טוען...

החלטה שניתנה ע"י מיכל ברנט

מיכל ברנט05/10/2016

לפני כבוד השופטת מיכל ברנט

העותר

אברהם דייפני (אסיר)

נגד

המשיבים

.1 שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים

.2 מדינת ישראל

<#2#>

נוכחים:

ב"כ העותר: עו"ד שרון לינדר

ב"כ המשיבה: עו"ד בוז'י

פרוטוקול

ב"כ העותר:

חוזרת על העתירה. העותר משולב בסבב חופשות למעלה מ- 5 שנים ויצאה למעלה מ- 65 חופשות ללא הפרה. מדובר באסיר חיובי. אושרה לעותר חופשה בת 96 שעות. אחותו היא הערבה הצמודה והיא לא יכולה להפסיד עבודה ולכן הוא מסתפק ב- 48 שעות וכעת גם שעות אלה אינן אפשריות לאחותו ולכן הוא נאלץ לוותר על חופשות עקב כך. הפסקת יציאתו לחופשות, תחבל בהליך השיקומי שהוא עובר. הטיעון היחיד של וועדת הקטגוריות לסירוב להסרת הערב היא יתרת המאסר. העותר מרצה מאסר כ- 18שנה, האם לא די בכך?

וועדת אלמ"ב ממליצה על הסרת הערב הצמוד ואין כל מניעה ואין מסוכנות בשל כך. אני מפנה לתקדים בעניינו של אסיר שנאסר בגין עבירה דומה שהוסר לו הערב הצמוד. אציין כי אנו נסכים גם לאיזוק אלקטרוני וכל דבר שביהמ"ש או ב"כ המשיב יעלו על הדעת.

מדובר באסיר חיובי ובמשך 5 שנים הוא יוצא לחופשה עם ערב אחד. האסיר הוכיח את עצמו. אני סבורה שיש מקום להקל עמו לאחר שהוכיח שניתן לסמוך עליו.

ב"כ המשיב:

וועדת אלמ"ב יכולה להמליץ מה שהיא רוצה אך אין זה משנה מאחר והמנדט על בטחון הציבור בידי המשטרה וכאשר המשטרה קובעת שיש עוד 12 שנה קדימה עד לשחרור המלא הרי המינימום הוא שיהיה ערב צמוד בעת חופשה. גם אסיר עולם שמתחיל חופשות ומתחיל עם ערב אחד לחופשות של עד 96 שעות, זה הקרוב ביותר למצב בו האסיר יכול להיות במצב הנוכחי. אי אפשר בשלב הזה כאשר יש יתרת מאסר בת 12 שנה לוותר על הערב הצמוד וזאת כאשר מדובר בעבירה החמורה ביותר בספר החוקים.

ב"כ העותר:

מדובר באסיר שהינו עילא לעילא ורק בשל הסיבה שנותרו לו 12 שנים לא מוכנים לוותר על הערב הצמוד.

<#3#>

החלטה

העותר נדון למאסר עולם קצוב ל- 30 שנות מאסר בגין רצח אותו הוא מרצה מיום 4.10.98, הוא מסווג לקטגוריה ב1 אלמ"ב.

העותר מלין על סירוב המשיב לשנות את תנאי החופשה באופן שתחת ערב צמוד יאושר ערב חותם בלבד.

לטענתו הוא יוצא במשך 5 שנים לחופשות ללא כל הפרה, חופשותיו הן בנות 96 שעות, אחותו הינה הערבה הצמודה, ומאחר והיא מתקשה לשהות עמו בכל שעות החופשה, הוא מסתפק ביציאה לחופשה של 48 שעות.

כיום האחות מתקשה לשהות עם העותר אף 48 שעות ולפיכך הוגשה העתירה.

בכתב התשובה נטען כי ועדת הקטגוריות בחנה עניינו של העותר בחודש יולי 16 ודחתה בקשתו להסרת הערב הצמוד לאור יתרת מאסרו הארוכה (שנת 2028) ולאור העבירה בגינה מרצה העותר מאסר.

תפקידו של ביהמ"ש לבחון סבירות החלטת המשיב.

אכן, יש לברך על תפקודו של העותר אך יחד עם זאת, חובתו של המשיב לשמור על שלום הציבור ובנסיבות אלה, בהן מאושרות לעותר חופשות בנות 96 שעות שחלקן ללא מעצר בית, ובליווי ערב צמוד אחד, אין ספק כי מדובר בתנאים מקלים יחסית ולפיכך החלטת המשיב הינה החלטה סבירה.

לאור האמור הנני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, ‏ג' תשרי תשע"ז, 5 אוקטובר 2016, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.

מיכל ברנט, שופטת