1) בחודש דצמבר 2015 רכש התובע מהנתבעת דירת 3 חדרים הנמצאת ברח' הלח"י 9, קומה ב', מעלות, הידועה כחלקה 5/8 בגוש 19435 (להלן: "הדירה") ובקשר לכך נחתם בין הצדדים ביום 30/12/15 חוזה מכר (להלן: "החוזה").

טרם רכישת הדירה ערך התובע סיור בדירה, לצורך התרשמות, כשהנתבעת מתלווה אליו. במהלך הסיור הציגה בפניו הנתבעת את הדירה, לרבות המטבח אשר כלל ארונות מטבח תחתונים ועליונים (להלן: "ארונות המטבח").

כפי שצויין במפורש בסעיף 24 לחוזה, ארונות המטבח היו כלולים בעסקת המכירה. למרות זאת, כאשר נמסרה החזקה בדירה לתובע, היו במטבח רק ארונות המטבח התחתונים. הארונות העליונים הוסרו ממקומם ונלקחו על ידי השוכרים שהתגוררו בדירה עובר למכירתה לתובע.

2) בתביעה שבפניי עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו את הסך של 5,000 ₪, זאת בטענה כי נאלץ לרכוש ארונות מטבח עליונים בעלות של 2,800 ₪, וכי הוא ואביו נאלצו לקחת ימי חופש רבים, כדי לרכוש ציוד ולתקן את התריסים, שבעת מסירת החזקה בדירה לתובע היו תקולים, למרות שבעת החתימה על החוזה הם היו תקינים.

3) לטענת הנתבעת, כעלה מכתב ההגנה, "הדיירים שהתגוררו בשכירות מסרו לתובע כי הארונות העליונים במטבח הם רכושם הפרטי ושייכים להם..." וכי היא "...לא ידעה כי הותקנו ארונות מטבח עליונים, כי הרי הדירה נרכשה (על ידי הנתבעת - מ.א.) עם ארונות מטבח תחתיים בלבד".

ראוי לציין כי בעדותה בפניי הודתה הנתבעת כי היתה מודעת לכך שהשוכרים התקינו ארונות מטבח עליונים, אולם לטענתה היתה בטוחה שהם ישאירו את הארונות.

בהתייחס לתריסים, נטען על ידי הנתבעת, בכתב ההגנה, כי מדובר בתריסים ישנים ו"...לא נעשה כל שינוי במצבם מעת הצגת הדירה עובר לחתימת החוזה וקבלת הממכר".

לכן ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

4) הפיצוי בסך 5,000 ₪ אותו תובע התובע כולל את עלות ארונות המבטח העליונים שהתקין, את הוצאות תיקון התריסים ופיצוי בגין טרדה ועוגמת נפש.

לאחר שבחנתי את העדויות ואת שאר הראיות שהובאו בפניי, אני קובע כי לאור העובדה שאין בעצם מחלוקת על כך שהנתבעת מכרה לתובע את הדירה כאשר היא כוללת גם את ארונות המטבח העליונים – ואין זה משנה אם כעשותה כן סברה, בטעות, שהשוכרים ישאירו ארונות אלה בדירה כאשר הם יפנו את הדירה בתום תקופת השכירות – יש מקום לחייבה לשלם לתובע את עלות התקנת ארונות המטבח העליונים, שעפ"י הראיות שהובאו בפניי הסתכמה בסכום של 2,800 ₪.

אשר לתיקון התריסים, אני קובע כי לא הוכח שהנזקים להם טוען התובע נגרמו בתקופה שמיום חתימת החוזה (30/12/15) ועד למסירת החזקה בדירה לתובע (28/2/16, עפ"י המצוין בחוזה).

בהקשר זה ראוי לציין כי בשיחת הטלפון שקיימה הנתבעת עם התובע ביום 13/2/16 (התמליל צורף לכתב התביעה ), אמרה הנתבעת לתובע שיש בעיה עם הרצועות של התריסים ושאלה אותו אם זה בסדר מצדו "... לקבל את הדירה בכזה מצב". באותה שיחה ביקשה הנתבעת מהתובע שיבוא לדירה למחרת, שאז היא "סוגרת" עם השוכרים, כדי לראות ו לומר אם יסכים לקבל את הדירה במצב זה, שכן אם לא יסכים היא לא תחזיר לשוכרים את צ'ק הבטחון שבידה. מאחר שהתובע לא אמר לה שלא יסכים לקבל את הדירה מבלי שהבעיה בתריסים תתוקן (וכאמור, אין ראיה שמדובר בתקלה חדשה, שנוצרה לאחר החתימה על החוזה), לא דרשה הנתבעת מהשוכרים שיתקנו את התקלה בתריסים. לכן אין לו להלין בעניין זה אלא על עצמו.

אם לא די באמור לעיל, התריסים תוקנו על ידי התובע ואביו. לא הובאה כל ראיה לכך שהדבר היה כרוך בהוצאה כספית כל שהיא ו/או בהפסד ימי עבודה ו/או ימי חופש.

לכן אין מקום לפסוק פיצוי בגין "תיקון התריסים".

בנסיבות המקרה, גם אין מקום לפסוק פיצוי בגין טרדה ועוגמת נפש.

5) סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 2,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 27/7/2016 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ד' כסלו תשע"ז, 04 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את פסה"ד לצדדים.