04 ינואר 2017

1. לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 23.5.16, אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 33% החל מיום 11.12.13, בגין פגיעה בעבודה מיום 18.10.03.

2. ביום 8.12.16, התקיים דיון, אך הצדדים לא הצליחו להגיע להבנות.

עיקר טיעוני ב"כ המערער

3. מעיון בסעיף 3 לפרוטוקול הוועדה מיום 23.5.16, עולה כי הונח בפניה דו"ח הוועדה לעררים מיום 15.10.15, וזאת בניגוד לפסק הדין.

לכן, די בכך על מנת להעביר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש.

4. הוועדה לא נימקה מדוע בחרה להשתית את החלטתה על סף קליטת הדיבור בניגוד ללשון התקנות המתייחסות לסף תדירויות הדיבור.

5. הוועדה לא נימקה מדוע אינה רואה לנכון לבסס את מסקנותיה על בדיקת ה- BERA שהינה אובייקטיבית והוזמנה ובוצעה לבקשתה ביום 15.7.14.

6. לא ברור מדוע הוועדה לא ערכה כל דיון בשאלה האם מחלות הרקע שהזכירה היו קיימות בעבר ואם כן מדוע היה מקום להפחית אחוזי נכות, כאשר וועדות קודמות קבעו שאין מקום להפחתה בגין מחלות אלה.

7. הוועדה לא פירטה מהו סף השמיעה בתדירויות הדיבור, בתדרים: 500, 1,000, 2,000.

8. הוועדה לא פירטה מדוע אינה מסתמכת על ממצאי בדיקת השמיעה מיום 12.9.14, לה התייחסה הוועדה מדרג ראשון.

9. הוועדה התעלמה מבדיקת השמיעה מיום 9.12.13.

10. הוועדה לא התייחסה לערר המערער ולטענה בדבר הפחתת 10% בגין מצב קודם שכן כנראה המערער אובחן כלוקה בסוכרת קלה מאוד לאחר שנת 2014, קרי, לאחר הליך ההחמרה.

11. מחלות הרקע שהוזכרו על ידי הוועדה, קיימות אצל המערער עוד לפני הליך ההחמרה ולכן לא היה כל מקום לנכות מצב קודם.

עיקר טיעוני ב"כ המשיב

12. בניגוד לנטען על ידי המערער, הוועדה לא עיינה בפרוטוקול אשר עדיין מצוי בתיק המשיב כשהוא מקופל ומהודק.

מה שצוין בסעיף 3 לפרוטוקול, הוא בגדר טעות של הפקיד ותו לא.

13. הוועדה התכנסה בהרכב חדש, כך שאינה כבולה להחלטות וועדות קודמות.

למותר לציין, כי הוועדה מיום 6.4.14, הפחיתה אף היא על חשבון מצב קודם והיה זה בידי המערער לטעון כנגד ההפחתה.

14. המשיב גם הוא הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון, כאשר טענותיו התייחסו לשאלת התחלואה הטבעית של המערער.

15. בניגוד לנטען על ידי המערער, יש להתייחס לערכים מוחלטים ולקבוע דרגת נכות כאשר אין כל נפקות לבדיקת ההחמרה.

16. באשר לממצאי בדיקת השמיעה, חזקה על הוועדה כי באם ציינה שאלו הם תדירויות הדיבור, או אז אלו הם, מה גם שהמערער אינו מצביע על ערכים אחרים.

17. הוועדה התייחסה לממצאי בדיקת השמיעה מיום 12.9.14, מה גם שהוועדה לא מחויבת להתייחס לכל בדיקה ובדיקה.

18. באשר למצב קודם, אין כל חשיבות למועד, אלא רק להימצאות או אי הימצאות הגורמים בגינם סבורה הוועדה כי יש להפחית בגינם שיעור נכות המערער.

למותר לציין, כי הוועדה רשאית לקבוע דרגת נכות שונה מזו שנקבעה על ידי הוועדה מדרג ראשון. מה גם, שהמוסד הגיש ערר מטעמו.

19. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת ולכן אין מקום להתערב בה.

החלטת הוועדה- דיון ומסקנות

20. עניינו של המערער הוחזר לוועדה, בהרכב אחר, אשר נתבקשה לדון בערר של המערער וכן בערר שהגיש המוסד, וזאת על פי פסק דין שניתן בתיק 29602-11-15 ביום 7.2.16.

על פי פסק הדין, בפני הוועדה לא אמורים להיות מונחים הפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות לעררים הקודמות.

21. ביום 23.5.16, התכנסה הוועדה כאשר בסעיף 3 לפרוטוקול צוין כי ההחלטה נשוא הערעור, הינה זו שמיום 15.10.15 ואשר לפיה נקבעו למערער 33% אחוזי נכות החל מיום 11.12.13.

ב"כ הצדדים אינם חלוקים באשר לעובדה כי ההחלטה מיום 15.10.15, הנה החלטה של ועדה רפואית לעררים ולא של הוועדה מדרג ראשון.

בעוד שהמערער טען כי מדובר בפגם מהותי היורד לשורשו של עניין, המשיב טען כי מדובר בטעות של הפקיד שציין תאריך לא נכון.

23. הגם שב"כ המשיב טען כי הפרוטוקולים של הוועדה הרפואית לעררים לא הונחו בפני הוועדה וכי מדובר, ככל הנראה, בטעות סופר של "מזכיר הוועדה", הנני סבור ולו למען הסדר הטוב, כי יהיה זה נכון להעביר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר.

על פי פסק הדין, הוועדה הרפואית לעררים אינה אמורה להיות חשופה להחלטותיהן של הוועדות הרפואיות הקודמות משיקולים ברורים.

מה שצוין בסעיף 3 לפרוטוקול, מעיד ולו לכאורה, כי הוועדה לעררים הייתה מודעת לקביעותיה של הוועדה מיום 15.10.15, שהנה כאמור קביעה של הוועדה הרפואית לעררים, שבעקבותיה ניתן פסק הדין בהליך הקודם.

לפיכך, ולו למען הסדר הטוב, הנני סבור שיש להעביר את עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר, כאשר בפניה לא יונחו הפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות לעררים הקודמות, כמו גם החלטותיהן.

הוועדה בהרכבה החדש, תדון הן בערר של המוסד והן בערר של המערער.

סיכום

24. לאור כל האמור לעיל, עניינו של המערער יועבר לוועדה בהרכב אחר, אשר תדון בערר של המערער מיום 15.5.14 וכן בערר של המוסד מיום 4.5.14.

בפני הוועדה לא יונחו הפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות לעררים הקודמות, והחלטותיהן, כמו גם, פסק דין זה, למעט סעיף 24 לפסק הדין.

בנסיבות העניין, המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,200 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

25. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בקשת רשות ערעור, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ז, (15 ינואר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.