1. עניינה של החלטה זו הינה בירור והכרעה בבקשת המשיבה לחייב את המבקשים בהוצאות שנגרמו לה בשל ההליך שנקטו לצורך מתן צו מניעה זמני בתובענה הנדונה.
2. המבקשים הגישו ביום 26.7.2016 בקשה למתן צו מניעה שיאסור על המשיבה לבצע עבודות סלילת דרך במקרקעין, ובמחוברים, אצל המבקשים, ובסביבות משק עזר/בית מקצועי מס' 145 (חלקה 26), במושב הודיה, ובכלל זה לבצע עבודות תשתית ופיתוח, ולפנות עצים ושער מהמקרקעין.
3. בהחלטתי מיום 28.7.2016 מצאתי לנכון ליתן צו מניעה ארעי, כנגד הפקדת פיקדון כספי, שיעמוד בתוקף עד לדיון במעמד הצדדים, או החלטה אחרת של בית המשפט.
4. ביום 9.8.2016 נערך דיון בבקשה למתן צו מניעה זמני בפני כב' המותב התורן, השופטת סבין כהן. בדיון זה נדונה, בין היתר, השאלה היכן עובר קוו הגבול של חלקת המבקשים. ב"כ המשיבה טען שהתקבלה הסכמה באסיפה הכללית של האגודה השיתופית על שינוי תב"ע, ועל פי המפה המעודכנת שברשותו, עבודות הפיתוח אינן מסיגות את גבולות חלקתם של המבקשים. עוד טען כי במשך השנים המבקשים חרגו מגבולם ויש לראותם כמי שפלשו לשטחים ציבוריים. ב"כ המבקשים טען שטרם הדיון נערכה פנייה למודד מטעם של המבקשים, וביקש לבחון את ממצאיו, כאשר אלה יתקבלו, מול נתוני המדידות במפה המצויה אצל המשיבה. במצב דברים זה, המותב הנכבד מצא לנכון לקבוע כי "... לאור עמדת המבקשים ניתן לדחות הכרעה בבקשה עד לאחר שהמבקשים יערכו את הבדיקות אותם הם מבקשים לבצע וישנו את מיקום הגדר לפי קו הגבול, ככל שיש צורך, דבר שיכול לייתר הכרעה בבקשה. הבקשה אמנם הוגשה ללא שצרופה (צ"ל- "צורפה", מ.ה.) לא מפת מדידה, אך לפחות לפי שיטת המבקשים עתה, הבקשה הוגשה לאור עמדת המשיבה כי בכוונתה להסיר את הגדר". בית המשפט סבר כי ארכה קצרה לצורך ביצוע המדידה מטעם המבקשים, לא תגרום לנזק משמעותי למשיבה.
5. ביום 22.8.2016 הודיע המבקשים שהם עומדים על הבקשה למתן צו מניעה זמני, ועל הותרת הצו שניתן על כנו, ועם זאת הודיעו כי "בהתאם להתחייבותם מודיעים המבקשים בזאת כי החליטו, עוד בטרם קבלת החלטה בכתב התביעה ובבקשת המשיבים לביטול צו המניעה הזמני, ליסוג פנימה בחזית גבולותיהם באופן עצמאי בכך שיסיגו את גדר החי והשערים ויעמידו אותם בהתאם לגבולות החזית שנקבעו וסומנו בשטח ע"פ מפת המדידה שנערכה לבקשתם באמצעות פוטו מאפ בע"מ. מפת המדידה תוצג ביום הדיון 23.8.2016. המבקשים מודיעים כי בעצם ביצוע הסגת הגבול באופן עצמאי פנימה אין משום הודיה בכל עובדה שהיא במפורש ו/או במרומז לעניין גבולותיהם בחלקה 26 כולה וביצוע התאמת גבולם בחזית למדידת המודד מטעמם הינה למען הסדר הציבורי ובהתאם להתחייבותם בביהמ"ש הנכבד על מנת לאפשר את ביצוע סלילת הכביש לטובת כלל הציבור".
6. בדיון שנערך בפניי ביום 23.8.2016, הוסכם בין הצדדים על הסדר דיוני שלפיו הבקשה למתן צו מניעה זמני, על כל עתירותיה, תימחק, המבקשים יפעלו לפנות את גדר השיחים והשער בחזית הדרומית של המגרש ולחזור לקו הגבול המקורי בחזית הדרומית של המגרש על פי המדידה שהוצגה על ידם, וכן יסיגו את גבולם בצד המערבי, עד לקו האדום לפי מפת המדידה, באופן שיאפשר את סלילת הדרך המתוכננת, בפרקי הזמן שהוסכמו לצורך כך.

בהמשך לעמידת המשיבה על פסיקת הוצאות משפט בגין ההליך הנדון, הוסכם הכי הצדדים יטענו בכתב לעניין זה.

1. הצדדים הגישו טענות בכתב בסוגיית ההוצאות.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בסוגיה הנדונה, סבורני שיש מקום לחייב את המבקשים בהוצאותיה המשפטיות של המשיבה בגין ההליך הנדון, וזאת מהטעם העיקרי שהמבקשים הגישו את הבקשה למתן צו מניעה זמני לבית המשפט, בטענה שסלילת הדרך תגרום להסגת גבולם, וזאת בטרם נדרשו לבדיקה עניינית ומקצועית של גבולות החלקה.

לבקשה למתן צו מניעה זמני לא צורפה מפת מדידה, וצוין שזו תצורף לכתב התביעה.

מעיון בתצהירי המבקשים עולה שנודע להם על עבודות הסלילה מספר חודשים טרם הגשת הבקשה הנדונה, ועמד לרשותם זמן די והותר לצורך ביצוע בדיקה של גבולות חלקתם, על ידי מודד מוסמך, אלא שנראה שלא נדרשו לכך מבעוד מועד, וממצאי הבדיקה לא היו ברשותם עובר להגשת הבקשה, ועד בסמוך לדיון שנערך ביום 23.8.2016.

בדיון שנערך ביום 9.8.2016, בפני כב' השופטת סבין כהן, הודיע בא כוחם של המבקשים "אם המודד שלנו יגיד כי זה קו הגבול נקבל את זה ..." (ע' 1, ש' 19), וכן "ביקשתי אתמול כי תוך 10 ימים אגיש מפת מדידה, או שנביא מפה מול מפה ובית המשפט יחליט וצו המניעה ישאר עד שבית המשפט יראה את המפה שאנו מסכימים עליה. מסכימים בכל מקרה לגבול שאנו נציג אותו לפי המדידות שלנו ..." (ע' 2, ש' 26-27).

בהודעתם מיום 22.8.2016 הודיעו המבקשים שהם עומדים על בקשתם למתן צו מניעה זמני, אלא שבאותה נשימה הביעו נכונות להסיג את גבול חלקתם בפועל (הגדר החיה והשערים), , לפי ממצאי המודד מטעמם.

בדיון שנערך בפניי ביום 23.8.2016 הגיעו הצדדים להסכמה לגבי הסגת גבולם של המבקשים בחלק הדרומי והמערבי של המקרקעין, באופן שיאפשר את סלילת הדרך כמתוכנן.

יוצא אפוא שהמבקשים הביעו את הסכמתם להסיג את גבולותיה הנוכחיים של חלקתם, והכוונה לגבולותיה בעין, על מנת לאפשר למשיבה לבצע את סלילת הדרך, וזאת בשים לב לממצאי המודד מטעמם.

סבורני שככל שהמבקשים היו נדרשים לממצאי המודד מטעמם מבעוד מועד, הרי שלא מן הנמנע שהיה מתייתר הצורך להגיש את הקשה למתן צו מניעה זמני, ולכל הפחות היה בכך כדי לצמצם את המחלוקות, ולחסוך מזמנם היקר של בעלי הדין, שהוקדש לבירור הבקשה.

1. לאור האמור לעיל המבקשים, ביחד ולחוד, יישאו בשכר טרחתו של ב"כ המשיבה, בגין הבקשה למתן צו מניעה זמני, הצורך בהגשת תגובה, והתייצבות לדיונים, בסכום כולל של 4,500 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן ההחלטה ועד לתשלום בפועל.
2. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 30 יום.
3. המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשע"ז, 19 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.