תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 2.1.16. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 15,000 ₪ בגין עלות תיקונים, שכר שמאי, הפסד ימי עבודה, נסיעות, והוצאות.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען כי התאונה ארעה בשל אבדן שליטה של רכב הנתבעים, אשר הגיע מכביש צדי המשתלב אל הכביש הראשי בו נסע התובע – ובשל מהירות נסיעתו ותנאי הדרך סטה, הסתחרר ופגע ברכב התובע.

הנתבעים טוענים, מנגד, כי רכב התובע ניסה לעקוף את רכבם מימין לאחר שרכבם סטה מעט ואיבד שליטה על דרך נסיעתו – אך לא באופן ובנסיבות המתוארות על ידי התובע.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, באמצעות מכוניות צעצוע, אני מעדיף את גרסתו של התובע, אותה מצאתי מהימנה יותר מהאחרות, בין היתר בשל חוסר הסבירות של תיאור קרות התאונה על ידי נהג הנתבעים שהרחיק עצמו מאחריות לנסיבות התאונה. עדותו של התובע היתה רצופה וקוהרנטית והנסיבות אותן הוא מתאר עולות בקנה אחד עם תוואי השטח כפי שהוצג ועם נזקי הצדדים.

משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבעים ועליהם לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

נוכח אי-הוכחת ראשי הנזק המתייחסים לאבדן ימי עבודה, נסיעות והוצאות אני דוחה רכיבים אלו של התביעה.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 9,500 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, ה' כסלו תשע"ז, 05 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.