)

הנאשם

גזר דין

1. הנאשם הורשע, לאחר שהודה בעובדות כתב האישום במהלך שמיעת הראיות, בעבירה של שוד, עבירה לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2. על פי עובדות כתב האישום, ביום 4.7.16בשעה 17:57 לערך, הגיע הנאשם לסניף הבנק הבינלאומי ברחוב העצמאות 56, יהוד, כשהוא חבוש קסדה, התקרב לפקידה בשם ג'ודי אשר חשדה בו וביקשה ממנו להסיר את הקסדה, הוא לא הסירה, הושיט לה שקית ירוקה והורה לה "שימי כסף או שאני שם לך כדור בראש".

ג'ודי החלה להכניס לשקית שטרות כסף, בעוד הנאשם שלח ידו מעבר לדלפק , נטל שקית מטבעות וצעק על ג'ודי "שימי עוד".

לאחר שג'ודי הכניסה שטרות כסף נוספים לשקית, לקח הנאשם את השקית ונמלט מהמקום.

3. בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר לעונש על ידי שירות המבחן. התסקיר מתאר את תולדותיו של הנאשם אשר סבל לאורך השנים מקשיי הסתגלות ובעיות התנהגותיות. בילדותו אובחן כסובל מבעיות קשב וריכוז ובהמשך, חלה החמרה בהתנהגותו והוא גילה בעיות משמעת ואלימות כלפי רכוש. לאחר 10 שנות לימוד נפלט מהמסגרת החינוכית ולא גילה יציבות תעסוקתית. למערכת הפסיכיאטרית הנאשם מוכר משני צווי הסתכלות ומשני אשפוזים בצווי בית משפט. הנאשם אובחן כסובל מסכיזופרניה והפרעת אישיות אנטיסוציאלית ומאז שחרורו מבית החולים "שלוותה" לא היה בטיפול או במעקב פסיכיאטרי.

לפני כשנה וחצי נפטרה אמו של הנאשם ממחלת הסרטן ומאז חלה החמרה במצבו הנפשי והוא החל לצרוך אלכוהול בכמויות גדולות. הנאשם היה קשור לאמו ומותה הקשה עליו רגשית.

לדבריו, טרם ביצוע העבירה, החל לחוש תחושות לחץ, מחשבות טורדניות וחרדות עמן התקשה להתמודד ואלה, בנוסף לצריכת האלכוהול, עמדו בבסיס התנהגותו בעבירה.

הנאשם ציין בפני שירות המבחן כי אינו זוכר את האירוע כלל והשליך את התנהגותו על מצבו הנפשי.

בחודש יולי 2016 , לאחר מעצרו, אושפז לצורכי הסתכלות והערכה פסיכיאטרית. ובסוף חודש אפריל 2017 נשלח להערכה פסיכיאטרית נוספת בה הומלצו המלצות כהמלצות הקודמות , המשך השגחה ומעקב פסכיאטרי.

שירות המבחן התרשם כי ברקע למעורבותו בפלילים ומורכבות מצבו עומדות בעיותיו הנפשיות והעבודה כי לא מטופל באופן יציב במהלך השנים, לצד שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים.

עוד התרשם שירות המבחן ברמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות אלימה וכך גם חומרת הפגיעה , דבר המחדד את החשיבות בהשתלבותו בטיפול כוללני. הנאשם מביע מידה של נכונות לבדוק התאמתו לקהילה טיפולית לתחלואה כפולה.

שירות המבחן עתר לדחות את הדיון על מנת לאפשר לנאשם לעבור ראיון בקהילה הטיפולית "קרית שלמה" אלא שבמהלך שמיעת הטיעונים לעונש התברר כי באת כוחו פנתה לקהילה זו ולקהילות רבות נוספות הדורשות כתנאי לקבלה לראיון כי הנאשם יהיה מאוזן תרופתית בעוד הנאשם מסרב לעשות כן.

כך או כך, אין ספק כי הנאשם סובל מסכיזופרניה ומהתנהגות אני סוציאלית כמו גם התמכרות לאלכוהול.

4. ראיות לעונש- ב"כ המאשימה הגישה את גיליון הרישום הפלילי של הנאשם ממנו עולה כי הוגשו כנגדו בעבר שלושה כתבי אישום ובכולם נמצא כי אינו מסוגל לעמוד לדין בשל מחלת נפש. הרישומים התיישנו.

מטעם הנאשם העידו מר יעקב קורצקי המכהן כסגן ראש עירית רמת השרון. לטענתו הוא מכיר את הנאשם שנים רבות מאחר ואמו עבדה בעירייה שנים רבות. בשנים האחרונות למד עם הנאשם את "הדף היומי" מידי בוקר והיה עמו בשבתות. העד סיפר כי הוא מחזיק בתיק הרווחה ובתיק הספורט, מסייע לאנשים שמעדו ומאמין שאפשר יהיה לשלב את הנאשם בעבודה באגודת הספורט.

אביו של הנאשם מר שמעון תמם הסביר כי לדעתו, הגורם המרכזי למצבו והתנהגותו של הנאשם הוא מות אשתו ז"ל, אליה היה הנאשם מקורב מאד.

אחותו של הנאשם הגב' רינת תמם העידה כי מאז מעצרו של הנאשם התמקדה המשפחה בסיוע לו על מנת שישתקם ובאשר לטיפול התרופתי לו מסרה הנאשם טענה כי זו החלטתו.

חברו של הנאשם מר דקל משולם העיד כי נפצע בעזה לפני מספר שנים, הוריו "זרקו" אותו כלשונו והמפלט היה הנאשם אשר הלך עמו לטיפולים, לוועדות רפואיות ולמעשה הנאשם היה כל עולמו. טענתו, הנאשם הינו אדם רחב לב, וכך רואים אותו כל חבריו.

5. ב"כ המאשימה טענה בעבר הופסקו הליכים כנגד הנאשם בגין מחלת נפש. הערך החברתי המוגן- הוא בטחון הציבור, פגיעה בקניין ועוגמת הנפש לציבור. על פי הפסיקה העבירה מצדיקה ענישה מרתיעה. אמנם נגרם רק נזק כספי אך נזקים כבדים מזה עלולים היו להיגרם. על פי התסקיר , ללא טיפול והליך מעמיק, המסוכנות שנותרת אינה פשוטה. מחלתו של הנאשם אובחנה זה מזמן, והוא אינו מטפל בה ולכן , כשבאים לשקול מתחם ענישה כמו גם אם יש מקום לחרוג ממנו, אין נסיבות המצדיקות חריגה. הנאשם לוקה במחלת נפש ואין מחלוקת כי יש להתחשב בנתון זה.

לאור מדיניות הענישה ונסיבות התיק , מתחן הענישה צריך לנוע בין 12 חודשי מאסר ל- 36 חודשים ואת דינו של הנאשם יש לגזור באמצעו של המתחם בנוסף למאסר על תנאי.

6. ב"כ הנאשם טענה כי לאירוע לא קדם תכנון מוקדם, הנאשם לא הצטייד בנשק קר או חם, לא עשה שימוש בפתק, והגיע בכוחות עצמו למקום. האירוע מלמד על ביזריות והיעדר תחכום. מיד לאחר ביצוע העבירה הושלכה הקסדה בסמוך לבנק, הנאשם נכנס לחנות, התיישב על כיסא והמתין בסבלנות למונית שבעלת החנות הזמינה עבורו. המונית הגיעה והוא לא נסע בה . לאחר מכן הגיע למלון מנדרין בהרצליה בסמוך לחוף הים, נכנס לחנות הלבשה תחתונה של נשים וביקש לקנות חולצת נשים במידה גדולה. הנאשם רכש ארנק של נשים שנתפס עם טיקט. מהעדויות עולה שהוא נראה סהרורי והמוכרת סברה שהוא נראה מסטול. לאחר מכן נצפה בחוף הים בבית קפה כששטרות הכסף על גופו והוא שותה בירה. נסיבות אלה מלמדות על העדר תחכום, על מצב נפשי קשה, והשפעת אלכוהול.

הנזק שנגרם מהעבירה מבלי להקל מחומרתה ומתחושת קרבן העבירה הוא איום מילולי.

הרקע לעבירה כעולה מהתסקיר הוא פטירת אם הנאשם מספר חודשים עובר לביצוע העבירה, תוך הגברת צריכת אלכוהול בעקבות מותה. ברקע לביצוע העבירה שימוש התמכרותי באלכוהול ומצב נפשי לא יציב. לגבי הסייג של קרבה לאחריות פלילית – אין חולק שמדובר במי שהינו בעל רקע נפשי וסובל ממחלת סכיזופרניה. מחוות הדעת הראשונה ממאי 2017 עולה כי בעברו היו שני צווי הסתכלות בביה"ח אברבנאל ושני אשפוזים בביה"ח שלוותה.

בהסתכלות ב- 13.2.07 היה שרוי במצב פסיכוטי, מחשבות שווא ולא כשיר לעמוד לדין. ב 25.2.07 אושפז למשך שלושה חודשים לערך שם אובחן כי מצוי ברמיסיה חלקית ולוקה בפסיכוזה והפרעות אישיות. גם אז נמצא לא כשיר לעמוד לדין שכן היה במצב פסיכוטי וסבל מהפרעות אנטי סוציאליות. גם במעצר הנוכחי צוין כי הוא לוקה בהפרעות אישיות ומרמזים למחשבות שווא כלפי מערכת אכיפת החוק. בעבר הופסקו הליכים בעניינו בשל מחלת הנפש בה לוקה הנאשם. גם נסיבות ביצוע העבירה, כשברקע מחלת נפש, מחזקים את היותו על ציר הסייגים לאחריות הפלילית ולא ניתן לנתק את נסיבות ביצוע העבירה מהרקע הנפשי.

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה טענה ב"כ הנאשם כי מדובר בצעיר כבן 30 שנים, אין לחובתו הרשעות קודמות, הוא עצור מעל 14 חודשים - מיום 4.7.16, במהלך מעצרו שהה במחלקה סגורה של מב"ן בתנאי מעצר קשים מאוד מבחינה נפשית ופיזית והוא מוגדר כסג"ב עד היום. הנאשם נטל אחריות והודה ובכך חסך זמן שיפוטי ניכר.

הנאשם למד ממעצרו הממושך את הלקח , הוא מבין ששילם מחיר מאוד כבד ומצר על כך.

באשר למתחם העונש ההולם טענה ב"כ הנאשם כי הוא נע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ל - 12 חודשי מאסר בפועל.

לאור הנסיבות המיוחדות של התיק, נסיבות ביצוע העבירה, היעדר תחכום, היעדר תכנון, מצב נפשי המלמד בברור כי הנאשם סובל ממחלה נפשית ומצב נפשי רעוע, כהנאשם מצוי כבר למעלה מ 14 חודשים במעצר, יש להסתפק בימי מעצרו.

7. לתמיכה בעמדתה העונשית הגישה ב"כ המאשימה פסיקה כמפורט להלן:

בע"פ 3929/15 צחי יצחק נ' מדינת ישראל ביצע המערער שוד בנק באמצעות פתק, המערער היה מכור לסמים, נקבע מתחם ענישה הנע בין 12 ל – 36 חודשי מאסר ונגזרו עליו 22 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את הערעור.

בע"פ 322/13 משה מזרחי נ' מדינת ישראל ביצע המערער שוד סניף בנק הדואר באמצעות

פתק, ונדון לשלוש שנות מאסר. ברם, במקרה זה דובר בנאשם שלו עבר פלילי מכביד.

בע"פ 606/13 אליהו חכמון נ' מדינת ישראל ביצע המערער שוד בסניף בנק הדואר, איים על הפקידה כי יוציא אקדח ונדון לעונש של 24 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את הערעור.

בע"פ 2678/12 אבו כף נ' מדינת ישראל הורשע המערער בשוד בנק דואר בטרם שמיעת הראיות ונדון ל- 36 חודשי מאסר בפועל. דובר במערער שלחובתו 18 הרשעות קודמות במגוון עבירות – רכוש, מרמה, סמים, אלימות, שיבוש מהלכי משפט, התחזות, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, שבל"ר, בריחה ממשמורת חוקית , הפרת הוראה חוקית ועוד כך שאין מקום להשוותו לנאשם שבפני.

בע"פ 5370/11 בוזגלו נ' מדינת ישראל נדון המערער אשר ביצע שוד בבנק ל – 34 חודשי מאסר בפועל אלא שדובר במערער שלחובתו עבר פלילי מכביד בעבירות של גניבה, תקיפה, סחיטה באיומים, סמים ועוד. הערעור נדחה, ברם, אין מקום להשוות בינו לבין הנאשם לאור עברו הפלילי המכביד.

בע"פ 7537/16 ארז מזרחי נ' מדינת ישראל נדון המערער לאחר שהורשע בביצוע עבירה של שוד בנק ל – 24 חודשי מסר בפועל. דובר בשוד בנאשם שביצע שוד בנק תוך איום כי יש ברשותו אקדח. הערעור נדחה.

בע"פ 1702/16 מדינת ישראל נ' שושני הורשע המשיב בעבירה של ניסיון שוד והושתו עליו 12 חודשי מאסר בפועל כמו גם הופעל מאסר על תנאי בן 12 חודשים באופן מצטבר. בית המשפט העליון החמיר בעונשו של המשיב בעיקר נוכח עברו הפלילי המכביד הכולל שורה ארוכה של הרשעות קודמות, לרבות שלוש הרשעות עוקבות בעבירות של שוד וניסיון שוד.

8. ב"כ הנאשם הגישה אסופת פסיקה לתמיכה בעמדתה העונשית כמפורט להלן:

בע"פ 2146/13 בן דלק נ' מדינת ישראל הושתו על הנאשם אשר הורשע בשוד סניף בנק באמצעות חפץ הנחזה להיות אקדח 11 חודשי מאסר בפועל בשל גילו הצעיר, עברו הנקי והודאתו. בית המשפט העליון אישר את מתחם הענישה – 10 – 36 חודשי מאסר ודחה את הערעור.

בע"פ 6752/10 טטרואשוילי נ' מדינת ישראל הורשע המערער בביצוע שוד באמצעות פתק ונגזרו עליו10 חודשי מאסר בפועל בשל העדר עבר פלילי והחזרת כספי השוד. הערעור נדחה.

בע"פ 9094/12 טספאי נ' מדינת ישראל הורשע המערער בעבירה של שוד בנק, גרם לפקידה להבין כי יש לו אקדח בכיסו ונדון ל- 10 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון הקל בעונשו נוכח נסיבות חייו הקשות ונסיבות ביצוע העבירה המעידות כי היא בוצעה מתוך ייאוש ללא הפעלת שיקול דעת של ממש.

עוד הוגשו 12 גזרי דין שניתנו על ידי בתי המשפט המחוזיים בהם נדונו נאשמים לעונשים קלים יחסית אם בשל ענישה מוסכמת ממנה סטה בית המשפט ובית המשפט העליון השיבה לעונש המוסכם בשל הסכמת פרקליטות המדינה (ת.פ. 39490-07-11 מדינת ישראל נ' ממסטבלוב וע"פ 2193/12), אם בשל מצב נפשי – ראה: ת.פ. 2036-10-10 מדינת ישראל נ' אביחי בכר בו הושתו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל בשל מצבו הנפשי; ת.פ. 40251-12-13 מדינת ישראל נ' חנניה בו הורשע הנאשם בשני מעשי שוד ונגזרו עליו 9 חודשי מאסר בפועל לאור פגיעה מינית שחווה בילדותו, כברת הדרך המשמעותית שעשה במסלול השיקום, הודאתו המידית, מצוקה כלכלית קשה וגירושין וכיו"ב.

9. דיון והכרעה:

עבירת השוד הינה עבירה חמורה אשר פגיעתה הרעה ניכרת הן בפגיעה בקניינם של אחרים, הן בביטחון הציבור והן בשלומם ובריאותם הנפשית של קורבנות העבירה.

כפי שנפסק בע"פ 322/13 מזרחי נ' מדינת ישראל "רחמנות יתרה על השודד, כמוה כהתאכזרות אל קורבנו; זה שבכוח וזה שבפועל".

יחד עם זאת, מדובר בנאשם שהודה אם כי לאחר שמיעת חלק מראיות התביעה, נאשם אשר לוקה בסכיזופרניה ובהפרעת אישיות אנטיסוציאלית ואלה יזקפו לקולא.

בהתאם לסעיף 40ט(א)(9) "בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם ... יתחשב בית המשפט בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה... ככל שהן משפיעות על חומרת מעשה העבירה ועל אשמו של נאשם:

.....

(9)הקרבה לסייג לאחריות פלילית כאמור בסימן ב' לפרק ה'1".

בע"פ 1865/14 פלוני נ' מדינת ישראל נפסק על ידי כבוד השופט עמית בהאי לישנא:

"ההתחשבות במצבו הנפשי של הנאשם כשיקול רלוונטי בענישה, באה לידי ביטוי בתיקון 113 לחוק העונשין בסעיף 40ט הקובע כלהלן:

(א)בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם כאמור בסעיף 40ג(א) יתחשב בית המשפט בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר שהן משפיעות על חומרת מעשה העבירה ועל אשמו של הנאשם:

[...]

(6) יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו;

(7) יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ומידת השליטה שלו על מעשהו, לרבות עקב התגרות של נפגע העבירה;

(8) [...]

(9) הקרבה לסייג לאחריות פלילית כאמור בסימן ב' לפרק ה'1.

(ב)לעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(6) עד(9), בית המשפט יתחשב בהן ככל שסבר שהן מפחיתות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם.

במאמר מוסגר אציין כי בית משפט קמא לא אזכר בפסק דינו סעיפים אלה, הגם שמגזר הדין עולה כי לקח בחשבון את מצבו הנפשי של המערער.

המחוקק הכיר אפוא במצב בו הנאשם נמצא אחראי למעשיו, אך יכולתו להבין או להימנע מהמעשה נפגמה במידת-מה, או שהוא קרוב לסייג לאחריות פלילית, ויש בכך כדי להפחית את מידת האשם המוסרי של הנאשם:

"מכאן, שכדי להביא בחשבון את מצבו הנפשי של נאשם לצורך הקלה מסוימת בעונשו, אין צורך ברור – כפי שזה קיים בטרם הכרעה בשאלת תחולתו של סייג אי-השפיות – לקבוע אם הנאשם חולה בהכרח במחלת נפש. בניסוח אחר של הדברים, לצורך גיבוש הנתונים בשלב גזר הדין, די בכך שיקבע כי הנאשם סובל מהפרעה נפשית משמעותית, וזאת מבלי לקבוע ממצא חד-משמעי באשר לקיומה של מחלת נפש של ממש.
... כך או כך, דומה שקשה לחלוק על העובדה, שלמעשה היא מוסכמת על הצדדים, שגם אם המערער איננו חולה במחלת הסכיזופרניה הפרנואידית, הרי שהוא סבל וסובל מהפרעה נפשית קשה הקרובה לכך והיה גם מאושפז פעמים אחדות (ולא נפרט יותר מטעמים של צנעת הפרט וסודיות רפואית)" (ע"פ 4312/11 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 13 (10.06.2013)) .

(עוד להתחשבות במצב נפשי בגזירת העונש, ראו, לדוגמה, ע"פ 2667/14 פלוני נ' מדינת ישראל,פס' 6 (24.11.2014))".

אין ספק כי מנעד הענישה בעבירת השוד אינו אחיד. יחד עם זאת, בקביעת המתחם, לאור מחלת הנפש בה לוקה הנאשם, יש מקום לקבוע מתחם שונה.

לאור האמור הנני קובעת כי בנסיבותיו של הנאשם אשר לוקה במחלת נפש , מתחם הענישה נע בין 10 ל - 30 חודשי מאסר בפועל.

ב"כ המאשימה עתרה למקם את הנאשם באמצע המתחם וסבורני כי נכון יהא לעשות כן.

לאור האמור הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 20 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו 4.7.16.

2. 8 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך שנתיים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור הנאשם עבירת אלימות שהיא פשע.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
20/09/2016 החלטה שניתנה ע"י רות לורך רות לורך לא זמין
03/02/2017 החלטה שניתנה ע"י מיכל ברנט מיכל ברנט צפייה
06/02/2017 החלטה שניתנה ע"י מיכל ברנט מיכל ברנט צפייה
04/09/2017 החלטה שניתנה ע"י מיכל ברנט מיכל ברנט צפייה
28/09/2017 גזר דין שניתנה ע"י מיכל ברנט מיכל ברנט צפייה