<#2#>

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד בועז קניג

ב"כ המשיב 2 עו"ד רינת חנוך

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב 2: מגישה כתב תשובה.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה.

מדובר באסיר ששפוט ל-9 שנים ודומה שבטיעונים גם בפני הוועדה וגם בתגובה של המשיב לעתירה נתפסים מידי פעם לדברים לא ממן העניין. כלומר, העבר שיש לו, פעמיים מאסר על תנאי, כאשר היה לו סכסוך גירושין ונשפט בבית משפט שלום לפני שנים רבות. כפי שציינתי בוועדה, והכל עולה שם בצורה מסודרת ורהוטה, מדובר בעותר שעבד בתע"ש, בזמנו נקלע למצב של משבר בגירושין שלו, התמכר לטיפה המרה, התחיל לגנוב מאותו מחסן חלק כזה של אקדח ורובה, מגיע למצב שיש לו שם מסתור, ממשיך את השתייה החריפה, מגיע יום אחד לעבודה, מריחים אלכוהול מהפה, ומפטרים אותו. בסופו של דבר הוא ניגש לאדם שהוא מכיר אותו ושיש לו קשר לתע"ש, האדם הזה במקום לקשור איתו קשר, ניגש למשטרה, מספר למשטרה, שמים עליו מכשיר האזנה ומקליטים אותו על ניסיון של גניבת נשק.

העותר שם את הדברים בתוך מסתור במפעל תע"ש. שום דבר לא יצא ממפעל תע"ש.

העותר לא ניהל הוכחות בתיק, היה הסדר טיעון, הושת עליו מה שהושת עליו והוא מרצה את המאסר שלו. העותר עלה לדיון בפני ועדת השחרורים ובסופו של דבר מסכלים את הבקשה שלו ואנו נמצאים כאן. אני סבור שהחלטת הוועדה לא נכונה ואפילו לא נכונה בצורה קיצונית כי העותר הזה הוא אסיר שמתחילת המאסר שלו, במשך 9 שנים, הוא יושב כבר 15 חודש על השליש שלו, במהלך כל המאסר שלו לא ניתן להצביע ולו על נקודה אחת לרעתו.

העותר יצא עד היום לעשרות רבות, אם לא מאות של חופשות. הוא יוצא היום עם חתימה של ערב, שהולך לחולון והוא נוסע לבד לקריית שמונה. הוא נמצא באגף השיקומי בכלא השרון כבר מעל שנה.

הוא עובד כבר שנתיים במפעל עוגן פלסט בקיבוץ, נוסע בהסעה בשעה 6 בבוקר עד 18:00 ואז חוזר עם ההסעה. גם בחופשות שלו אין לו מעצר בית. משעה 18:00 עד 6 בבוקר הוא אמור להיות בבית והוא מבצע את התנאים האלה בצורה דווקנית.

העותר אמר בזמנו שהוא סבור שעם כל הדרך שהוא עשה כאן הוא יכול לקבל את אמון הוועדה ולהשתחרר ללא תוכנית פרטית. נכון שהעותר לא השתלב בזמנו בטיפול אבל ייאמר לזכותו שאנו במשך שנה דחינו את ועדת השחרורים כי נתנו לעותר את הזמן שלו באגף השיקומי. לא כל אחד מגיע לאדף השיקום.

נכתב בהחלטה שהאסיר ישולב בטיפול בכלא ויוכל לבקש להשתלב בטיפול. מאז ההחלטה העותר לא שולב בתוכנית. הוא אמור למצוא מקום עבודה. הוא מתקשר למעסיקים. מפנה לנספח ב' לעתירה. מפעל עוגן פלסט ציינו שהוא מתפקד בתור מחסנאי והם מוכנים לקבל אותו כאשר ישתחרר. עברה כבר חצי שנה. ביקשתי מחברתי להפנות את העותר לרש"א ואז נוכל להגיע שוב לבית המשפט או לוועדה. נכון לעכשיו קבועה לו ועדה ביום 1.3.17. שום דבר לא התקדם. הוא כבר יושב שנה על השליש שלו.

לא התקדם שום דבר שלא באשמת העותר. העותר עושה כל שביכולתו כדי להשתתף בשיקום הפרטני. הבענו את ההסכמה הזאת בדיון בפני ועדת השחרורים. אין נגדו דו"חות מודיעיניים. עד שבן אדם יכול לקבל שליש, מוצאים לו כל מיני דברים רק כדי לא לתת לו שליש. אי אפשר להגיד שהוא לא משתלב ומצד שני המשיב לא משלב אותו בטיפול.

ב"כ המשיב 2: אנו נמצאים כדי לבחון האם ההחלטה של הוועדה היא סבירה. מדובר בעותר שיש לו נוקשות מחשבתית, שלא נטה לעשות כל שיקום, לא רצה ללכת לדרך של שיקום פרטני. היום להגיד שאותו אסיר עשה מאמצים מבלי לתמוך את זה בכל דבר, אנו אמורים כמדינה לראות מה יקרה לאותו אסיר?

ברגע שיש הסכמה של אסיר לשתף פעולה, אז הגלגלים מתחילים לנוע ולא לפני. ברגע שיש מי שכל הדיווחים הכתובים לגביו בדו"חות הם אדם שסירב להגיע לשיקום פרטני, ולכן כל דרך המלך הייתה, כפי שאומרת הוועדה, שברגע שאין מענה מתוכנית פרטנית שלא נותנת את המענה הבסיסי לבעיית ההתמכרות שלו ובכך אין איון של המסוכנות, הוא צריך לפנות לרש"א.

העותר: מנהלת האגף שלחה את הבקשה שלי למחוז. כל עבודה שמצאתי, העברתי למפקדת האגף אך היא לא התקשרה אליו והמקום נתפס על ידי אסיר אחר.

ב"כ העותר: יש לעותר אסמכתה לשיקום פרטני כבר מספר חודשים ועדיין שום דבר לא התקדם. כל מה שיש לחברתי זה דו"חות מלפני הדיון בוועדה. ביום 1.3.17 לא יקרה שום דבר.

אני מבקש שהעתירה תתקבל ושיחזירו את העותר לוועדת השחרורים.

בזמנו בוועדה באו עם פירוט שכל אדם שמרצה מאסר מעל 10 שנים חייב שיקום פרטני. זה לא נכון. כשאני ביקשתי את האסמכתה לכך, לא הראו לי דבר.

<#5#>

פסק דין

העותר מרצה 9 שנות מאסר בגין הרשעתו בעבירות של גניבת נשק ממקום עבודתו ובסחר באותו נשק נושא ת"פ 19988-02-10 (בית משפט מחוזי מרכז) שכתב האישום וגזר הדין בו צורפו כנספח ב' לכתב התגובה.

העותר מלין על החלטת המשיבה 1 מיום 6.7.16 שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי בתנאי התוכנית הטיפולית של מרכז "התחלה חדשה" שהוצגה בפניה ובפנינו.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי הוועדה לא התחשבה בהתנהגותו החיובית לעילא ולעילא של העותר במהלך מאסרו, כאשר אין לחובתו דו"חות משמעת או מידעים, ובכך שהוא יוצא לחופשות ללא תנאים מגבילים במשך עשרות פעמים.

כמו כן טוען ב"כ העותר כי העותר הבין את חומרת מעשיו, במהלך מאסרו וחופשותיו לא השתמש באלכוהול, הוא יוצא במסגרת השיקום הקבוצתי לעבוד ללא פיקוח של שב"ס במפעל עוגן פלסט לשביעות רצון מעבידיו, כפי שבאה לביטוי במכתב שצירף כנספח ב' לעתירה.

לטענת ב"כ העותר, יש בתוכנית השיקומית של מרכז "התחלה חדשה" כדי לאיין את מסוכנותו, גם אם לא עבר טיפול באגף השיקום הפרטני, כפי שדרשה הוועדה, בעקבות דו"חות גורמי הטיפול ורש"א, שעליו לעבור בטרם תוכן לגביו תוכנית רש"א.

לדברי ב"כ העותר, העותר ביקש להשתלב באגף השיקום הפרטני ואף מצא מעסיקים שיהיו מוכנים להעסיקו בעבודה במסגרת אותו אגף אך עד שהתקשרו לאותם מעסיקים, נתפסו המקומות על ידי אסירים אחרים.

ב"כ המשיב מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר מבלי שהשתלב בהליך השיקום הפרטני שכן התנהגות טובה בכלא איננה חזות הכל ולאור נתוניו של העותר היה עליו לעמוד ברף גבוה של שכנוע, שבו לא עמד, כל עוד לא השתלב בהליך השיקום הפרטני.

באשר לתוכנית השיקום הפרטית, טוענת ב"כ המשיב שאין בה כדי לענות על הצרכים הטיפוליים להם זקוק העותר ואין בה כדי לאיין את מסוכנותו כאשר יחזור לקהילה.

עיון בעמדת גורמי הטיפול, כפי שהובאה בפני הוועדה ובפנינו, ובדו"ח רש"א מיום 7.6.16, מעלה כי גורמי הטיפול התרשמו שהעותר בעל נוקשות מחשבתית, מונע מתוך קושי לשנות את דפוסי התנהגותו, הוא מצוי בעיצומו של תהליך טיפולי ויכול להיתרם מתהליך טיפולי נוסף באגף השיקום הפרטני ולכן הוצע לו להשתלב באגף השיקום הפרטני אך הוא סירב.

גם רש"א סבורה, בהסתמך על דו"ח גורמי הטיפול, שעל העותר לעבור הליך שיקום פרטני ולאחר מכן תוכל לערוך תוכנית שיקום בקהילה עבורו.

לאור מסוכנותו של העותר, כפי שנובעת מהתנהגותו נושא מאסרו, עמדת גורמי הטיפול ורש"א לפיה על העותר למצות את כל הליכי הטיפול במהלך מאסרו, היא עמדה סבירה ומוצדקת ורשמנו בפנינו את הסכמת העותר להשתלב בהליך טיפול באגף שיקום פרטני.

חזקה על גורמי הטיפול כי לאור הסכמה זו יבחנו את שילובו של העותר באגף השיקום הפרטני על מנת שיוכל להוכיח נסיבות חדשות בוועדת השחרורים הקרובה שקבועה לדיון בעניינו בתחילת חודש מרץ 2017.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

<#4#>

ניתן והודע היום י"ג כסלו תשע"ז, 13/12/2016 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.