<#2#>

נוכחים:

ב"כ העוררת עו"ד מיכל לוין

ב"כ המשיב עו"ד קרין בן עמי מטעם הסנגוריה

המשיב הובא על ידי שב"ס

פרוטוקול

ב"כ העוררת:

מציגה תמליל הקלטה.

לא אחזור על הדברים שכתבתי בהודעת הערער, מדובר בבחורה צעירה, מדובר במי שברחה מבעלה, היא גרה בטירה עם בעלה, ברחה מבעלה לבית הוריה על מנת למצאו שם ביטחון, לאחר מספר חודשים החליט האב שהוא משיב אותה לידי בעלה, המתלוננת ברחה מבית הוריה, ובתגובה לכך בית המשפט קרא את השיחה שערך המשיב עם בתו האחרת ואיים בפניה שיפגע במתלוננת.

יש לנו כאן עניין רגיש במשפחה. אני לא סבורה שאפשר לשחרר אתה משיב היום ולהרגיש בטוח בכל הנוגע למתלוננת. אני חושבת ששירות המבחן צריך להתכנס, להיפגש עם המשיב, שהרוחות צריכות להירגע. זה לא הזמן לשחררו. המתלוננת כרגע במקלט. בעלה גם הוא עצור. כשהיא הגיעה לתחנת המשטרה היא הסבירה שהבריחה מהבעל הייתה בעקבות מסכת אלימות כלפיה, אז הוא עצור עד מחר, וגם המשיב בעקבות האיומים. כך או כך יש מתלוננת שנמצאת במקלט ואני לא יודעת עד מתי.

סיימנו את פעולות החקירה, אבקש מבית המשפט שייתן לי שהות עד 4 היום, להעביר אותו לבית משפט שלום על מנת שיוגש או הצהרת תובע או כתב אישום.

ב"כ המשיב:

ראשית, החקירה בעצם הסתיימה. החקירה עוד הסתיימה כבר אתמול. השאלה אם מאז אתמול מהדיון עשו משהו. מדובר באיומים שהוקלטו, כך שאין כאן שום חשש לשיבוש. יש את ההקלטה, את והחשד הסביר. התמונה שנמצאת עכשיו היא בעצם התמונה שהייתה בפני כב' השופטת גרינברג אתמול.

אני מבקשת לקיים את החלטת בית המשפט שמאוזנת וחשוב להדגיש מספר דברים.

מדובר בתלונה שהוגשה ב31.7.16, אני לא מייצגת את הבעל, כב' השופטת גרינברג ראתה לנכון להאריך לבעל שתקף את המעצר. המשיב סובל מפסוריאזיס. המתלוננת נמצאת שם כמה חודשים, לא קורה שום דבר, למה היא לא הגישה תלונה על האירועים נגד בעלה אני לא יודעת. ב31.7.16 היא מגישה תלונה בתחנת נצרת, האב מתקשרים אליו מתחנת טייבה אך ורק ביום 2.8.16 להגיע לחקירה, הוא מיד מגיע. אני הייתי בערב בתחנה, הוא לא היה לא מעוכב, הוא מיד אמר שהתקשרו אליו הוא הגיע. עם כל הכבוד, אם האירוע כל כך חריג, איפה הייתה משטרת ישראל מה31.7? זה לא נכון להגיד אותר המשיב. המשטרה החליטה לפתוח את התיק ולקרוא לו לחקירה, ולא ראתה לנכון לעשות דבר שלושה ימים שלמים מאז שהוגשה התלונה. אנחנו מדברים על עבירה של איומים שכרגע מונחת בפני המשטרה תלונה בעצם לגבי התקיפות, שזה בעצם לב ליבו של העניין, הבעל, וזה לא קשור בכלל לאב שנמצא כאן. מבחינה משפטית, ברגע שאנו נמצאים כאן בסיום החקירה, ולהערכתי זה בדיוק היה המצב אתמול ועל כן כב' השופטת גרינברג שראתה לנכון להבדיל ביניהם, לשחרר את המשיב ולהאריך את המעצר של הבעל. עכשיו ברגע שהסתיימה החקירה, לא ניתן לתת שהות כשאין לנו כאן שום הצהרת תובע, ואפילו אם נהיה במצב של הצהרת תובע, זה לא תיק שהוא צריך להיות במעצר. אין שום בעיה שתהיה הרחקה יותר מהמתלוננת, שתהיה הרחקה מיישוב, על מנת להרגיע את הרוחות.

המשיב:

אני צריך טיפול, בבית סוהר לא מטפלים ולא מורחים לי את הגוף. אני סובל מפסוריאזיס.

ב"כ העוררת:

אתמול נמשכו כמובן פעולות החקירה, נגבתה עדות מאחות המתלוננת.

<#3#>

החלטה

אין חולק כי ביום 31.7.16 איים המשיב על המתלוננת שהיא בתו ושהיא נמצאה בבית הוריה לאחר שנמלטה מבעלה שנקט נגדה לטענתה באלימות.

העובדה שבתו של המשיב ביקשה להיפרד מבעלה ולא לחזור אליו אינה לרוחו, ובתגובה לכך ומשלא נענתה לדרישתו שתחזור לבית בעלה, איים עליה לשרוף אותה, לשבור את רגליה, ואיומים דומים אחרים.

המתלוננת התלוננה בתחנת נצרת ביום 31.7.16 בשעות הערב, וביום 2.8.16 על פי בקשת תחנת המשטרה בטירה, התייצב המשיב לחקירה ועוכב.

אתמול הובא החשוד לבית המשפט בבקשה להארכת מעצרו למשך שלושה ימים, וכב' השופטת גרינברג נענתה לבקשת המשטרה בחלקה והורתה על מעצר בית בתנאים. על החלטה זו הגישה המשטרה את הערר דנן.

מעיון בתמליל ההקלטה שהוגש לי עולה כי קיים חשד סביר ואף מעבר לכך, המתלוננת נתנה את עדותה, ולמעשה המשטרה מסכימה שהסתיימו פעולות החקירה הנדרשות, וכי בכוונת המשטרה להגיש עוד היום כתב אישום עם בקשה למעצר עד תום ההליכים או הצהרת תובע.

כב' השופטת גרינברג ציינה את מצב בריאותו של החשוד כאחד הנימוקים לכך שיש לשחררו למעצר בית, ואני סבור כי זה שיקול רלוונטי שיש לקחתו בחשבון, אך מאידך נראה לי כי עברו הקודם המכביד והרב לא נשקל במידה המספקת על ידי בית המשפט קמא, הגם שהוא ציין כי למשיב הרשעות רבות בין היתר איומים המלמדים על "מסוכנות לא מבוטלת".

כשנסיבות העבירה לכשעצמה מקימות חזקת מסוכנות, ושלחשוד עבר רב הכולל ברובו החזקת סמים, הפרעה לשוטר, איומים, אלימות, החזקת אגרופן, תקיפה של בן זוג וכדומה, אני סבור כי בטרם שחרורו של החשוד יש לשקול האם בנסיבות אלה אין מקום לקבל תסקיר בטרם החלטה על שחרורו.

אין בדבריי האמורים דבר וחצי דבר לגבי ההחלטה האם יהיה מקום לשחררו או לא לשחררו בבקשה למעצר עד תום ההליכים, אך ברור לי כי במקרה דנן נכון יהיה אם בית המשפט שידון בבקשה שכזו ישקול קבלת תסקיר או בכל אופן הטלת תנאים מגבילים חמורים יותר מאלו שהוטלו על ידי בית המשפט קמא, ובכלל זה בחינת האפשרות, כי אם יוחלט על מעצר בית, זה יעשה במקום מרוחק מהמתלוננת לאחר שיובהר היכן היא תהיה בזמן הקרוב.

לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי מחד מסוכנות המשיב ובקשת המשטרה המצומצמת על המשך מעצרו עד היום בשעה 16:00, היא בקשה מידתית שיש להיענות אליה בנסיבות העניין.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ט תמוז תשע"ו, 04/08/2016 במעמד הנוכחים.