בפני | כבוד השופטת מעין צור |
התובעות | 1.סגולה ספורט הדרום בע"מ 2.ליסקאר רם בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עצמון ואח' |
נגד |
הנתבע | דני אנדלר ע"י ב"כ עו"ד הישראלי ואח' |
- זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שלטענת התובעות גרם הנתבע לרכבן ביום 19.11.15.
- אין חולק כי ביום 19.11.15 התרחשה תאונת דרכים. רכב התובעות, שבו נהג אייל זיקרי (להלן: "זיקרי"), נכנס לכיכר שבה נסע הנתבע באופנועו, ופגע בו. החלק השמאלי הקדמי של רכב התובעות פגע בחלק הימני האחורי של האופנוע (ראה עדות מאי אייזמן, העדה מטעם התובעות, בעמ' 1 שו' 20 – עמ' 2 שו' 3).
- אין חולק כי האחריות להתרחשות התאונה מוטלת על זיקרי. הנתבע הגיש תביעה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה לבית המשפט לתביעות קטנות בראשל"צ (ת"ק 64633-03-16) (להלן: "התביעה הראשונה"), ובמסגרת הסכם פשרה בין הצדדים פוצה בגין נזקיו.
- לטענת התובעות, לאחר התאונה התעצבן הנתבע, הוריד את הקסדה מראשו והטיח אותה בחוזקה על רכבן, וכתוצאה מכך נגרם לרכב נזק. התובעות הגישו חוות דעת שמאי, שלפיה נגרם לרכב נזק בפינה השמאלית הקדמית – בפגוש, בכנף ובבית הגלגל.
- מאי אייזנמן (להלן: "אייזנמן") מסרה בתצהירה כי הנתבע "הוריד את הקסדה מראשו והטיח אותה בחוזקה על הרכב". בתצהיר לא מפורט איפה פגעה הקסדה. כשנשאלה על כך בחקירה הנגדית ציינה תחילה: "אני לא זוכרת בדיוק אבל על מכסה המנוע" (עמ' 2 שו' 9). כשהוצגו לה דבריו של זיקרי בעדותו בתביעה הראשונה, כי הקסדה נזרקה על השמשה השיבה: "לא זוכרת אם בשמשה או על מכסה המנוע. זה היה האזור" (עמ' 2 שו' 11-12). כשנשאלה אם הפגיעה הייתה בפגוש השיבה: "אני זוכרת שזה היה על מכסה המנוע אבל יכול להיות. הסיטואציה הייתה מאוד מלחיצה. יכול להיות שהזכרון מטעה אותי" (עמ' 2 שו' 19-20).
- כפי שניתן לראות, אייזנמן עצמה לא ידעה לציין את מקום פגיעת הקסדה, אך העידה כי למיטב זכרונה הפגיעה הייתה במכסה המנוע. דא עקא כי לרכב התובעות לא נגרם נזק במכסה המנוע.
- התובעות נמנעו מלהזמין לעדות את זיקרי. עובדה זו פועלת לחובתן, במיוחד לנוכח העובדה שבתביעה הראשונה העיד כי הנתבע "זרק את הקסדה על השמשה" (עמ' 2 שו' 16 לפרוטוקול הדיון מיום 1.9.16).
- הנתבע העיד כי לא זרק את הקסדה, אך יתכן שהיא נשמטה.
- אני מקבלת את טענת התובעות כי הקסדה פגעה ברכב, אך בכך אין די על מנת להוכיח את התביעה, שכן לצורך כך על התובעות להוכיח גם נזק, וקשר סיבתי בין הפגיעה לבין הנזק. בנטל זה לא עמדו התובעות. כאמור, במקום הפגיעה שעליו העידה אייזנמן –מכסה המנוע, אין נזק. גם בשמשה (מקום פגיעה חלופי לפי עדות אייזנמן) אין נזק. מאידך, קיים נזק בפינה השמאלית הקדמית – בפגוש, בכנף ובבית הגלגל. ואולם נזק זה מתיישב עם מנגנון התאונה, וסביר שהוא תוצאה של התאונה ולא של פגיעת הקסדה, מה גם שאין בפניי ראיה כלשהי שהקסדה פגעה בפינה השמאלית הקדמית של הרכב.
- זאת ועוד: אייזנמן טענה בתצהירה כי לאופנוע לא נגרם נזק כתוצאה מהתאונה. ואולם בתביעה הראשונה הסכימו הנתבעים שם, לרבות תובעת מס' 2, לפצות את הנתבע בסכום של 7,889 ₪ בגין נזקיו. מכאן שעדותה של אייזנמן אינה משקפת דברים כהווייתם.
- לפיכך אני דוחה את התביעה.
- התובעות ישלמו לנתבע הוצאותיו בתביעה זו בסך 2,340 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
- זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, כ"ב אדר תשע"ז, 20 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.