12 פברואר 2017

1. מעיון באישור המסירה שצירף התובע לתיק ביה"ד עולה כי הנתבעת 2 קיבלה העתק מכתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה עוד ביום 21.8.16.

2. עד כה לא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת 2.

3. בנסיבות אלו ובהתאם לתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב–1991, ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבעת 2 בהעדר הגנה וזאת על יסוד כתב התביעה בלבד.

4. אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין את הסכומים הבאים:

א. פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בדבר תנאי העסקה בסך 1,500 ₪.

ב. פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר כדין בסך 2,000 ₪.

ג. פדיון חופשה שנתית בסך 4,292 ₪.

ד. דמי הבראה בסך 4,230 ₪.

ה. דמי חגים בסך 2,088 ₪.

ו. הפרשות לקרן השתלמות בסך 6,935 ₪.

ז. תוספת וותק בסך 625 ₪.

ח. הפרשי שכר בסך 2,141 ₪.

ט. גמול עבור עבודה בשעות נוספות בסך 34,339 ₪.

י. הפרשות לפנסיה בסך 9,087 ₪.

יא. פיצויי פיטורים בסך 9,762 ₪.

יב. לסכומים האמורים בסעיף 4א'-יא' לעיל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.16 ועד לתשלום בפועל.

יג. הוצאות משפט בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪. לא ישולמו סכומים אלה בתוך 30 יום הם ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד לתשלום בפועל.

5. בקשה לביטול פסק דין זה ניתן להגיש בתוך 30 יום מהיום שפסק הדין הגיע לידי הצד המבקש לבטלו.

ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ז, (12 פברואר 2017) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.