נוכחים:

ב"כ המאשימה – עוה"ד דיתי צאלים

ב"כ הנאשם – עוה"ד אחמד יאסין

הנאשם – הובא ע"י שב"ס

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

הנאשם מודה בעובדות כתב האישום ומבקשת לצרף את תיק פלילי 675/16, של בית משפט זה.

הנאשם:

אני מודה בעובדות שני כתבי האישום.

<#2#>

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בשני כתבי האישום: כניסה לישראל שלא כחוק (2 פריטים) – עבירה על סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל וכן שימוש במסמך מזויף והתחזות כאדם אחר במטרה להונות – עבירות על סעיפים 420 ו-441 רישא לחוק העונשין.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"ו, 24/07/2016 במעמד הנוכחים.

<#4#>

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

גיליון הרשעות קודמות מוגש ומסומן ע/1 . לאור ההחמרה הבטחונית, המתחם לטעמנו הינו בן חודש לשישה חודשים בגין עבירת שבח. במקרה שלנו מדובר בשני כתבי אישום, כאשר באחד מהם הורשע גם בעבירות של התחזות לאחר ושימוש במסמך מזויף ובעת שעומד תלוי כתב האישום ההוא, ביצע כניסה נוספת. לאור האמור נבקש עונש באמצע המתחם.

ב"כ הנאשם:

מדובר בבחור צעיר, אשר בשתי ההזדמנויות נכנס כדי לעבוד. אומנם בכתב האישום הראשון מיום 1.7.16 היו עבירות נלוות אך מדובר בעבירות נלוות שהם חלק מהכשרת הכניסה הלא חוקית שלו ולא עבירות אחרות כנגד הציבור או בטחון המדינה. אומנם הוא חזר וביצע עבירה נוספת ימים ספורים לאחר שהשתחרר אך כעולה מחומר החקירה הוא אמר שחזר לאתר הבניה כדי לקחת את הדברים שלו שנשארו בזמן מעצרו הראשון. מדובר בנאשם שאין לחובתו הרשעות קודמות בבית משפט ישראלי ואין לו מע"ת . אני חושב שעדיין עניינו נופל בתחתית המתחם, נבקש מבית המשפט לגזור עליו ימי מעצר שיהיו בחופף לימי מעצרו בשני התיקים. במסגרת התיק הראשון היה עצור מיום 1.7.16 עד 14.7.16 ובתיק השני מיום 18.7.16 עד היום. אבקש שלא ליתן משקל רב לעבירה הנלוית מאחר והוא לא זייף בעצמו ומסר מיד לשוטר.

הנאשם:

אני נכנסתי כדי להיכנס לקחת את הטלפון שלי שנשאר במקום. אני נכנסתי מהמחסום באוטובוס ולא עצרו את האוטובוס במחסום. תפסו אותי באותו מקום השוטר והשוטרת. בחקירה אני הסברתי להם שאני חזרתי לקחת את תעודת הזהות שלי והכסף.

<#5#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום, המייחסים לו כניסה לישראל שלא כחוק. ביום 1.7.16 שהה באתר בניה בישראל, ללא אישורי כניסה ושהייה כדין וכשפנה אליו שוטר, התייצג בפניו באמצעות תעודת זהות ישראלית מזויפת בה הצטייד מבעוד מועד, לאחר ששילם סכום של 1,600 ₪ עבור זיופה. הנאשם הוחזק במעצר כשבועיים ימים ושוחרר ובחלוף ימים אחדים בלבד, ביום 18.7.16 נתפס פעם נוספת, כשהוא שוהה באותו אתר בניה.

לא ניתן להתייחס לכניסה עבורה הצטייד הנאשם בתעודת זהות מזויפת כאל עבירת שהייה שלא כדין בלבד. קיים נופך נוסף ומשמעותי שלחומרה בכך שמדובר היה בכניסה מתוכננת מראש, אשר לצורכה הצטייד הנאשם בתעודת זהות מזויפת, עבור תשלום משמעותי. כאשר מדובר במעשים מעין אלה קבעתי כבר בעבר מתחמי ענישה אשר ברף התחתון שלהם עומדים על תקופת מאסר, למשך 45 או 50 ימים. במקרה שלפני מדובר אומנם בבחור צעיר, אשר עברו אינו מכביד, אך הוא שב ונכנס זמן קצר לאחר שחרורו ממעצר לתחומי המדינה, גם אם לא בנסיבות חמורות כמו בפעם הראשונה. בשים לב לכלל הנסיבות ולמתחמי הענישה הנוהגים, יש מקום להשית עליו עונש מאסר בחלק התחתון של המתחם שהזכרתי.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל למשך חודשיים מיום המעצר – 18.7.16 ובניכוי ימי מעצר קודמים בין התאריכים 1.7.16 עד 14.7.16.

2. 2 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר לא יעבור אחת העבירות בהן הורשע בהליך זה או כל עבירה על חוק הכניסה לישראל.

המזכירות תסרוק את המסמך ע/1.

פרוטוקול זה יהווה פקודת מאסר.

הדיון הקבוע ליום 6.9.16 בתיק זה מבוטל.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ח תמוז תשע"ו, 24/07/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי דורית סבג