| מספר בקשה:1 |
לפני | רשם בית המשפט המחוזי כבוד השופט עודד מאור |
מבקשים | 1.פרידה ראובני 2.נחמן ראובני |
נגד |
משיבים | 1.ארנה גרינברג 2.גלעד ברוך 3.ישי רומנוב 4.דוד ברוך 5.אברהם ברוך 6.בנק דיסקונט לישראל בע"מ 7.ארנה גרינברג ולר 8.גלעד ברוך (רשום כמשיב 3) |
לפניי בקשה ליתן פסק דין בהיעדר הגשת תשובה, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 256א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: ""התקנות").
- עניינו של ההליך שבכותרת הוא בהסכם מכר שנכרת בין המבקשים לבין מר אבי פלד ביום 10.12.90, לפיו רכשו המבקשים מאת פלד את מלוא זכויותיו (בשיעור 75%) במקרקעין הידועים כחלקה 11 בגוש 7228 .
- ואולם, בניגוד להתחייבויות על פי ההסכם, כך לפי הטענה, החתים פלד את אמו על הסכם העברה ללא תמורה, שבמסגרתו ניסה להעביר לה את זכויותיו בנכס ואף רשם הערות אזהרה על שמה בימים 14.4.05 ו – 6.6.05.
- לאור האמור לעיל, הגישו המבקשים תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, וביום 28.2.08 ניתן פסק דין הצהרתי לטובת המבקשים שפסק, כי מלוא זכויותיו של פלד בבניין הועברו לבעלותם של המבקשים, בחלקים שווים ביניהם, בתמורה לתשלום סך של 350,000 ₪ מכוח הסכם המכר. עוד נקבע, בין היתר, כי הערת האזהרה שנרשמה לטובת אמו של פלד ביום 14.3.06 בטלה ומבוטלת (להלן: "פסק הדין של כב' השופט ש' גייפמן" או "פסק הדין"). על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (עמ' 1024/09) ורשות ערעור לעליון (ע"מ 4899/09), אך אלו נדחו בזה אחר זה.
- המבקשים, כך לטענתם, דיווחו על הסכם המכר לרשויות המס, קיבלו חזקה בנכס, והם מנהלים את הבניין יחד עם שותף נוסף (הבעלים בשיעור 25% נוספים של הבניין).
- ואולם, לאחר שנחתם הסכם המכר ואף לאחר שהוכרז על אכיפת ההסכם בפסק הדין ונחתמו 2 הערות אזהרה לטובת המבקשים, הוטלו עיקולים שונים בין השנים 2012-2013 במסגרת תיקי הוצאה לפועל מטעמם של הנושים של פלד ואמו. למעט העיקול של המשיב 1 ביחס להערת האזהרה שנרשמה לזכות אמו של פלד, הרי שכל יתר העיקולים נרשמו לאחר רישומן של הערות האזהרה לטובת התובעים בהתאם לסעיף 126 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין").
- קיומם של העיקולים, כך נטען, מונע מהמבקשים לממש את זכות קניינם ולהירשם כבעלים של הנכס.
- בהמרצת הפתיחה שהוגשה ביום 14.7.16 צורפו כמשיבים הנושים של פלד ואמו, שהטילו את העיקולים הנטענים. לטענת המבקשים, הערת אזהרה שנרשמה מכוח סעיף 126(א) גוברת על עיקולים מאוחרים בזמן שנרשמו לטובתם, ולפיכך זכותם של המבקשים גוברת ועדיפה מכוח סעיף 127(א) לחוק המקרקעין על פני המשיבים ( פרט למשיב 1). בנוגע למשיב 1 נטען, כי מאחר שפסק הדין (שניתן קודם להטלת צו העיקול) הכריז על בטלות הערת האזהרה שנרשמה לטובת אמו של פלד, הרי שאין לה כל זכויות בנכס, ומשכך- המשיב 1 אינו יכול לעקל את הזכויות שאינן.
- המרצת הפתיחה והזמנה לדין נמסרו במסירה אישית לידי כל המשיבים, כעולה מאישורי המסירה ותצהירי המוסר שצורפו לבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה שהגישו המבקשים ביום 22.11.16.
- עד היום לא הגישו המשיבים תשובה להמרצת הפתיחה ולא הוגשה על ידם בקשה לקיום דיון בהמרצת הפתיחה על אף שחלף המועד להגשת תשובה להמרצה. על כן, ובהתאם להוראת תקנה 256א לתקנות , רשאים המבקשים לבקש פסק דין על יסוד הנטען בכתב התביעה.
- לגופו של עניין, ועל פי החומר שלפניי, ובאין תגובה או התייצבות, מצאתי לנכון לקבל את בקשתם של המבקשים. אכן, כפי שעולה מההמרצה והמסמכים המצורפים לה, עניינינו במבקשים שרכשו את הנכס בהסכם מכר שנכרת כדין, שילמו את מלוא התמורה, רשמו הערות אזהרה לטובתם, קיבלו את החזקה לידיהם ונהגו בו מנהג בעלים.
- הלכה פסוקה היא, כי עיקול שנרשם על נכס מקרקעין על ידי נושה בגין חוב בעליו – ניגף מפני הערת אזהרה שנרשמה על הנכס קודם לרישום העיקול. הוראת סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין קובעת את עדיפותו המהותית של בעל הערת האזהרה על פני נושים אחרים של בעל הנכס, בכך שהיא מבטיחה כי זכויותיו של הראשון לא תיפגענה בשל עיקול מאוחר או בשל מצבים אחרים המנויים בסעיף 127(ב) הנ"ל. הערת האזהרה מקימה עדיפות מהותית על פני בעלי זכויות אחרים, המאוחרים לרישומה [ראו: ע"א 261/88 בנק המזרחי המאוחד נ' רוזובסקי, פ"ד מ"ח(2) 102 (פורסם בנבו, 1994)].
- בית המשפט העליון אף הרחיק לכת עת קבע כי בעל זכות חוזית בנכס מקרקעין מכוחו של הסכם מכר, הינו בעל זכות שביושר וככזו היא גוברת על פני עיקול המאוחר לה בזמן, אף אם לא נרשמה הערת אזהרה לטובת הקונה, דהיינו בעל הזכות [ראו ע"א 189/95 בנק אוצר החייל נ' אהרונוב, פ"ד נג(4) 199 (פורסם בנבו, 1999) ].
- נוכח האמור לעיל, יש להיעתר, בענייננו, לסעדים המבוקשים בתובענה, שכן בנדון עסקת המכר נעשתה בשנת 1990, נאכפה בפסק הדין מיום 2009, הערות האזהרה לטובת המבקשים נרשמו בשנת 2009, ואילו העיקולים הנידונים הוטלו אך בימים 14/11/12-3/4/13 – קרי, במועדים המאוחרים להסכם המכר, כמו גם לרישומן של הערות האזהרה.
- אשר על כן ועל יסוד הוראת תקנה 256א לתקנות, הנני מקבל את התביעה לאחר ששוכנעתי, כי יש מקום ליתן פסק-דין על יסוד המרצת הפתיחה ונספחיה. אני מצהיר בזאת, כי העיקולים שהוטלו על הנכס לטובת המשיבים או לטובת מי מהם, כמפורט במסגרת המרצת הפתיחה, בטלים ומבוטלים.
- מאחר ולא הוגשו כתבי תשובה ולא התקיים כל דיון, לא אעשה צו להוצאות במסגרת הליך זה.
5129371
ניתן בסמכותי כרשם בית המשפט.
ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ז, 25 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.
