לפניי תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב אגב תאונת דרכים.

לטענת נהג התובעת עמד לצאת עם רכבו ממוסך ולהשתלב בדרך, התקדם מעט מאחר ושדה הראייה מתוך המוסך לא אפשר לו לראות את העוברים בדרך, ושעה שבלט רכבו מעט לנתיב הנסיעה נעמד משהבחין במלגזה נהוגה ע"י הנתבע 1. נהג התובעת טען כי נעמד על מנת לאפשר למלגזה לעבור, אולם מאחר ונהג המלגזה לא הבחין בו, מכיוון ששדה הראייה שלו היה חסום ע"י המשא שהוביל במלגזה – פגע ברכבו שעה שהיה בעמידה.

נהג הנתבעים טען, כי נהג במלגזה כאשר שדה הראייה שלו פתוח לחלוטין, ותוך כדי נסיעתו יצא רכב התובעים מן המוסך ופגע בו.

מדובר, אפוא, בשתי גרסאות קוטביות, אשר אינן מתיישבות זו עם זו.

לאחר שנתתי דעתי לעדויות שנשמעו לפניי, למסמכים ולתמונות הנזקים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להעדיף את גרסת נהג התובעת, בהיותה מסתברת יותר.

ראשית, עליי לציין כי עדות נהג התובעים הייתה מהימנה עליי והלה העיד באופן ברור וחד משמעי כי היה בעצירה מוחלטת שעה שארעה התאונה, כי ראה ששדה ראייתו של נהג המלגזה מוגבל ולפיכך עצר ואף צפר לו על מנת להסב את תשומת לבו, אך ללא הועיל.

עוד אעיר, כי הנתבע 1, כאשר העיד לפי תומו, העיד כי בשעת נסיעתו הסתכל ימינה ושמאלה כל העת. רק לאחר שנשאל הוסיף כי הסתכל גם קדימה. עדות ספונטנית זו מתיישבת יותר עם עדות נהג התובעת כי שדה הראייה של נהג המלגזה היה חסום, ולפיכך נאלץ להסתכל כל העת לצדדים על מנת להתקדם בנסיעתו. ברור, כי לו היה שדה הראייה של נהג הנתבעים פנוי לחלוטין כפי שטען לפניי, הרי שלא הייתה כל סיבה שייאלץ להסתכל לצדדים כל העת.

על כך יש להוסיף, כי תמונות הנזק, הממוקד בצידו השמאלי של רכב התובעים, ואף הפגיעה בתחתית הרכב, מתיישבות יותר עם גרסת נהג התובעת בדבר פגיעת המלגזה ברכבו, מאשר עם גרסת נהג הנתבעים כי רכב התובעת פגע בשקי חול שהובלו על גבי המלגזה.

לאור כל האמור מצאתי את גרסת נהג התובעת להתרחשות התאונה כמסתברת יותר.

לפי עדות נהג התובעת וכעולה גם מתמונות המקום, הגם שרכב התובעת בלט מעט החוצה לנתיב, לא היה בכך כדי לחסום את נתיב נסיעת המלגזה, מה גם שנהג התובעת העיד לפניי כי לא היה באפשרותו להימנע מן התאונה כיוון שלא יכול היה לחזור אחורה. במצב דברים זה, אף לא מצאתי להטיל כל אחריות תורמת על נהג התובעים.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת, באמצעות הנתבעת 2, סך של 12,873 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך 375 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 2,259 ₪.

ניתן היום, כ"ב חשוון תשע"ט, 31 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.