מבוא

מונחת בפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21 (א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן - חוק המעצרים).

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:

איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977(להלן - חוק העונשין);

הפרעת שוטר במילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין;

תקיפה סתם - בן זוג - עבירה לפי סעיף 382 (ב) לחוק העונשין;

תקיפה הגורמת חבלה של ממש - בן זוג - עבירה לפי סעיף 382 (ג) לחוק העונשין.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

עובדות כתב האישום

במועד האמור בכתב האישום היו המשיב והמתלוננת נשואים כ- 35 שנה וגרו באותה דירה.

ביום 24/7/16 בשעה 00.20 או בסמוך לכך, בביתם המשותף ברח' האילן 12 בעכו, הטיח המשיב במתלוננת כי גנבה לו מסמכים ואז תקף אותה ללא הסכמתה באופן שמשך בשיערה, סטר בפניה ובעט בה ברגליה ובידיה.

כתוצאה מהתקיפה נגרמה למתלוננת חבלה בדמות סימן כחול בידה הימנית.

בהמשך ובאותו יום, קרוב לשעה 14.00 ולאחר שלא אותר על ידי המשטרה, חזר המשיב לביתם המשותף שלו ושל המתלוננת. באותו יום בשעה 16.00 או בסמוך לכך החל לקלל את המתלוננת וזרק לעברה מסרק שלא פגע בה. לאחר מכן תקף אותה ללא הסכמתה באופן שמשך בשיערה והפילה לרצפה.

בהמשך לאמור הגיעו שוטרים לבית בני הזוג. השוטרים חוסיין איאד וג'וני שחאדה, אשר מילאו תפקידם כדין באותה עת, הבחינו במשיב מתכוון לצאת מהבניין, אז הבחין בהם ופנה לאחור אז אותר מתחבא בתוך חדר המדרגות.

במהלך הובלתו לניידת המשטרה, איים המשיב בפגיעה בשוטר שחאדה באופן שאמר לו :"אני הולך לזיין אותך ואת אמא שלך, אני אגיע אליך לכפר עם אנשים ויהרוג אותך" וזאת במטרה להפחידו או להקניטו.

בהמשך ובתחנת המשטרה, המשיך המשיב לקלל את השוטר שחאדה ולאיים עליו בפגיעה בו באופן שאמר לו: "אני אזיין אותך ואת אחותך, אני אגיע אליך הביתה עם קווקאזים ויחסל אותך ואת המשפחה שלך אני אכניס אותך לבית הסוהר ויוריד לך את המדים" הכל במטרה להפחידו או להקניטו.

במהלך חקירתו במשטרה בגין האירועים נשוא כתב האישום, קילל המשיב את החוקר יגאל כהן באופן שאמר לו :"אתה מזדיין רוסי מסריח, אני אזיין אותך" ובהמשך החקירה: "אתה רוסי טמבל, מי שם אותך חוקר בכלל, אתה היית בצבא בכלל?" עוד הוריד את מכנסיו וחשף את אחוריו. בהמשך חקירתו של המשיב, נכנס למשרד החקירות השוטר שחאדה, אז שוב איים עליו המשיב בפגיעה בו באופן שאמר לו: "אני אהרוג אותך, אני אזיין אותך" במטרה להפחידו או להקניטו.

טענות הצדדים

לעניין קיומן של ראיות לכאורה -

המבקשת טוענת כי בידה ראיות טובות להוכחת המיוחס למשיב ומפנה להודעות המתלוננת, הערת חוקר בדבר החבלה בה הבחין, צילום של החבלה, הודעות המשיב והגרסאות הסותרות העולות מהן לעניין חבלותיו שלו, דוחות ומזכרים של שוטרים המעידים על האיומים שאיים על השוטר שחאדה וכן הערות בגוף החקירה המעידות על התנהגותו.

ההגנה אישרה קיומן של ראיות לכאורה והסתפקה בהעלאת תהייה מסוימת לעניין העבירה שעניינה תקיפה חבלנית בשים לב לאחת מתשובות המתלוננת בחקירה.

לעניין קיומה של עילת מעצר –

המבקשת בבקשה טוענת לקיומה של עילת מעצר סטטוטורית לפי חוק המעצרים וזאת בשים לב לאופי העבירות המיוחסות למשיב שבחלקן כוללות אלימות במשפחה. הגם שהמבקשת מודעת לכך שאין מדובר בעבירות אלימות ברף הגבוה הרי שלטעמה הצטברות הנסיבות בעניינו של המבקש מקימות עילת מעצר מספקת ואף למעלה מכך. בעניין זה מונה המבקשת את :התמכרותו של המשיב לסמים כאלמנט מגביר סיכון, עברו הפלילי - הגם שהוא ישן יחסית כולל בחובו קשת רחבה של עבירות אלימות, והעדר חלופה כלשהיא שיהיה בה כדי להפחית המסוכנות.

לעניין עילת המעצר אישרה ההגנה כי השילוב בין הרקע לביצוע העבירות, עברו - גם אם הישן - של המשיב, טיב התקיפה וזהות המותקפת כל אלה ביחד יכולים להצמיח עילת מעצר אולם לעמדת הההגנה המדובר בעילת מעצר במדרג הנמוך ביותר. לטענת ההגנה מדובר באדם אומלל הטוען כי מוכה תדירות על ידי אשתו וכי גם ההתרשמות ממראה גופו, מיכולתו הפיזית המוטורית, וטענותיו לעניין מצבו הרפואי צריכים להוביל לקביעה שעילת המעצר במדרג נמוך ביותר.

מאחר ולא עלה בידי ההגנה להציג חלופת מעצר בפיקוח או במסגרת כלשהיא עתרה היא להסתפק בהטלת תנאים מגבילים דוגמת התייצבות במשטרה, הרחקה מהמתלוננת, וחתימה על התחייבות.

דיון והכרעה

לאחר שמיעת טענות ב"כ הצדדים ועיון בתיק החקירה אקבע כי אכן קיימות ראיות לכאורה אשר די בהן לצורך שלב זה של הדיון ואף למעלה מכך. הראיות לכאורה הקושרות את המשיב לביצוע העבירות המיוחסות לו עולות למקרא התיק ובעיקר:

• הודעות המתלוננת;
• הערת חוקר בדבר החבלה בה הבחין אצל המתלוננת וצילום החבלה;
• דוחות פעולה של השוטרים בדבר התקשרות המתלוננת למשטרה במועד האירועים;
• גרסת המשיב בחקירתו גם היא מציפה סתירה לגבי גרסאותיו לעניין מקור החבלות שנמצאו על גופו שלו (באופן שפעם טען כי נגרמו כתוצאה מתקיפת אשתו במועד ונסיבות שלא פורטו ובפעם אחרת טען כי נפל מאופניו);
• דוחות ומזכרים של שוטרים המעידים על האיומים שאיים על השוטר שחאדה והערות בגוף החקירה המעידות על התנהגותו של המשיב במהלך החקירה.

יש בחומר הראיות שהוצג כדי לעמוד בהיקף ובטיב הבחינה הנדרשת בשלב זה של ההליך לרבות לעניין עבירת התקיפה החבלנית. טענות ההגנה לעניין זה מקומן יפה לתיק העיקרי.

לעניין עילת המעצר

נוכח נסיבות ביצוע העבירות הנטענות, זהות המתלוננת והיחסים בין הצדדים ובשים לב לעילת המעצר הסטטוטורית שעניינה עבירות אלימות במשפחה - אקבע כי קיימת עילת מעצר. גם ההגנה מסכימה לכך ולא עלה בידה להפריך את חזקת המסוכנות הנשקפת מהמשיב כלפי המתלוננת ובכלל.

מאחר ולא עלה בידי ההגנה להציג חלופה של ממש עתרה היא לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים מצומצמים יחסית דהיינו הרחקה, התייצבות במשטרה וחתימה על התחייבות. בפועל משהסכימה ההגנה לקיומה של עילת מעצר ובהעדר חלופה לכאורה ניתן היה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים על אתר ואולם משזו הייתה טענתה היחידה של ההגנה, אתייחס אליה בקצרה.

לא ירדתי לסוף דעתה של ההגנה כיצד בנסיבות המתוארות בכתב האישום ניתן יהיה להורות על שחרור המשיב בתנאים הנ"ל. ניתן לראות כבר ממסכת כתב האישום והתנהלות המשיב עד כה - לרבות באולם בית המשפט - כי לא ניתן יהיה להסתפק בתנאים כאמור ואלה לא יוכלו להבטיח את שלום המתלוננת או הציבור במידה הראויה ואסביר.

על אף המעשים החמורים המתוארים באירוע הראשון נשוא כתב האישום לא נרתע המשיב מלשוב לביתם המשותף שלו ושל המתלוננת שעות ספורות לאחר האירוע ואף לשוב ולתקוף אותה עוד באותו יום ועל כן לא ברור כיצד תנאי שעניינו הרחקה מהמתלוננת יוכל להועיל.

לכך מצטרף הנתון כי המשיב ניסה להימלט מפני השוטרים שהגיעו לביתו ועל כן גם התנאי שעניינו התייצבות במשטרה המגלם אמון שניתן ליתן במשיב לצורך פעולה זו אינו יכול להתקיים בנסיבות העניין.

גם התנהלותו של המשיב במסגרת מעצרו וחקירתו ואף באולם בית המשפט - בו המשיב השתולל, צעק, קילל ופשט את חולצתו במעמד הדיון - מצביעים על התנהגות פורצת גבולות ולא מותאמת שכשלעצמה מגבירה לטעמי את המסוכנות הנובעת מהמשיב. איומיו כלפי אנשי המשטרה אך מחזקים קביעה זו ומגלמים העדר מורא כלשהוא בפני רשויות החוק.

לכך מצטרף עברו הפלילי של המשיב שלא ניתן להתעלם ממנו, הגם שמדובר בעבר ישן יחסית והתמכרותו הנמשכת לסמים כגורם המגביר הסיכון הנשקף ממנו.

נוכח כל האמור לעיל ובשים לב לתנאי הבסיסי במקרה זה - שהינו חוסר האמון שבית המשפט יכול ליתן במשיב עצמו בקביעת התנאים - הרי שלא ניתן להורות על שחרור בתנאים הקלים שהציעה ההגנה ולכאורה יש מקום להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

יחד עם זאת, מאחר ובית המשפט נדרש תמיד לבחון אפשרות קיומה של חלופת מעצר, וזאת גם בעבירות במדרג חמור אף יותר מזה הקיים בתיק זה, הרי שעל מנת לאפשר למשיב למצות את מלוא האפשרות להציג חלופת מעצר אני מורה על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

יובהר כי אין בעצם הפניית המשיב לתסקיר כדי להביע עמדה ואין לראות בכל האמור לעיל כגיבוש עמדה סופית או כהתחייבות שיפוטית לתוצאה כזו או אחרת לרבות קבלת המלצת שרות המבחן.

שירות המבחן יגיש תסקיר בעניינו של המשיב בתוך 21 יום מהיום.

נקבע להמשך דיון ליום 28.8.16 שעה 10:00 בפני השופט התורן באותו יום.

המשיב יישאר עצור עד מתן החלטה אחרת ויוזמן למועד הנ"ל באמצעות שב"ס.

המזכירות תעביר החלטה זו לשירות המבחן ותוודא קבלתה.

טרם חתימה

לבקשת ב"כ הצדדים כפי שעלתה בדיון הקודם שהתקיים בפניי ונוכח הסכמתם בהקשר זה שימוע ההחלטה נדחה להיום.

ההחלטה שנחתמה על ידי היום תימסר לצדדים - על פי ההסכמה הדיונית ועקב פגרת הקיץ - על ידי כב' השופטת התורנית במועד הדיון הקבוע להיום.

המזכירות תעביר ההחלטה לעיונה של כב' השופטת פיינסוד כהן לאלתר.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ו, 07 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.