הרקע לבקשה

1. המבקשת היא הבעלים של דירה בקומה העליונה בבית ברחוב ישה חפץ 7 בתל אביב. המשיב הוא הבעלים של דירה בקומה העליונה בבניין הסמוך ברחוב ישה חפץ מס' 5.

2. בשנת 2012 קיבל המשיב היתר בניה לבצע שינויים בדירה העליונה ובכלל זה לבנות על הגג בתנאים שנקבעו בהיתר. יצוין כי המבקשת הגישה התנגדות לבקשה שבעקבותיה נדרש המשיב לערוך שינויים מסוימים בבקשה (היתר הבניה, נספח א' לבקשה).

3. ביום 14.6.16 הוארך למשיב, לבקשתו, תוקפו של ההיתר "לשנתיים נוספות בדיעבד, מ- 26.6.13 עד 26.6.15 ולשנה נוספת ואחרונה עד 26.6.16, בשל הנסיבות המיוחדות" (ר' נספח ב' לבקשה).

4. המשיב החל בעבודות הבניה בשנת 2016. העבודות טרם הושלמו.

5. עבודות הבניה שמבצע המשיב על גג דירתו הן מושא התביעה העיקרית שהגישה המבקשת. בתביעה טוענת המבקשת כי המשיב מבצע עבודות בניה ללא היתר ו/או עבודות בניה בחריגה מההיתר שניתן לו ופקע [שבגינן הגיש המשיב בקשה להיתר שינויים], וכי הבניה כמו גם השינויים המבוקשים גורמים ויגרמו לה למטרד שכן הבניה מסתירה ותסתיר חלק ניכר מהנוף הנשקף מדירתה, ותחסום את כניסת אור השמש.

עקב כך עותרת המבקשת בתביעה העיקרית לקבלת הסעדים הבאים: צו עשה המורה למשיב להרוס את שבנה בלא היתר או בחריגה ממנו, צו המצהיר כי הבניה מהווה מטרד, וצו המונע שינוי המצב כפי שהיה בגג דירת המשיב עובר לתחילת הבניה (ובנוסף ביקשה היתר לפיצול סעדים על מנת לאפשר לה לתבוע נזקים כספיים שנגרמו לה עקב מעשי ו/או מחדלי המשיב הנטענים).

הבקשה לסעד זמני – טענות הצדדים

6. בד בבד עם הגשת התביעה העיקרית הגישה המבקשת בקשה זו למתן סעדים זמניים עד להכרעה בתביעה. בבקשה ביקשה המבקשת ליתן צו מניעה האוסר על המשיב לבצע כל עבודות בניה עד להכרעה בתביעה, וכן למנות מומחה מטעם בית המשפט שיערוך בדיקה כוללת ומידית ויתן חוות דעתו אודות הבניה הבלתי חוקית שמבצע המשיב בקומת הגג בדירתו.

7. בדיון שהתקיים בפניי זנחה המבקשת, ובצדק, את הבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט. נותרה להכרעה הבקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב להמשיך בביצוע עבודות הבניה עד להכרעה בתביעה.

8. המבקשת טוענת כי כל בניה שמבצע המשיב על גג הדירה היא בניה בלתי חוקית וללא היתר בניה תקף. לטענתה, הארכת תוקפו של היתר הבניה המקורי (ההיתר משנת 2012) ניתנה שלא כדין, ונוסף על כך, תוקף ההארכה פקע ממילא ביום 26.6.16 כך שכל עבודה המבוצעת לאחר מועד זה מבוצעת ללא היתר בר תוקף.

בנוסף טוענת המבקשת כי המשיב ביצע ומבצע גם עבודות בניה הנוגדות את היתר הבניה המקורי ובסטייה ממנו.

המבקשת טוענת כי הבניה מהווה מטרד שכן היא חוסמת את אור השמש ומסתירה לה את הנוף. עוד נטען כי המשיב מבקש לקבוע עובדות בשטח באופן שכשיגיעו הדברים לבירור יהיה המעשה עשוי. לטענתה, התרופה לנזקיה אינה בפיצוי כספי אלא בהסרת המטרד.

9. המשיב טוען כי תוקף היתר הבניה המקורי הוארך כדין, כי עבודות הבניה מבוצעות בהיתר, וכי בחינת סיכויי התביעה ובחינת מאזן הנוחות נוטות לצדו ומחייבות דחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני.

אשר לעבודות שבוצעו בחריגה מן ההיתר טוען המשיב שמדובר בשינויים שנדרשו בשל אילוצי הבניה בשטח שבגינם הגיש בקשה להיתר שינויים, ושממילא מדובר בשינויים קלים שאין להם דבר וחצי דבר עם טענות המבקשת למטרד. יתרה מכך, ביום 26.6.16 ניתן על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים צו שיפוטי להפסקת עבודות הבניה שמבוצעות שלא בהתאם להיתר הבניה. המשיב טוען כי מאז הוצא הצו לא מבוצעת כל עבודה שאינה לפי ההיתר המקורי ולא תעשה כל עבודה בניגוד לצו השיפוטי עד לקבלת היתר כדין.

המשיב טוען עוד כי לא הוכח שלמבקשת יגרם נזק של ממש וכי כל מחדל או נזק נטענים ניתן לתקן בפיצוי כספי. מנגד, הנזק שיגרם לו אם יינתן הצו יהיה כבד. בתצהירו פירט המשיב את הנזקים שיגרמו לו באם יינתן הצו: ראשית, הוא התקשר עם בעלי מקצוע שעוסקים בבניה בשטח ואם תופסק עבודתם הוא יאלץ לשלם סכומי כסף נכבדים כדמי בטלה מעבודה. שנית, הבניה שבוצעה עד עתה חשופה, ואם לא תושלם עד לבוא הגשם הראשון עלול להיגרם לו נזק כבד.

דיון והכרעה

10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה.

11. טענות המבקשת נחלקות למעשה לשניים. החלק הראשון מתייחס לעבודות שלגביהן ניתן היתר בניה עוד בשנת 2012 (ההיתר המקורי), ותוקפו הוארך עד ליום 26.6.16. עבודות הבניה לפי היתר זה החלו במהלך שנת 2016 ועד כה בוצע חלק לא מבוטל מהן, לדברי המשיב הושלמה בניית השלד. בכלל זה נבנה כבר החלק שמסתיר לטענת המבקשת את הנוף מדירתה (כך עולה גם מהתמונות שהציגה).

המבקשת ידעה על היתר הבניה המקורי עוד בשנת 2012, שהרי הוא ניתן לאחר שנשקלו ההתנגדויות שלה שאף התקבלו בחלקן. למרות זאת, היא לא נקטה בהליך כלשהו למניעת ביצוע העבודות בטענת מטרד אלא רק לאחר שהחלו עבודות הבניה ובוצעו בחלקן. בעניין זה יצוין כי על אף טענות המבקשת כנגד הארכת ההיתר ותוקפו, גם המבקשת לא חולקת על כך שהמשיב החל בעבודות כשבידו היתר שהוארך. בנוסף, חזקה על הועדה לתכנון ובניה שתפעל להפסקת עבודות הבניה ככל שאלה מבוצעות ללא היתר תקף כפי שעשתה בקשר עם חלק העבודות שבוצע תוך סטיה מן ההיתר.

לא שוכנעתי שהנזק שיגרם למבקשת הוא כזה המצדיק מתן צו מניעה זמני בנסיבות אלה. השיהוי בהגשת התביעה והבקשה בנוגע לעבודות נשוא ההיתר המקורי; העובדה כי בינתיים בוצע כבר חלק מהעבודות והסתיימה בניית השלד; הצהרת המשיב כי לא תהיה מניעה להרוס את שנבנה באם תזכה המבקשת בתביעתה; והנזק שעלול להיגרם למשיב באם תופסקנה העבודות בשלב זה כפי שפורט בתצהירו ולא נסתר – כל אלה שכנעוני כי מאזן הנוחות נוטה לצד המשיב.

על כן לא ראיתי ליתן צו מניעה בנוגע לעבודות אלה.

12. חלקה השני של הבקשה מתייחס לעבודות שבוצעו בסטייה מהיתר הבניה. כאמור, ביום 26.6.16 ניתן על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים צו שיפוטי להפסקת עבודות הבניה שלא בהתאם להיתר הבניה (צורף לתגובת המשיב). לא באה בפניי ראיה שבניגוד להצהרת המשיב הוא ממשיך בביצוע עבודות בניגוד לצו השיפוטי. בנסיבות אלה, איני מוצאת מקום ליתן צו מניעה בנוגע לעבודות אלה.

רשמתי לפניי את הצהרת המשיב כי מאז הוצא הצו הוא לא מבצע ולא יבצע עבודות שנוגדות את הצו וכאלה שלא בהתאם להיתר המקורי, עד לקבלת היתר כדין לביצוען.

מובן כי המבקשת רשאית לשוב ולעתור לקבלת סעד במקרה של שינוי בנסיבות.

13. סוף דבר, הבקשה למתן צו מניעה זמני, נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ו, 28 יולי 2016, בהעדר הצדדים.

יעל אילני, שופטת

סגנית נשיא