ביולי 2016 הוגשה התביעה בתיק שבנדון, נגד המשיבה 1 (להלן: המכללה) ובה נטען כי בגין שירותי בילוי שסיפק המבקש לתלמידי העיר טייבה הוסכם כי תשלם לו המכללה, כזכיינית להפעלת קייטנות קיץ ושירותי בילוי מטעם המשיבה 2 (להלן: העירייה). לטענת המבקש, לא שילמה המכללה סך של כ-24 אלף ₪, ומכאן התביעה.

בהסכמה ניתנה למכללה רשות להתגונן ונקבע כי התביעה תתברר בסדר דין מהיר.

מועד לדיון שנועד להתקיים באפריל 2017 נדחה לבקשת המכללה ובהסכמת המבקש, ודיון ראשון בתיק התקיים בחודש ספטמבר.

בדיון התברר כי ביחס לתשלום בגין כניסה לבריכה מסכימה המכללה שיש לשלם למבקש סך של כ-10 אלפים ₪, וזאת בכפוף לתוצאות הליך המתנהל בינה לבין העירייה. בתום הדיון, ולנוכח הטענות שהועלו בו, ביקש המבקש ארכה לבחון אפשרות לבקש לתקן את כתב התביעה.

המועד להגשת הבקשה נקצב ליום 1.10.17.

ביום 4.10.17 התריע בית המשפט בפני הצדדים כי לא הוגשה כל בקשה או הודעה לתיק, וביום 26.10.17 הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה – ובאופן שתצורף העירייה כנתבעת נוספת.

הבקשה הועברה לתגובת הצד שכנגד ומשזו לא הוגשה הוחלט ביום 21.11.17 על תיקון כתב התביעה.

כתב תביעה מתוקן הוגש לתיק ביום 23.11.17.

ביום 15.1.18 עתרה המכללה להורות על ביטול ההחלטה המתירה את תיקון כתב התביעה וביום 30.1.18 הגישה בקשה מנומקת לעניין זה. לעמדתה, הרחיב המבקש את החזית בין הצדדים בטיעון שפורט בכתב התביעה באשר לשאלת הכניסה לבריכה וטענה כי הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה באיחור. המבקש טען בתגובה כי אין מחלוקת שניתן יהיה לנהל את בירור המחלוקת גם ביחס לסכום הקשור לכניסה לבריכה.

מצאתי להתיר את תיקון כתב התביעה, כמבוקש.

"כידוע, לשונה של תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי היא לשון רחבה. עינינו הרואות, כי מחוקק המשנה העניק שיקול דעת רחב לבית המשפט להפעיל את סמכותו בכל עת, ובלבד ששוכנע שהדבר מוצדק על מנת להכריע בשאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין הנצים. תקנה זו זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדתנו כי אכן גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ביותר, בייחוד מקום שבו מדובר בשלב מוקדם של ההליך, בטרם החל בירור התובענה לגופה (ע"א 90/3092 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214, 218 (1992); רע"א 98/2345 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998); רע"א 14/7192 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' צוקר, פסקה 13 (1.1.2015); רע"א 15/8203 עובדיה נ' ולנשטין, פסקה 7 וההפניות שם (25.1.2016)). ברוב המקרים, ניתן יהיה לרפא את הנזק שנגרם למשיב בבקשה באופן של פסיקת הוצאות. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח המעמד העל-חוקתי לו זכתה במשפטנו זכות הגישה לערכאות, בסכסוך שבין פרטים לבין עצמם ובסכסוך בין פרט לבין רשויות השלטון (רע"א 95/733 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 590 (1997)).

ברם, גם זכות זו אינה נותרת ללא גבול. מולה שומה עלינו לבחון את הנזק הדיוני הנגרם לבעל הדין שכנגד כתוצאה מהתיקון המבוקש, ובהתחשב בנסיבות ההליך. כפי שנקבע בפסיקה, מקרים אשר עלולים להצדיק סירוב לבקשה לתיקון הם למשל מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב, או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אילו הוגשה הבקשה מחדש, כגון טענה להתיישנות (עניין דנגור, 431). מקרה אחר בו יקמוץ בית המשפט את ידו במתן היתר לתיקון כתב התביעה, הוא מקום בו מבקש התיקון מעונין להוסיף עילת תביעה חדשה, שהראיות לגביה שונות מאלו הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי. בהקשר זה נקבע כי לצורך כך תינתן למונח "עילה" פרשנות רחבה, ככזו המתייחסת לאו דווקא לאותן העובדות המקימות את הסעד המבוקש, אלא לעסקה או לזכות הנטענת על ידי בעל הדין (עניין עובדיה, פסקה 7)."

רע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון, כב' הש' סולברג, החלטה מיום 28.3.16.

כמו כן, בדונו בבקשה לתיקון כתב תביעה על בית המשפט לבחון את השלב בו מובאת הבקשה בפניו והתנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון. (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, 2013, פרק ז'). לא זו אף זו, אפילו יש בתיקון משום הוספת "עילה חדשה", שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי, גם אז אין בעובדה זו, כשלעצמה, משום שלילת זכות התיקון ועל בית המשפט לבחון השלב הדיוני בו הוגשה הבקשה והשיהוי בהגשתה. (שם, בעמ' 123).

בענייננו, אף אם כטענת המשיבה יש בתיקון משום הוספת עילה חדשה, הרי שאין חולק כי עילה זו מתבססת על אותן ראיות הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי, כי לא ננקט כל שיהוי בהגשת הבקשה וכי התביעה מצויה בשלב המקדמי לבירורה.

עוד יצוין כי מאחר והבקשה מוגשת בשלב דיוני מוקדם הרי שיש להניח כי לא ייגרם כל נזק שאינו בר פיצוי למשיבה כתוצאה מתיקון כתב התביעה.

נוכח האמור לעיל, הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת.

נוכח תיקון כתב התביעה, ובמידת הצורך, יגישו המכללה והעירייה כל בקשה נדרשת לעניין תיקון כתבי טענותיהם, ובמקביל ייקבע מועד נוסף לישיבה מקדמית – על פי היומן ותכנית העבודה.

כל השלמה או בקשה לעניין תצהירי העדות הראשית שהוגשו לתיק, או שנדרשת נוכח התיקון, תוגש עד 30 ימים לפני מועד הישיבה המקדמית – עם העתק לצדדים שכנגד.

יש להניח, גם לאור הדברים שנאמרו בדיון הקודם, שיש בידי הצדדים לבוא בדברים לשם הגעה לפתרון מוסכם של המחלוקת, בדרכי נועם ותוך חסכון ניכר בזמנם ובהוצאות הכרוכות בבירור המחלוקת. ככל שיעלה בידם לעשות כן, תוגש הודעה מתאימה לתיק.

ניתנה היום, כ' שבט תשע"ח, 05 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.