1. בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד המבקש ביום 10.11.16, בהעדר הגנה מטעם המבקש. לטענת המבקש ,הוא מעולם לא קיבל את מסמכי התביעה ומעולם לא ידע על קיומה ונודע לו לראשונה על קיום התביעה עת קיבל מסמכי ההוצאה לפועל.

המבקש לא מצין תאריך קבלת האזהרה מטעם לשכת ההוצאה לפועל, אך כוונתו " לפני כמה ימים", הינה כמה ימים לפני 10.05.17 יום חתימתו על התצהיר התומך בבקשתו זו.

2. ראוי לצין כי המבקש לא הגיש כל בקשה להארכת המועד להגשת בקשתו זו ולא בכדי הוא לא נקב בתאריך קבלתו האזהרה ,כי לפי מסמכי ההוצאה לפועל האזהרה נתקבלה בידיו ביום 13.03.17 ואילו בקשתו זו הוגש ביום 11.05.17, דהיינו כחלוף כחודשיים ממועד קבלת האזהרה.

3. המבקש מעלה טענות הגנה כנגד התביעה וטוען כי הוא אינו אחראי לתאונה וכי אין יריבות ביני לבין המשיב.

4. המשיב הגיש תגובה ובה התנגד לדיון בבקשה, מחמת אי הגשת בקשה להארכת מועד, בהיות המועד להגשת הבקשה קבוע בחיקוק , והארכתו טעונה טעם מיוחד.

5. הצדדים זומנו לשמיעת הבקשה ושניהם סיכמו את טענותיהם.

אכן צודק ב"כ המשיב כי יש לדחות את הבקשה על הסף, מחמת אי צירוף בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה. המשיב קיבל את האזהרה ביום 13.03.17 והיה עליו להגיש את בקשתו זו עד ליום 11.04.17 ועל כל איחור היה צריך להגיש בקשה להארכת מועד ולהצביע על טעם מיוחד לאיחור. כאן המבקש התעלם מסדרי הדין- והגיש בקשתו זו בלי לבקש בכלל הארכת מועד ובלי לטעון כל טענה כנגד אישור המסירה של האזהרה.

יכול להיות שבפי המבקש טעם מיוחד כלשהו כגון סיכוי הגנה והעובדה שאז לא היה מיוצג ע"י עו"ד , אך אין די בכך והיה על המבקש להגיש בקשה נתמכת בתצהיר ובה יציין מועד ידיעתו המדויק על פסק הדין או תאריך קבלת האזהרה ויציין מה עשה מאת שנודע לו על התיק ומדוע היה איחור רב יחסית בהגשת בקשתו.

6. על כן, מאחר והבקשה הוגשה שלא במועדה, ובהעדר לבקשה להארכת מועד, אני דוחה אותה ומחייב את המבקש לשלם למשיב הוצאות הליך זה סך של 1,200 ₪ אשר יועבר ע"י המזכירות למבקש באמצעות בא כוחו מהעירבון שבתיק ואילו ואילו יתרת העירבון בסך 800 ₪ גם היא תועבר למשיב ע"ח סכום פסק-הדין.

הליכי ביצוע פסק הדין יימשכו כסדרם.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ח, 11 יוני 2018, בהעדר הצדדים.