"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס,

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע." - אמר החתול,

"לא אכפת לי כל כך לאן." אמרה אליס,

"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי." אמר החתול."

[ל. קרול, "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", תרגומה של רנה ליטוין, הוצאת הספרייה החדשה, 1997]

1. התובעת [להלן גם: "מולטי טרנס"] הגישה כנגד הנתבע [להלן גם: אבוסיף"] כתב תביעה בסדר דין מהיר על סך 44,295 ₪ בגין שירותי עמילות מכס שלטענתה ניתנו לו על ידו, אך תמורתם לא נפרעה. אבוסיף טען להעדר יריבות משפטית, וזאת משלגרסתו ניתנו השירותים האמורים לחברה בשם סקופ עמילות מכס, בה שימש אך כנציג. בכתב הגנתו טען אבוסיף בלשון רפה אף כנגד קיומו של חוב ביחס לאותה חברה, אך טענה זו נזנחה במהלך סיכומיו, ואדרבא בא כוחו היכה בפטיש כך: "לעניין הקיזוז, טענות ההגנה של סקופ, הם לא עלו, לא העלינו ואין בכוונתנו להעלות טענת קיזוז, אנחנו מחכים עד למתן פסק הדין ואז נכלכל את צעדינו בהתאם לתבוע את סקופ. נבקש לדחות את התביעה מטעמי חוסר יריבות".

אחר שקלול מכלול הראיות, הגעתי לכלל למסקנה כי דין התביעה להתקבל, ומסקנתי זו תנומק בתמציתיות בהתאם למצוות סעיף 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 [להלן: "התקנות"].

דעת לנבון נקל כי מבחן מאזן ההסתברויות השורר במשפט האזרחי, הוא תחרות גרסאות בסופה זוכה בבכורה הגרסה המסתברת יותר מחומר הראיות. שלילת גרסת היריב הדיוני צריכה להיעשות, בראש ובראשונה, באמצעות הצגת גרסה חלופית מחושלת. אשר על כן, דרך כלל על מנת לשכנע את בית המשפט, ולמעט באותם מקרים ייחודים בהם המדובר בבעל דין שלא הייתה לו ידיעה או לא הייתה לו יכולת ידיעה בדבר הנסיבות מהן נולד הסכסוך, חובה על צד להציג גרסה עובדתית סדורה, ברורה, לכידה ומפורטת [וראו לעניין זה גם הוראות סעיפים 86-89 לתקנות]. גרסת הגנה, אף כזו הטוענת לחוסר יריבות, אינה יכולה אפוא להימסר ככתב חידה שאין בו מענה צלול לשאלות העולות מראיות התביעה, ומשכך אין להסכין להצגתה באופן מסתיר דבר כחיוכו של חתול צ'שייר, או לרקימתה כסיפור ארץ פלאות בה מתרחשים הדברים לפתע ללא כל הקשר הגיוני, ואף כאשר ניתנים בה הסברים הם נדמים כארנב לבן, לבוש מקטורן, המחזיק בידו שעון, והצץ ונעלם בפתאומיות באותה מהירות בזק.

בחינת גרסאות הצדדים אל מול המסמכים שהוצגו, והעדויות שנשמעו:

1. מולטי טרנס הגישה את המוצגים הבאים:
2. "טופס סיכום פגישה/תנאי התקשרות" אשר נערך על פניו ביום 8.12.14 כאשר שם הלקוח המופיע בו הינו : "סקופ עמילות מכס", מספר ח.פ. 562526673, איש הקשר מטעמה – "אחמד/מוניקה" ונציג מולטי טרנס – "אמיר".
3. צילום תעודת זהות ישראלית של אבוסיף.
4. תדפיסים מכרטסת הנהלת חשבונות על שם "סקופ עמילות מכס".
5. תדפיס מכרטיס לקוח ממוחשב של מולטי טרנס לפיו שמו הוא "סקופ עמילות מכס", מספר הח.פ. הרשום בו הינו מספר תעודת הזהות של אבוסיף, וליד מספר זה מופיע שמו של אבוסיף.
6. העתקי קבלות וחשבוניות שהוציאה מולטי טרנס לכבוד "סקופ עמילות מכס" כאשר מספר הח.פ. הרשום מתחת הינו מספר תעודת הזהות של אבוסיף.
7. תעודת עובד ציבור מאת קמ"ט מסו"ת ומכרות במינהל האזרחי איו"ש ולפיה "חברת סקופ למסחר שמספרה 562526673 הוקמה במערכת סחר חוץ שבמשרדי ביום 19.3.17".
8. אבוסיף הגיש את המוצגים הבאים:
9. תעודות רישום חברה שהונפקו על ידי הרשות הפלסטינית, וכן תרגומן מערבית, ולפיהן נרשמה שם ביום 1.8.13 חברה בע"מ בשם "סקופ לסחר והשקעה" שהשותפים בה הינם אבוסיף עצמו וכן ראג'י מאג'ד מוחמד נג'מי.
10. העתקים של טפסי הזמנת כסף שהועברו ממולטי טרנס ומיועדים ל- "SCOP CUSTOMS BROKERS".
11. תעודת שער של רשות הנמלים והרכבות מיום 8.12.15, אשר עד עתה לא ברור הקשרה, ולפיכך לא אתייחס אליה.
12. המחאה שמשכה SCOP FOR INVESMENT"" שמספרה – 5623526673, לפקודת מולטי טרנס על BANK OF PALESTINE ומועד פירעונה 19.12.15.
13. על פי תצהירי העדות הראשית שהוגשו על ידי מולטי טרנס, והדברים אשר נמסרו על ידי נציגיה במהלך הישיבה המקדמית מיום 21.6.17, גיוסו של אבוסיף כלקוח שלה נעשה על ידי מר אמיר ספדי העובד עמה כפרילנסר, כאשר בתחילה, בעת עריכת טופס סיכום הפגישה נעשה ניסיון להתקשר עם הלקוח, שהגדיר עצמו כ-"סקופ עמילות מכס", על יסוד המספר שנרשם באותו טופס ברובריקת ה-"ח.פ", אלא שניסיון זה לא צלח מאחר שהמערכת הממוחשבת בה משתמשת מולטי טרנס לצורך פתיחת כרטיס לקוח לא זיהתה את המספר האמור כאישיות משפטית תקפה. זאת, על פי הסברי מולטי טרנס, משום שבמערכת הממוחשבת שלה המקושרת לשלטונות המכס ניתן לאשר רק את זהותן של חברות פלסטיניות אשר הוקמו במערכת סחר חוץ של המינהל האזרחי איו"ש, והמספר שנכתב באותו טופס אשר נערך כזכור בשנת 2014 השתייך, כך התברר לבסוף, לחברה אשר הוקמה לצורך כך רק בשנת 2017. אשר על כן, צולמה תעודת הזהות של אבוסיף, והלקוח, בהסכמת אבו סיף נרשם כ"סקופ עמילות מכס", עסק שאינו תאגיד, ובצירוף מספר תעודת הזהות של אבוסיף. בהתאמה נרשם מספר תעודת הזהות של אבוסיף בכרטיס הלקוח, בחשבוניות ובקבלות, תחת הרובריקה – "ח.פ.", כאשר לעניין זה מצאתי כאמינה את עדות מר אבהר מטעם מולטי טרנס לפיה עקב הגדרות התוכנה רושמת מולטי טרנס גם מספרי תעודת זהות של לקוחות שהם יחידים ברובריקה זו.

ייאמר לאלתר – גרסתה דלעיל של מולטי טרנס אינה משאירה אבן על אבן, וגלום בה הסבר הגיוני לכל השאלות העולות מהמסמכים האמורים, כאשר גם עניין ההמחאה שמשכה לפקודתהSCOP FOR" INVESMENT" ", אינו עומד לה לרועץ שהרי כל זמן שנפרעו חיוביו של אבוסיף, אף אם באמצעות שיקים שמשך מחברה שבשליטתו ואשר כובדו, התנהלו הדברים על מי מנוחות מבחינתה של מולטי טרנס, אשר ראתה בכך אמצעי תשלום ותו לא.

1. כנגדה, עמד אבוסיף בכתב הגנתו על כך ש"שם הלקוח של התובעת הינה סקופ עמילות מכס ולא הנתבע", וכי הוא שימש כנציג אותה חברה, ברם לא סיפק כל הסבר לעובדת צילום תעודת הזהות שלו. בתצהיר העדות הראשית מטעמו חזר אבוסיף על טענה זו, ואף ציין כי הוא מצרף לתצהיר זה "מסמכים הנוגעים להוכחת אישיותה המשפטית של החברה", אך מסמכים כאמור לא צורפו. בשעה שנשאל אבוסיף במהלך הישיבה מקדמית מיום 19.4.17 על ידי בית המשפט מדוע לא צורפו לתצהיר העדות הראשית אותם נספחים שצוינו בו המאששים את טענתו כי המדובר בחברה קיימת, השיב למרבה התימהון – "אני יביא, אף אחד לא ביקש ממני". בחלוף ארבעה ימים המציא אבוסיף את אותן תעודות רישום חברה שהונפקו על ידי הרשות הפלסטינית ולפיהן נרשמה שם ביום 1.8.13 חברה בע"מ בשם "סקופ לסחר והשקעה", וזאת ללא כל התייחסות לכך ששם החברה האמור שונה מהשם שנרשם באותו טופס לקוח ראשוני, ומהשם שנרשם בכתב ההגנה עצמו ובתצהיר העדות הראשית מטעמו.
2. לגבי המצאת תעודת הזהות שלו טען אבוסיף בתצהירו לראשונה כי הדבר התבקש ממנו על ידי מנהל מולטי טרנס מר אמנון אבהר "כבר מהיום הראשון של ההתקשרות" רק בשל היותו נציג החברה, וכי אין שחר לגרסת מולטי טרנס לפיה "לא ניתן לעבוד עם סקופ", אך הפוך והפוך בהסבר זה ולא תמצא תשובה לקושיה מדוע, אם כך היו פנים הדברים, נרשם הלקוח בכרטיס הממוחשב כגוף משפטי הנושא את תעודת הזהות של אבוסיף, והכיצד הבליג אבוסיף, "נציג סקופ" גרידא, במשך תקופה של כ-15 חודשים, כאשר קיבל שורה של חשבוניות חיוב וטפסי הזמנת כסף, הנושאים כולם את מספר תעודת הזהות שלו ושם של עסק שאינו כלל שמה של החברה שהוא משמש לטענתו רק כנציגה, [ואשר היא לגרסתו הלקוח האמתי - כזכור ""SCOP CUSTOMS BROKERS", או "סקופ עמילות מכס" במקום " SCOP FOR INVESMENT""] ולא פצה פה ולא צפצף.

כאן המקום לציין כי כאשר נשאל אבוסיף בחקירתו הנגדית כיצד, אם לשיטתו הייתה היא לקוחתה של מולטי טרנס, הזדכתה "SCOP FOR INVESMENT"" מול רשויות המס, זאת שעה שהחשבוניות כלל לא נשאו את שמה ומספר הח.פ. שלה, אלא את מספר תעודת הזהות של אבוסיף, ניתן על ידו תחילה מענה לשון משתמט, ופתע, לאחר מספר רגעים, כמעשה רב-מג, צץ על לשונו משום מקום ארנב לבן עטוי ב"חשבוניות מקסה" פלאיות וסודיות, אשר לא הומצאו במסגרת ההליך [ראו עמ' 18 לפרוטוקול שורות 11-18].

זאת ועוד, בתצהירו גרס אבוסיף כי אותו מסמך פתיחה הוא "בבחינת הסכם התקשרות בין חברת סקופ לבין התובעת" ובו "צוין שם הנציג שלה", שהוא כאמור אבוסיף, במהלך הישיבה מקדמית מיום 19.4.17 העיד לפתע כי כלל לא נכח כשמולא הטופס, כי לא חתם עליו, וכי מספר הח.פ. שמולא בו נלקח ע"י מולטי טרנס ככל הנראה מחשבוניות ישנות, ואילו בסיכומיו טען בא כוחו כי "אני אומר שמסמכי החברה שצירפנו עמדו לנגד עיניו"[של מי שמילא את הטופס – י.ח.], טענה שאף אותה קשה להלום קבל העובדה ששם החברה האמור במסמכי ההתאגדות שצרף אבוסיף שונה כאמור לעיל מהשם שנרשם באותו טופס.

1. אין לכחד כי במהלך חקירתם הנגדית של שלושת העדים מטעם מולטי טרנס נבעו סדקים ביניהם, ברם חלק מאותם סדקים הינם זניחים במיוחד, וזאת משקשה להסתמך על בידודה של אמירה שתוקנה תוך כדי דיבור, או כזו שהקשרה מצוי בתשובה אחרת [ראו דברי העד אבהר בעמ' 8 לפרוטוקול, שורות 30-31, ודברי העדה חורי בעמ' 10, שורות 13-18], וחלק מהם, אלו הנוגעים לעדותם לגבי משך הזמן שחלף בין עריכת מסמך הפתיחה לבין המצאת תעודת הזהות של אבוסיף, אינם נחרצים ועמוקים במידה החורגת מגדרי הפערים הטבעיים שבין תודעותיהם, זיכרונותיהם והתרשמויותיהם של אנשים שהיו עדים לאותו אירוע, מנקודת השקפה שונה, ובמידת מעורבות שונה, ובוודאי, שאין בהם על מנת לפורר את הגרעין הקשה של גרסת מולטי טרנס לעניין זה ולפיו בעקבות היעדר היכולת לרשום כלקוח גוף משפטי נטען בשם – "סקופ עמילות מכס", נרשם לבסוף אבוסיף כלקוח. ככלות הכל, אין להשתומם על מולטי טרנס שלא חפצה להתקשר עם תאגיד פלסטיני נטען אשר לא הצליחה לתקף את אישיותו המשפטית, וביכרה לזהות את הלקוח באמצעות מספר ת.ז. ישראלית הקושר אותו לזהותו של אבוסיף עצמו.
2. כאמור, אין דינם של בקיעים בין עדים שונים אשר מצויים בדרך הטבע, כדין בקיעים שנתגלו מניה וביה באותו עד, ואלה לא נעדרו מחקירתו הנגדית של אבוסיף. משקלם של בקיעים אלו, בצירוף תווי התנהלותו של אבוסיף על דוכן העדים, הקשו להסתמך על עדותו. אבוסיף, אשר חרף מידה של ביטחון זחוח שניסה להפגין, נקשו אצבעותיו על דוכן העדים, יבשו שפתיו, והתלעלע קולו כאשר עומת עם שאלות קשות, ואזי הוסט מבטו אל בית המשפט, שמא כמבקש פדות מאותו פח יקוש, ושמא מחמת היותו "גבר" הרגיל לעמוד במילתו ולשלם חובותיו והוא מוצא עצמו מובך מההסתתרות הדיונית מאחורי סינר החברה הנטענת [ראו תשובותיו בעמ' 19 לפרוטוקול, שורות 1-19], נאחז פעמים רבות בביטוי "לא זוכר", וסתר לפרקים לא רק את האמור בתצהירו אלא אף דברים שהעיד לגביהם רגעים ספורים קודם לכן [ראו למשל עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 1-28, עמ' 17 לפרוטוקול, שורות 24-31].
3. סיכומם של דברים - במאזן ההסתברויות נמצא כי גרסת מולטי טרנס נושאת בתוכה זרעי שכנוע בכמות היתירה באופן ניכר על זו של אבוסיף, הן משום שהיא מספקת פשר והקשר עקביים המניחים את הדעת ביחס לכל אחד מהמסמכים שהוצגו, וזאת להבדיל מגרסת הטלאים המנוקבת של אבוסיף, והן בשל העדפתי במבחן המהימנות את מכלול עדויות נציגי התובעת, על פני עדותו החלולה של אבוסיף.
4. תוצאת הדברים הינה כי התביעה מתקבלת במלואה. הנתבע ישלם אפוא לתובעת את הסך של 44,295 ₪,בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, ובצירוף הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪, ושכר טרחת עו"ד בסך של 8,000 ₪.

על הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים דלעיל בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הם הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ג חשוון תשע"ח, 12 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.