<#1#>

נוכחים:

ב"כ העוררת: עו"ד אבי שגב

ב"כ המשיב: עו"ד עידו רז

המשיב הובא

פרוטוקול

ב"כ העוררת:

במקרה זה למעשה המסוכנות נלמדת הן מחומרת המעשים והן ביחס לעברו הפלילי של המשיב. כאשר החומר הרפואי בעניינו, הגם שאינו מקים עילת מעצר, יש בו כדי להעצים את המסוכנות ובמסגרת המכלול התנאים שנקבעו בעניינו אינם מספקים ואין בהם כדי להבטיח התייצבותו לפסיכיאטר המחוזי, כשאני מפנה לנספח ד' פסקה ראשונה. מדובר במי שלא נמצא במעקב סדיר במרפאה, בהמשך הוא לא נוטל את הטיפול התרופתי המומלץ ומפנה להערכה הפסיכיאטרית בעניינו ביחס לתובנה חלקית בלבד למחלתו.

בעמוד 2 לחוו"ד עולה כמי שנמצא במסוכנות עצמו וכלפי הזולת.

הדברים מדברים בעד עצמם. מצב נפשי כמתואר בחוות הדעת הפסיכיאטרית. עבר פלילי שנושא בחובו לא רק מאסר ע"ת אלא הפרת חובת הוראה חוקית.

בימ"ש זה לא נחשף לחומר הראיות אך מעיון בהודעות בני המשפחה מדברות על חשש של ממש מהמשיב. אנו לא מדברים על עבר פשוט של המשיב ובשים לב לאמירות של בני המשפחה ונוסיף לכך שימוש בסמים ברקע והעובדה היא כי האיש סובל מחוסר יציבות. כך שהעוררת לא בכדי הגישה ערר במקרה זה כשהדגש הוא הגנה על שלומם וביטחונם של בני המשפחה , והצורך במתן חוו"ד פסיכיאטרית דווקא בתנאי מעצר כזו שתעמוד הן על מצבו הנפשי כעת והן על מצבו הנפשי בעת ביצוע העבירה, לצד העבירה בעניינו, כאשר הוא אובחן כמי שסובל ממצב פסיכוטי פעיל.

ב"כ המשיב:

אף אחד לא יחלוק בחדר שבמידה ולא הייתה מתנוססת בתיק הזה הכותרת הפסיכיאטרית ספק רב אם התיק הזה היה מוגש כתיק מעצר.

כתב האישום מייחס עבירות של ריסוס גרפיטי, גרימת נזק לדלת ואיום טלפוני שהבן התקשר לנאשם.

זה עדיין איום טלפוני. החקירה התחילה מחשדות להפרת הוראה חוקית וכו'.

לא ראיתי את חוות הדעת שחברי הציג היום אך אתמול הוצגה לבימ"ש קמא תעודה רפואית ואין אינדיקציה שם לאשפוז. שם המשיב שיתף פעולה והגיע ונבדק. רציתי להציע לביהמ"ש לקבוע שחרור תוך הוראה על התייצבות בשעה מסוימת.

יש הרחקה ובעבירות כאלו של היזק ברכוש. הוא טוען שזה רכוש שלו שבמסגרת הליך הגירושין הגיע נחמן מאומן וריסס על הדלת.

בימ"ש הורה על בדיקה פסיכיאטרית. אפשר לקבוע שעה ומקום התייצבות כחלק מתנאי שחרור.

יש פגיעה משמעותית בזכויות עצור כשהוא מופנה לבדיקה פסיכיאטרית במסגרת מעצר.

שמעתי את עצת בימ"ש ולפני הדיון שוחחתי עם המשיב, אין לנו היום חלופה להציע לביהמ"ש. אם מדובר בערבות צד ג' – המשיב אומר שיכול להמציא ערבות כזאת אך זקוק לארכה וימציא כתובת בה ישהה.

ככל שלא ישוחרר, בתנאים שנקבע, או שבימ"ש לא יקבל את בקשתי – הסכמתי שיהיה בתנאי אשפוז. אך אנו עדיין סבורים שאין צורך במקרה הנוכחי בתנאי מעצר.

המשיב:

אני מסכים לאשפוז. אני באתי מרקע של התעללות מינית בגיל 9 למשך שלוש שנים.

זה רשום בסיכום ב-2012. באתי עם רקע כזה ועשיתי צבא והקמתי משפחה עם רגשות אשמה שאיימו עלי ברצח אלה שפגעו בי ועם זה הקמתי משפחה ועם זה חייתי כל חיי. שמרתי את זה בליבי ולא סיפרתי לאף אחד. בגיל 52 בעקבות זה שהיה לי כאבי כתפיים וכל הסיפור ידוע, לקחתי קנביס בלי אישור רפואי ולא הסכימו לתת לי בגלל המאניה והיום מסתבר שזה הזיק לי אבל זה עזר לי לכאבים. לילדים שלי לא הענקתי חום ואהבה כי לא ידעתי. גדלתי יתום בלי אמא. באתי מרקע מאד קשה. אני 35 שנה חי בבית הזה ומעולם לא הרמתי יד על בני המשפחה. נכון שהיו התפרצויות זעם. אין שום הרשעה. האישה גם לא טוענת שאיימתי, אלא שהיא חוששת כי יש לי קול חזק ולפעמים אני צועק. מי שצריך להרחיק ממני זה את הילד שלי שגם לאשפוז מתקשר אליי ומאיים עליי, את בן לוי.

איפה הייתי בשנתיים האחרונות שהכניסו אותי לבית סוהר על הודעה שכתבתי שאני עם סיגריות ופרחים מחכה לך. אני לא אדם אלים, אולי יש לי רקע פסיכוטי בגלל העבר שלי, אבל מעולם לא פגעתי בבני משפחתי ולא הייתה תלונה כזאת וגם לא תהיה. אני עובד בנאות אילן עם ילדים אוטיסטים, אני מאכיל אותם, מרפא אותם, יש לי אישור מהמשטרה, מתנדב שלוש פעמים בשבוע, תורם לחברה בשבילי, אני במעקב מרפאות חוץ לא כמו שהמשטרה משקרים ואומרים שאני לא במעקב. אני באתי מיוזמתי ב-5.6.16 וביקשתי שיחות נפש. מיוזמתי. היום היום שלי מלא ואני עסוק. זה מצב שהם רוצים לקחת את החלק שלי, הקומה הראשונה, יש הסכם ממון בבית דין רבני, אני עד היום שנתיים וחצי מהשחרור אני עושה שבת, מנקה, מעיר אותו, אני מלאך. עובדה שהיא לא קיבלה איומים. אלא רק חוששת כי אני צועק ומרים את הקול. אין לי שום מסוכנות, אני לא יכול להזיק לזבוב. כשאני מתעצבן נכון שאני יכול לצייר על קיר או לשבור זכוכית, כשאני עצבני אבל לא לפגוע באיש. בגט רשמתי שהיה לי יהלום ואני איבדתי אותו. אומרת שזה בשביל רושם. נתתי מזונות שלא מגיע לך. ממני באהבה, שיפצתי את הבית, קניתי מזגנים. זה משפחה שלי אני אוהב אותם לא אפגע בהם מעולם. 35 שנה אנו חיים ביחד. המשטרה מטעים את ביהמ"ש.

ב-94' זה אלימות לא נגד משפחה שלי. זה כי תקפו אותי והגנתי על עצמי. יש לי 7 נכדים אוהבים אותי אהבה גדולה חוץ מבן. ישבו אצלי לפני המעצר הבנות. הכול זה עלילת שווא. אין מסוכנות ואין כלום. עד עכשיו הייתי בבית. שבתות אני מבשל, מנקה, הכול אני עושה עם הנכות שלי. מעיר אותם לעבודה, מכין סנדביצ'ים לעבודה. שנתיים כמו מלאך (בוכה) בחיים לא עשיתי להם כלום. אני מסוגל לפגוע בהם? כל זה בגלל הבן שלי. לא מתאים לו כי עשיתי צוואה והורשתי הכול לרבי נחמן מהספרים והוא התעצבן למה אני לא נותן לו כלום. (בוכה) תעזבי אותי ,די. אתם צריכים להרחיק אותם ממני, הם לא עוזבים אותי. נתתי לה את הכול, הבית הכול, לא רוצה כלום.

יש לי בית שכור – רחוב ג'ון קנדי 5 בראש העין. זה 200 מטר מבית המתלוננת.

אני עובד בנאות אילנה. הם נותנים לי את שמחת החיים.

תגידו לי כמה זמן, אני אלך לצפת – אשב עם רבי שמעון בר יוחאי, אפילו שבועיים.

כערב צד ג' אני יכול להביא את הבן שלי – נתנאל לוי.

<#2#>

החלטה

ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט קרשן) במ"ת 49373-07-16 מיום 31.7.16 לפיה שוחרר המשיב בתנאים הכוללים: הרחקה ברדיוס של 2 ק"מ מבית המתלוננת (גרושתו) בראש העין , איסור יצירת קשר איתה ועם בנו – בן לוי, הפקדה כספית בסך 2,000 ₪ וערבות עצמית בסך 5,000 ₪.

עסקינן כמי שהוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של היזק לרכוש במזיד ואיומים כלפי בנו.

המשיב מוכר למערכת הפסיכיאטרית, כאשר מסמכים שהוגשו לבית משפט קמא מעידים על כך כי לפני כחודשיים פנה למיון פסיכיאטרי אך הוברר כי אינו זקוק לאשפוז.

ככל שהבנתי מהמסמכים שאינם קריאים במלואם, המשיב מאובחן כסובל ממאניה דיפרסיה ואינו מתמיד בטיפול תרופתי.

בית משפט קמא קבע כי יש להורות על בדיקה פסיכיאטרית אך בצדק דחה את טענת המדינה כי בדיקה פסיכיאטרית מצריכה המשך מעצרו של המשיב.

בית משפט קמא נתן דעתו לטיב העבירות המיוחסות למשיב, לעברו הפלילי – לרבות קיומו של מאסר על תנאי בעבירה של היזק לרכוש - ולמצבו של המשיב, וקבע, שוב בצדק, שאין הכרח להוסיף ולהורות על המשך מעצרו של המשיב.

עם זאת, אני מקבלת את גישת המדינה כי אין די בתנאים שנקבעו כדי להבטיח איון מסוכנותו של המשיב כלפי בני משפחתו. סבורני, כי יש מקום לתוספת של ערב צד ג' אשר יוכל לוודא איסור יצירת קשר עם בני המשפחה המעורבים, את צו ההרחקה וכן שיוכל להבטיח כי אכן המשיב יתייצב לבדיקה פסיכיאטרית.

אשר על כן, אני מקבלת את הערר באופן חלקי ומוסיפה לתנאים שנקבעו ע"י בית משפט קמא כי כתנאי לשחרור תיחתם ערבות צד ג' על סך 5,000 ₪ בתחנת המשטרה. לצורך כך, אני מאשרת למשיב 10 שיחות טלפון לצורך גיוס ערב צד ג'.

עם השחרור, ימסור המשיב כתובת שבה יתגורר אשר עונה על התנאים שנקבעו ע"י בית משפט קמא, וכתובת זו יחד עם טלפון נייד יימסרו על ידי הסניגור למשרדי הפסיכיאטרית המחוזית.

בנוסף, על מנת להבטיח שאכן תיערך בדיקה של מצבו הנפשי של המשיב מבחינת כשרותו לעמוד לדין ומצבו בעת ביצוע העבירות, אני מבקשת מבית משפט קמא לקבוע דיון מעקבי עד ליום 15.8.16.

לדיון שייקבע תומצא חוות הדעת על ידי הפסיכיאטרית המחוזית.

בהיעדר ערבויות, מאריכה מעצרו של המשיב כאשר אני חוזרת על הוראת בית משפט קמא כי בכל מקרה בו המשיב יהיה נתון במשמורת שב"ס ישהה הוא בבית חולים פסיכיאטרי בהתאם להחלטת הפסיכיאטרית המחוזית. ייתכן שראוי לנצל תקופה זו כבר לבדיקה (יצוין כי בשלב זה המשיב מסכים לאשפוז וייתכן שיתקשה להשיג את הערבויות שנקבעו).

במקרה של אי עמידה בתנאי השחרור, קובעת לבקשת הסניגור, תזכורת ערבויות ליום 4.8.16 בבית משפט קמא כאשר מאריכה מעצרו של המשיב בהיעדר ערבויות עד ליום 4.8.16 שעה 16:00.

הסניגור ישלח החלטה זו לפסיכיאטרית המחוזית.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ו תמוז תשע"ו, 01/08/2016 במעמד הנוכחים.