<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת: רס"ר פיראס עיסאת

ב"כ החשודים: עו"ד נאג'י עמאר – ס. ציבורית

החשודים בעצמם באמצעות הליווי

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:

חוזר על הבקשה, מגיש הצהרת תובע.

ב"כ החשודים:

אבקש לדחות את הבקשה. העבירה המיוחסת לחשודים בבקשה היא כניסה לישראל שלא בהיתר. באותה מידה שהתובע כתב את הצהרת התובע, הוא יכל להגיש נגד החשודים כתב אישום. לטעמי, וגם חוק המעצרים מהווה כי על הליכים לפי חוק המעצרים חל עיקרון המידתיות. בית המשפט מודע להלכת אלהרוש, לפי הלכה זו, מתחם הענישה בעניינם של השוהים הבלתי חוקיים מתחיל ממאסר מותנה. הגשת הצהרת התובע, מאריכה בצורה מלאכותית את מעצרם של החשודים שלא כצורך. אבקש כי בית המשפט ידחה את הבקשה ויורה על גירושם של החשודים לשטחי איו"ש. למיטב ידיעתי, לחשודים אין הרשעות קודמות, כך שמדובר באנשים נורמטיביים ולא ניתן לטעון לגביהם כי הם מסכנים את בטחון הציבור. נבקש לדחות את הבקשה.

<#3#>

החלטה

לפניי בקשה להארכת מעצרם של החשודים ביומיים, לאחר שנחשדו בביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

בד בבד עם הגשת הבקשה, הונחה לפניי הצהרת תובע. לאחר שעיינתי בתיק החקירה, קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת לחשודים. הגם שמקובל בדרך כלל בתיקים כגון אלו, לדלג על השלב של הצהרת תובע, בהתאם לסעיף 17(ד) לחוק המעצרים, לא ניתן מסיבה זו, ובשל טענה שהפעם המדינה לא דילגה על אותו שלב, להורות על שחרור. אינני יודע מה גרם הפעם לרשויות התביעה לעמוד על כך שתוגש הצהרת תובע, ייתכן שהדבר נעוץ בעומסי עבודה, ועל כן לא ניתן לבוא בטרוניה למבקשת, על כך שהגישה הצרת תובע, ולא הגישה ישירות כתב אישום עם בקשה למעצר עד תום ההליכים.

בענייננו, מתקיימות עילות מעצר, לא נטען אחרת על ידי החשודים, ולכן, אין מנוס מהארכת מעצר המבוקשת.

בשים לב להיקף התיק, אני מאריך את מעצרם של החשודים עד ליום 27.7.16 שעה 12:00.

פרוטוקול זה מהווה אסמכתא למעצר.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ' תמוז תשע"ו, 26/07/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי הילה קניגסברג