לפני | כבוד השופט רחמים כהן | |
מבקש | זיו גד ע"י ב"כ עו"ד תומר אפלדורף | |
נגד | ||
משיבות | 1. חברת דואר ישראל בע"מ 2. חברת בנק הדואר בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אייל בליזובסקי |
פסק דין |
בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
עניינה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן – בקשת האישור) בטענה, שמשיבה 1, חברת דואר ישראל, פעלה תוך התניה פסולה של שירות בשירות וחייבה את לקוחותיה, המבקשים לרכוש שירות כספי של הנפקת כרטיס חיוב נטען, לרכוש ממנה שירות כספי של המרת שקלים למטבע חוץ, בשער ההמרה של דואר ישראל, מבלי שהלקוחות מעוניינים בהכרח לרכוש ממנה את השירות – בניגוד, להוראות הדין ובכלל זה להוראות חוק הדואר, התשמ"ו – 1986. עוד נטען בבקשת האישור, שמשיבה 1 ביצעה המרת מטבע חוץ על פי שער המרה גבוה מהמוסכם על פי החוזה האחיד שביסוד הכרטיסים הנטענים. זאת בניגוד לקבוע בהסכם האחיד בו נקבע, ש"שער הבנק" שלפיו תבוצע ההמרה של שקלים למטבע חוץ בעת טעינת הכרטיס, הוא השער שבו נוהג בנק הדואר, בעת הרלוונטית, למכור ללקוחותיו את המטבע תמורת שקלים, בתוספת עמלת חליפין וכל מס, היטל, תשלומי חובה או תשלומים אחרים כיוצא בזה. בפועל, ההמרה למטבע חוץ נעשתה על פי שער מזומנים שנקבע על ידי דואר ישראל והוא השער הגבוה יותר – ולא על פי שער "העברות כספים" שהוא לשיטת המבקש, השער שנכון היה לחייב את לקוחות בנק הדואר.
בעקבות פנייתו המוקדמת של המבקש, ולאחר דיונים שהתקיימו בנושא בין המפקח על בנק הדואר לבין דואר ישראל בעקבות פניותיו של המבקש, התחייבה דואר ישראל לאפשר, בכל יחידות הדואר המספקות שירותי קניה ומכירה של מטבע חוץ במזומן, טעינה של כרטיס חיוב נטען מראש גם במטבע חוץ שלא נרכש מבנק הדואר, וכן להציג בפני לקוחותיה באופן ברור ובולט לעין שער המרה ספציפי שנועד לצרכי הטענת כרטיסי חיוב נטען מראש באמצעות שקלים חדשים.
עוד הוסכם, שהמשיבה תשלם למבקש גמול בסך של 12,500 ₪ ושכר טרחה לבאי כוחה בסך 67,500 ₪ בתוספת מע"מ.
לאחר עיון בבקשת ההסתלקות - הבקשה מאושרת.
הוראות סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, קובעות, שבטרם יאשר בית המשפט טובת הנאה למבקש או לבא כוחו, עליו לשקול האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה וכן את התועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה.
בקשת האישור מגלה עילת תביעה לכאורה. אולם, לא מתקיים התנאי של תועלת לקבוצה המיוצגת, בכל הנוגע לפיצוי חברי הקבוצה עבור נזקי עבר. הצדדים עמדו על עניין זה בבקשת ההסתלקות וטענו, שקיים קושי ממשי במתן הסעדים הכספיים המבוקשים ביחס להתנהלות בעבר. בבקשת ההסתלקות נטען, שלמשיבה אין נתונים המאפשרים לזהות את חברי הקבוצה שייצוגה מתבקש ואין אפשרות לדעת מי מלקוחות דואר ישראל ביקשו בעבר להטעין את הכרטיס הנטען במטבע חוץ שנרכש שלא דרך דואר ישראל, או מי מהלקוחות היו פועלים כך לו הייתה נתונה להם האפשרות לעשות כן. עוד נטען, שבמקרים מסוימים שער ההמרה שניתן ללקוחות המשיבות היה נמוך מזה שניתן בעסקים אחרים וישנם מקרים אחרים בהם היה השער גבוה, ספק אם היה משתלם כלכלית ללקוחות שביקשו להטעין הכרטיס במט"ח לכתת רגליהם למקום בו ניתן להשיג שער המרה נמוך יותר ואז לפנות לדואר ישראל כדי להטעין את הכרטיס. בנסיבות אלה, כך נטען, נראה, שהתועלת העיקרית בבקשת האישור טמונה בתיקון ההתנהלות לעתיד ולאו דווקא בפיצי בגין נזקי עבר.
לפיכך, בשים לב לכך, שלא נקבע פיצוי לקבוצה המיוצגת אך לצד זאת הושגה תועלת לציבור בתיקון התנהלות המשיבה בעתיד, הגמול ושכר הטרחה המומלצים ראויים ועל כן, מאושרים.
פסק הדין אינו מהווה מעשה בית דין כלפי הציבור ואין בו הבעת עמדה באשר לטענות הצדדים.
אין נסיבות מיוחדות המצדיקות איתור מבקש חלופי או פרסום דבר ההסתלקות.
ניתן היום, 16 ינואר, 2017, י"ח טבת, תשע"ז, בהעדר הצדדים.
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | זיו גד | תומר אפלדורף |
נתבע 1 | חברת דואר ישראל בע"מ | אייל בליזובסקי |
נתבע 2 | חברת בנק הדואר בע"מ | אייל בליזובסקי |
מבקש 1 | עו"ד אייל בליזובסקי |