1. מונחת בפניי בקשה לאישור ניהול התובענה כייצוגית בטענה, כי המשיבה הפעילה שירות בתשלום בשם "תמיכה ואחריות" שלא כדין תוך הטעיית לקוחותיה ובעשותה כן גרמה להם נזקים כספיים, וכן המשיכה לגבות כספים מלקוחותיה בניגוד לתנאי ההתקשרות עבור שירות גישה לאינטרנט שניתן ונגבה במקביל על ידי ספק חיצוני.

העובדות

1. ביום 3.9.13 התקשר המבקש עם המשיבה בהסכם לקבלת שירותי תשתית אינטרנט במסגרת חבילת "Bundle", הכוללת גם אספקת שירותי גישה לאינטרנט על ידי ספקית חיצונית, אקספון בעניינו של המבקש. עוד כחלק מההתקשרות החליט המבקש לרכוש נתב מהמשיבה.

1. כבר עתה יוער, כי הצדדים חלוקים בשאלה האם במעמד ההתקשרות, עת שוחח המבקש עם נציג טלפוני מטעם המשיבה, הוצע למבקש לרכוש שירות "תמיכה ואחריות" במחיר 5.93 ₪ לחודש והוא נעתר להצעה, או שמא צורף לשירות זה ללא ידיעתו ומבלי שנתן הסכמתו.
2. כן יצוין, כי בחשבוניות החודשיות הראשונות שקיבל המבקש לא פורט התעריף החודשי לשירות התמיכה ואחריות ונרשם כי הוא "במסגרת חבילה". ואולם, ביום 8.9.13, נשלחה אל המבקש הודעת הצטרפות למכלול השירותים ובה פורטו מחירי השירותים שרכש, ובתוך כך צוין גם שירות "תמיכה ואחריות" ומחירו בנפרד.

לעניין שירותי האינטרנט, זה פוצל בהודעה לפי שתי תקופות: האחת בין התאריכים 3.9.13 ועד 3.9.14 (להלן: "התקופה הראשונה"), והשניה בין התאריכים 3.9.14 - 3.9.15 (להלן: "התקופה השנייה"). במסגרת ההודעה צוין, כי החיוב עבור התקופה הראשונה כולל גם תשלום עבור ספק שירותי הגישה לאינטרנט והוא יעמוד על סך של 97.45 ₪, ובתום תקופה זו, קרי בתקופה השנייה, ייגבה החיוב עבור ספק שירותי האינטרנט ישירות על ידו בעוד שהחיוב למשיבה עבור שירותי התשתית בלבד יעמוד על סך של 110.16 ₪.

יש לציין כי המבקש טוען שהודעה זו לא הגיעה לידיו, אלא רק לאחר שפנה בכתב לנציב תלונות הציבור של משרד התקשורת לצורך בירור פשר חיוביו.

1. לפני תום תקופת החיוב הראשונה נשלחה אל המבקש הודעת תזכורת יחד עם החשבונית החודשית עבור חודש יוני 2014 לקראת העדכון הצפוי במחיר שירות האינטרנט, במסגרתה צוין כי החיוב עבור ספק שירותי האינטרנט יבוצע ישירות על ידי הספק. בהמשך לכך, כאשר עודכן המחיר בתחילת התקופה השנייה הסכום שנגבה מהמבקש על ידי המשיבה עלה.
2. ביום 30.10.14 פנה המבקש למוקד טכני של המשיבה בשל תקלה, במהלך השיחה הובהר לו כי התקופה הראשונה הסתיימה וכי אינו יכול להמשיך בשירות Bundle באופן בו תשלומיו עבור שירותי התשתית ושירותי ספק האינטרנט ימשיכו להיות מרוכזים יחדיו, אך הוצע לו לעבור למסלול אינטרנט במחיר מוזל הכולל תשתית אינטרנט בלבד והמבקש נעתר להצעה.
3. ביום 13.8.15 פנה המבקש למוקד השירות של המשיבה והלין על מהירות הגלישה באינטרנט כמו גם על החיוב בגין שירות תמיכה ואחריות, כשלטענתו הבחין בעלות זו בעקבות החשבוניות שנשלחו אליו החל מחודש נובמבר 2014. נוכח הטרוניה הוצע למבקש כהטבה שירות תמיכה ואחריות בחינם לתקופה של חצי שנה, הצעה לה נעתר המבקש.
4. ביום 10.12.2015 פנה המבקש בעניין שירות התמיכה ואחריות למשרד התקשורת, בפנייה זו הלין על צירופו לשירות "תמיכה ואחריות" ללא הסכמתו וכי המשיבה מחויבת לספק שירות זה בכל מקרה ללא תשלום, וככל שלא כך הדבר הרי שהמשיבה אינה רשאית לספק שירות זה משום שלא אושר על ידי משרד התקשורת, בהתאם לרישיון שניתן לה, וכן ביקש לקבל ממשרד התקשורת פרטים שונים אודות השירות.
5. ביום 27.12.15 השיבה המשיבה לפניית המבקש והבהירה את טיב שירות התמיכה והאחריות אותו היא נותנת כנגד תשלום, וציינה, כי המבקש הצטרף לשירות זה ביום 3.9.13, על פי הסכמתו.

ביום 27.3.16 העביר משרד התקשורת את תשובתה זו של המשיבה אל המבקש. בו ביום, וכן ביום 31.7.16, שב המבקש ופנה למשרד התקשורת בעניין שירות התמיכה והאחריות וטען כי לא היה מקום לחייבו בגין שירות זה.

1. ביום 14.6.16 התקלקל הנתב שרכש המבקש מהמשיבה וכאשר פנה אל המשיבה כדי לקבל שירותיה, במסגרת שירותי התמיכה והאחריות שהצטרף אליהם, נאמר לו כי עליו להחליף את הנתב התקול בנתב חדש תוך הוספת תשלום שכירות חודשית עבורו.

טענות המבקש

1. ביום 4.8.16 הגיש המבקש את התובענה נגד המשיבה, ולצידה בקשה לאישור ניהול התובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור"). העילה המרכזית של המבקש נוגעת לחיוב לקוחות המשיבה בשירות "תמיכה ואחריות" שהמשיבה מספקת ללקוחותיה. נטען, כי המשיבה צרפה את המבקש ויתר חברי הקבוצה לשירות התמיכה והאחריות ללא ידיעתם והסכמתם; כי חייבה אותם בגין שירות זה שלא כדין שעה שלא קיבלה את ההיתר הנדרש ממשרד התקשורת על מנת להפעיל את השירות; ושלא הייתה רשאית לגבות כספים בגין שירותי התמיכה והאחריות, מאחר והמשיבה מחויבת לספק ללקוחותיה את שירותי התמיכה באינטרנט, כחלק מאחריותה לתשתית האינטרנט.

עוד נטען, כי גם אם שירותי התמיכה והאחריות הניתנים בתמורה כספית הם שירותים מורחבים שאינם כלולים במסגרת חובותיה על פי הרישיון (כגון אחריות על נתב האינטרנט) הרי שבפועל המשיבה איננה עומדת בהתחייבויותיה וכי תקלה בנתב האינטרנט עליה התלונן, לא קיבלה מענה במסגרת האחריות.

נטען בהקשר זה, כי המשיבה מתנהלת אל מול לקוחותיה באופן מטעה, יוצרת מצג שווא ומתנסחת בהודעות ההתקשרות באופן בו אדם סביר יטעה בקבלת החלטות ויחשוב שהוא משלם פחות תמורת השירות ו/או שהוא זקוק לשירות שאין לו צורך בו ושאינו תורם לו ו/או שהמשיבה מספקת שירות אותו אינה רשאית לספק.

1. עוד טען המבקש כי המשיבה מטעה לקוחותיה עת שיווקה מסלול הכולל שירותי תשתית וגישה, כאשר לאחר פרק זמן מסוים התפצל החיוב בעד השירותים באופן בו הלקוח התחיל לשלם ישירות ובנפרד לספק התוכן עבור שירותי הגישה, ואילו המשיבה המשיכה לחייב בעבור שירותי התשתית בלבד שהיא נותנת. נטען, כי בעוד שבעת שיווק החבילה שילם הוא עבור שירותי התשתית ושירותי התוכן סך כולל של כ- 100 ₪ למשך שנה, הרי שבתום אותה שנה עת פוצל השירות, בין המשיבה (כנותנת תשתית) לבין ספקית התוכן, המשיך הוא לשלם למשיבה, עבור שירותי התשתית, סך חודשי זהה ואף גבוה יותר מזה ששילם בתקופה הראשונה, וכן נדרש הוא להוסיף ולשלם בנפרד לספק התוכן, בעד שירותי התוכן, והכל מבלי שהמשיבה ראתה לנכון להפחית החיוב בהתאמה. המבקש ציין כי שילם לספק התוכן תשלום חודשי בסך של 30 ₪.
2. אי לכך, טוען המבקש כי המשיבה נהגה ברשלנות והפרה חובה חקוקה. בתוך זה, טוען המבקש כי המשיבה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, מאחר והטעתה את לקוחותיה בניגוד לסעיף 2(א), פגעה ביכולתם להחליט אם להתקשר עמה או לאו והשפיעה על חופש ההתקשרות בצורה בלתי הוגנת בניגוד לסעיפים 3(א) ו-3(ב)(8), ולא קיימה את חובת הגילוי הנדרשת בהתאם לסעיף 4.

כמו כן, נטען כי בהתנהלותה המשיבה הפרה את החוזה שלה עם לקוחותיה, וכן הפרה את החובה לנהוג בתום לב במו"מ מכוח סעיף 12 לחוק החוזים, התשל"ג-1973, ובמהלך קיום חיובים הנובעים מהחוזה מכוח סעיף 39 לחוק.

בנוסף, נטען כי עומדת לו עילה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, מאחר וזו גבתה כספים עבור תמיכה שניתנה ממילא בחינם לקהל הרחב ובעד אחריות לנתב ללא הגבלת זמן בשעה שלא ניתנה כל אחריות עליו ברגע האמת. עוד בהקשר זה, נטען כי עשתה עושר ולא במשפט משגבתה תשלום עודף לאורך כל התקופה בה ספק התוכן החל לגבות את חלקו ישירות מהלקוח בנפרד.

לבסוף, נטען כי המשיבה הפרה את הוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת"), זאת משהפרה את הוראות רישיון בזק (להלן: "הרישיון") שניתן לה ממשרד התקשורת. בתוך זה, הצביע המבקש על סעיף 79.1 לרישיון וכי המשיבה צמצמה את התחרות בתחום וגרמה קושי למתחריה; כי המשיבה ספקה שירות תמיכה ואחריות בניגוד לאמור בסעיף 21 הדורש קיום תיק שירות לכל שירות המסופק על ידה; כי המשיבה מספקת שירותים באופן לא שוויוני ובניגוד לסעיף 20.2 לרישיון כאשר היא גובה תשלום בעד שירותי תמיכה לחלק מלקוחותיה; כי המשיבה מאלצת את לקוחותיה המעוניינים בשירות אחריות לנתב לרכוש גם שירות תמיכה בניגוד לאמור בסעיף 20.4 לרישיון; וכי המשיבה פעלה בניגוד לאמור בנספח ג' שעה שהפרסום שלה לא היה אמתי, מדויק, הוגן ותואם את הוראות הרישיון.

1. המבקש מבקש לייצג את הקבוצה כמתוארת להלן: "כל אדם הרואה עצמו נפגע ו/או מוטעה על ידי המשיבה לחשוב שיש לו צורך בשרות "תמיכה ואחריות" האמור לכסות נזק לנתב שקיבל או שכר מהמשיבה ו/או שהצטרף לשרות בלא שידע ו/או הוטעה לחשוב שיקבל אחריות מורחבת על החיבור לנתב אותו רכש או שכר מהמשיבה ו/או הרואה עצמו נפגע מפעילות אחרת קשורה בקבלת שרות גלישה באינטרנט, אשר נעשתה לכאורה בניגוד למתחייב ברישיון המשיבה שהתקבל ממשרד התקשורת ו/או בניגוד להוראות משרד התקשורת לעניין שירותים נלווים המותרים לשיווק ובניגוד להוראת סעיף 2(א)1 לחוק הגנת הצרכן בדבר איסור הטעיה".

לצד זאת, בסעיף 86 לבקשת האישור ביקש המבקש לייצג כל אדם המשתייך לציבור הצרכנים הרואה עצמו נפגע מפעילות המשיבה בניגוד למתחייב ברישיון המשיבה שהתקבל ממשרד התקשורת ובניגוד להוראת חוק הגנת הצרכן.

עוד צוין בסעיפים 55 ו-98.1 לבקשת האישור כי הקבוצה, במקרה דנן, צריכה לכלול את הלקוחות שהתקשרו עם המשיבה לצורך קבלת סל שירות הכולל ספק ותשתית ולצד זאת: הלקוחות אשר צורפו לשירות תמיכה ואחריות; הלקוחות אשר צורפו לשירות תמיכה ואחריות מבלי שהיו מודעים לכך ו/או לא קיבלו הודעת הצטרפות לשירות; מספר הלקוחות אשר צורפו לכל שירות המשיבה אחר מבלי שהיו מודעים אליו ו/או לא קיבלו הודעת הצטרפות לשירות; מספר הלקוחות אשר צורפו לשירות אינטרנט תשתית וספק (Bundle) מימי ראשית היווצרותו; מספר הלקוחות אשר צורפו למסלול גלישה בלא שהתשתית הקיימת מאפשרת מהירות גלישה המצוינת באותו מסלול; מספר הלקוחות אשר שילמו תשלום עודף בעד שירות כלשהו, מספר הלקוחות אשר לא קיבלו בתוספת לתשלום העודף ככל שהוחזר תשלום ריבית והצמדה על הקרן.

1. המבקש העמיד את נזקו האישי על סך של 71,044 ₪. בתוך זה, טען לפיצוי עבור בזבוז זמן ועוגמת נפש בסך של 70,000 ₪; עבור רכישת הנתב החדש – סך של 506 ₪; עבור סך כל התשלומים החודשיים בהם חויב בגין שירות תמיכה ואחריות בסך של 178 ₪; ועבור תשלום ששולם לספקית התוכן, חברת אקספון, ולא קוזז מהחיוב החודשי של המשיבה בסך 360 ₪.
2. המבקש עמד על כך שבקשתו מקיימת את התנאים לאישור התובענה כייצוגית מהטעמים כדלקמן: התובענה מוגשת בהתאם לתוספת השנייה לחוק, היינו כנגד עוסק כהגדרתו בחוק להגנת הצרכן בקשר שבינו לבין לקוח; המבקש עומד בתנאי סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), שכן יש לו עילה המעוררת שאלה מהותית המשותפת לכלל חברי הקבוצה; התובענה עומדת בתנאי סעיף 8(א)(1) לחוק שכן מדובר בתביעה אישית של המבקש בגין נזק ישיר אשר היקפו אינו מצדיק כלכלית או נותן תמריץ לקיום הליך משפטי אישי ואולם תביעת נזקם של כלל הקבוצה מצדיק זאת; התובענה היא דרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; הסעד המבוקש הוא השבת הכספים שנגבו ביתר והענקת פיצוי הולם, וכן יוגשם האינטרס של אכיפת הוראות החוק והנחיות משרד התקשורת; קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב שכן המבקש הגיש בקשתו מתוך רצון להגן על זכויותיו וזכויות כלל חברי הקבוצה.

טענות המשיבה

1. מנגד, טוענת המשיבה, כי מדובר בבקשת סרק משוללת כל עילה ועל כן דינה להידחות.

שירות התמיכה והאחריות

1. בעניין זה הכחישה המשיבה את טענות המבקש וטענה כמפורט להלן:
2. המשיבה איננה מחייבת את לקוחותיה להצטרף לשירות, אלא מציעה להם לרכוש אותו לאחר שנציגיה מציגים בפניהם את המידע הנדרש לגביו, לרבות מחירו החודשי ויתרונותיו. לגבי המבקש, הוטעם שתמלול שיחת ההצטרפות הראשונה שלו עם המשיבה, מיום 3.9.13, מלמד כי המשיבה צרפה את המבקש לשירות תמיכה ואחריות בכפוף להסכמתו המלאה. אף בהקשר הקבוצתי, נטען כי לא עלה בידי המבקש להביא ראיות המעידות שקיימת קבוצה של לקוחות שצורפו לשירות זה ללא הסכמתם.
3. הוטעם כי לקוחות המשיבה הבוחרים להצטרף מרצונם לשירות תמיכה ואחריות נהנים משירות מועיל אותו המשיבה אינה מחויבת לספק בחינם:

לעניין התמיכה - לפי המשיבה מדובר בשירות טכני מתקדם הכולל שירותי תמיכה החורגים משירותי התמיכה הבסיסיים הניתנים ללקוחות במסגרת שירותי התשתית המסופקים על-ידה, ואינו נדרש לצורך הפעלתו ותחזוקתו של שירות תשתית האינטרנט או לתיקון תקלות בו.

כך, בסעיף 1.2 לנספח א' ברישיון בזק, נקבע כי מתן שירותי בזק כולל גם שירותים שונים וביניהם תמיכה בסיסית, כדלקמן: "מתן השירותים כולל שירותי התקנה, הפעלה ראשונית, תחזוקה, איתור ותיקון תקלות, הפעלת מוקד לקבלת תלונות בעניין תקלות, העתקה, העברה לאחר או שינוי שם, הפסקה זמנית של השירות, חידושו לאחר מכן והסרת השירות, הכול על פי העניין".

בהינתן האמור, נטען כי מכוח היותה ספק שירותי תשתית ניתנים ללקוח שירותי תמיכה ואחריות בסיסיים עבור תשתית האינטרנט שהיא מספקת, כמפורט לעיל, הנדרשים לשם אספקת שירותי האינטרנט, כגון: סיוע במוקד התמיכה, בבעיות סנכרון וכן בבעיות איטיות.

ואולם, מעבר לתמיכה הבסיסית הכלולה בשירות תשתית האינטרנט, מציעה המשיבה ללקוחותיה לרכוש בתשלום נפרד את שירותי התמיכה והאחריות המתקדמים אשר מהווים שירותי מחשוב כלליים, שניתן לקבלם באופן עצמאי מטכנאים פרטיים תמורת תשלום ואשר המשיבה אינה מחויבת באספקתם. בתוך כך ניתן למנות, בין היתר, תמיכה ברשתות אלחוטיות; סיוע בהגדרת רשת מחשבים; סיוע בחיבור ציוד משלים לאינטרנט; סיוע בשיתוף קבצים; סיוע בשינוי טווח כתובת ה-IP; סיוע בהצפנת רשת; תפעול תוכנות החסומות על ידי חומת אש; הפניית פורטים; ועוד.

כן צוין, כי לאורך התקופה הרלוונטית לבקשה עשה המבקש שימוש בשירות התמיכה, וקיבל מהמשיבה תמיכה טכנית שלא היה זכאי לקבלה אלמלא רכש את השירות האמור, כך שלא ניתן לטעון כי מדובר בשירות תמיכה שאינו רלוונטי לצרכן הסביר. כך למשל: ביום 13.8.15 ו-17.9.15 קיבל המבקש סיוע בהגדרה ובהצפנה של הרשת האלחוטית בביתו; ביום 9.6.16 קיבל המבקש סיוע בשינוי תדר בנתב ואיפוסו; וביום 10.6.16 קיבל המבקש סיוע בהפעלת שידור אלחוטי בנתב.

לעניין האחריות, הרי שלפי המשיבה מדובר באחריות מורחבת ביחס לנתבים אותם רוכש הלקוח ממנה, העולה על זו המוגדרת במדריך ההפעלה או בהסכם השכירות, ורחבה מאחריות אותה המשיבה מחויבת לספק ללקוחותיה לפי דין. בהקשר זה הוטעם, כי לפי תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), התשס"ו-2006 (להלן: "תקנות הגנת הצרכן – אחריות"), מוטלת על יצרנים האחריות לתקן כל קלקול שנתגלה במוצר במהלך 12 החודשים הראשונים שלאחר המכירה בלבד, ואולם אף אחריות זו מוגבלת ואינה חלה אם הקלקול במוצר נגרם כתוצאה מכוח עליון, זדון, רשלנות וכו', כאשר במקרים אלה רשאי היצרן לגבות תשלום עבור התיקון.

הטעימה המשיבה וטענה, כי האחריות הניתנת על ידה, במסגרת השירות המוצע, כוללת החלפת נתב תקול ללא מגבלה בנוגע לזמן שחלף ממועד הרכישה, לרבות אספקת נתב חלופי במשלוח חינם וכן תיקון כל נזק שנגרם לנתב. בנוסף, לקוחות שרכשו או שכרו נתב ומנויים על השירות, זכאים לאחריות גם במקרים של גרימת נזק לנתב ברשלנות, או כתוצאה משימוש בלתי סביר או שלא בהתאם להוראות השימוש בנתב שסופקו ללקוח. יוצא מכך, כי מדובר בשירות המרחיב את תקופת האחריות מזו המעוגנת בתעודת האחריות לכלל הצרכנים או בתקנות הגנת הצרכן – אחריות.

נוכח האמור, טוענת המשיבה כי אין לקבל את טענת המבקש ולפיה היא מחויבת להעניק את השירותים האמורים בחינם.

עוד טענה המשיבה, כי יש לדחות את הטענה לפיה שירות האחריות אינו מכסה בזמן אמת מקרים של קלקול בנתב, לרבות הקלקול שנגרם למבקש עצמו. נטען כי במקרה הספציפי של המבקש נעשתה טעות מצד הטכנאי ששוחח עמו מבלי לבדוק האם הוא זכאי להחלפת הנתב ללא עלות מכוח שירות התמיכה והאחריות, ולא בתופעה כללית או שיטת פעולה של בזק. משכך, נטען כי גביית התשלום בגין החלפת הנתב התקול של המבקש הייתה תולדה של טעות אנוש נקודתית של טכנאי, ובסתירה למדיניות של המשיבה לפיה לקוח שרכש שירות תמיכה ואחריות יוכל להחליף נתב תקול ללא עלות. בהקשר זה, נאמר שהטעות תוקנה על ידי המשיבה והמבקש זוכה בגין התשלום בו הוא חויב עבור השכרת הנתב החלופי. נוכח האמור, טוענת המשיבה כי עצם התרחשות תקלה ארעית נקודתית במתן השירות איננה מלמדת על הכלל וכי המבקש לא הניח תשתית ראייתית היכולה להצביע על קיומה של שיטת פעולה גורפת של המשיבה בנדון ממנה נפגעו חברי הקבוצה הנטענת, באופן המצדיק ניהול התובענה כייצוגית.

1. אשר לטענה, כי המשיבה אינה רשאית להציע ללקוחותיה את שירות התמיכה ואחריות משום שהיא לא קיבלה לכך היתר ממשרד התקשורת כמתחייב מהוראות הרישיון שלה, המשיבה הפנתה לסעיף 4 לרישיון בזק הקובע, כי היא מחויבת בקבלת היתר על מנת לבצע פעולות בזק או ליתן שירותי בזק.

המשיבה הצביעה על ההגדרות בסעיף 1 לחוק התקשורת, לפיהן:

"שירות בזק" הוא ביצוע פעולות בזק למען הזולת;

"פעולת בזק" מוגדרת כהפעלת מתקן בזק למטרת בזק;

"מתקן בזק" מוגדר כמתקן שנועד מעיקרו למטרות בזק;

"בזק" מוגדר כשידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות.

לפיכך, ובהינתן ההגדרות הנ"ל סבורה המשיבה, כי פעולות בזק ושירותי בזק הנזכרים בסעיף 4 לרישיונה, מתייחסים לשירותי התקשורת שבזק מספקת ללקוחותיה, כגון שירותי טלפוניה ואינטרנט, וכי הוראות רישיון בזק חלות אך ורק על שירותי בזק או פעולות בזק. לצד זאת, טוענת המשיבה, כי אין מניעה שתעניק שירותים שאינם מהווים שירותי בזק, אשר אינם נוגעים וכפופים להוראות הרישיון, ובהתאם אינם חלק מהפיקוח הרגולטורי על בזק המצריך אישור של משרד התקשורת. כך למשל, המשיבה מספקת שירותי מכירת מוצרי אלקטרוניקה כגון נתבים, אספקת שירותי אחסון מידע על גבי שרתיה, ייעוץ ללקוחות עסקיים בתחום התקשורת, ועוד. בדומה לכך, המשיבה מספקת גם את שירות התמיכה ואחריות, שלשיטתה אינו מהווה שירות בזק.

על רקע זה נטען, כי שירות התמיכה והאחריות המורחבים, מושא הדיון, לא נכלל ולא צריך היה להיכלל עם השירותים הנמנים בנספח א' לרישיון, ואספקתו אינה מותנית בקיומו של תיק שירות ואישור ממשרד התקשורת.

פיצול מתן השירותים בתקופה השניה בין המשיבה לבין ספק התוכן

1. המשיבה הכחישה את הטענה ולפיה היא ממשיכה לגבות מלקוחותיה תשלום מלא בעד שירותי גישה לאינטרנט בתקופה השניה, בנסיבות בהן חיוב זה אמור להתבצע על ידי ספקי הגישה בלבד. לשיטתה, עולה במפורש מתנאי ההתקשרות ומהודעותיה השונות שנשלחו אל לקוחותיה, כי התשלום במהלך התקופה השנייה של השירות כולל שירותי תשתית אינטרנט בלבד, ואכן בתקופה זו שירותי התוכן נגבים על ידי ספק התוכן באופן ישיר.

עוד נטען, כי לא ניתן להסיק מתנאי ההתקשרות שבמהלך תקופת החיוב השנייה המשיבה התחייבה "לנכות" את מחירו של שירותי ספק התוכן ממחיר שירות התשתית או לגבות תשלום מופחת מהלקוחות. המשיבה חזקה והבהירה כי ה"מבצע" אותו שיווקה התייחס לתקופת ההתקשרות הראשונה, במסגרתו נשאה במימון עלות ספק התוכן, עבור המצטרפים החדשים. כך שבתקופה השניה נדרש הלקוח להוסיף על החיובים כלפיה גם בחיובים כלפי ספק התוכן.

בהתאם סבורה המשיבה, כי המבקש לא הראה שהיא גובה מלקוחותיה תשלום עודף עבור שירותי גישה או שהפרה את תנאי ההתקשרות שלה עם לקוחותיה.

נזק

1. המשיבה ביקשה לדחות את טענות המבקש לקיומו של נזק. לשיטתה, הואיל והמבקש הצטרף בהסכמה לשירות התמיכה והאחריות ואף עשה שימוש בשירות זה, אין הוא יכול לטעון כי נגרם לו נזק כתוצאה מאותו שירות, ממנו גם נהנה.

המשיבה שבה והביעה התנצלותה על התקלה הנקודתית שארעה אצלה בעניינו של המבקש עת נדחתה פנייתו להחלפת הנתב שהתקלקל. אך, כאמור, לטענתה, טעות זו תוקנה והמשיבה זיכתה אותו בגין התשלומים בהם חויב, כך שלא נגרם לו כל נזק.

כך גם, דחתה המשיבה טענת המבקש בדבר קיומו של נזק הנובע, לכאורה, מכך שלא הפחיתה מדרישות החיוב שלה בתקופה השניה, את הסכום המשולם לספק התוכן. המשיבה עמדה על כך, כי המבצע המוצע הוגבל לשנה ראשונה בלבד במסגרתו לכאורה "מימנה" את עלות ספק התוכן וכי המבקש כמו גם יתר הלקוחות מחויבים על ידה אך עבור שירותי התשתית.

לבסוף, ביקשה המשיבה לדחות את דרישת המבקש לפיצוי בגין עוגמת נפש, והצביעה על כך שטענה זו איננה נזכרת בתצהירו של המבקש וגם לא הוכחה על ידו.

1. זאת ועוד, תקפה המשיבה את האופן בו הגדיר המבקש את חברי הקבוצה, בטענה כי ההגדרה מסורבלת, עמומה וגורפת, הכוללת את כל מי שרכש מהמשיבה שירותי אינטרנט בכלל, ושאינה יכולה לעמוד שעה שהיא חורגת מהטענות שהועלו בבקשת האישור.

בהמשך לכך, נטען כי הגדרת הקבוצה באופן כה רחב אך מלמד על העדר קיומה של זיקה עובדתית ומשפטית משותפת, בבחינת קיומה של קבוצה הומוגנית אחת. לטענתה, השונות היא רבה ולא ניתן לאשר ניהולה של תובענה זו אף מטעם זה.

מכל מקום, הוטעם כי בקשת האישור איננה מתאימה להתברר כייצוגית היות שטיב טענותיה מצריכות בירור פרטני בנוגע לעובדות הנוגעות לכל אחד מחברי הקבוצה כגון: מה ההסבר שניתן ללקוח, מהם התנאים להם הסכים הלקוח.

משכך, נטען כי התובענה הייצוגית אינה מקיימת שאלה משותפת של עובדה או משפט, אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, ושבירור התביעה יחייב קיום סדרה של משפטים נפרדים.

מסגרת נורמטיבית – תנאים לאישור תובענה ייצוגית

1. התנאים המצטברים לאישור תובענה כייצוגית מעוגנים בעיקרם בסעיפים 4 ו-8 לחוק תובענות ייצוגיות, שקובעים כדלקמן:

"4 (א) אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה

ייצוגית כמפורט להלן:

(1) אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם - בשם אותה קבוצה;

...

(ב) לענין סעיף זה, כאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק –

(1) בבקשה לאישור שהוגשה בידי אדם כאמור בסעיף קטן (א)(1) - די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק; ...".

"8. (א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו

כל אלה:

(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(3) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;

(4) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".

1. כאמור, על מנת שתובענה תאושר כייצוגית נדרש כי עילתה תהא מנויה בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות (סעיף 3(א) לחוק תובענות ייצוגיות); כי ייקבע שהיא מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; כי יש אפשרות סבירה שהשאלות הללו יוכרעו לטובת הקבוצה המיוצגת (סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות); וכי המכשיר הייצוגי הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין (סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות).
2. בהקשר זה, נפסק על ידי בית המשפט העליון לגבי התנאי בדבר קיומן של שאלות מהותיות משותפות, כי "נקודת המוצא היא, כי לא נדרש שכל השאלות המתעוררות בגדר התובענה הייצוגית תהיינה משותפות לחברי הקבוצה. די בכך שיש שאלות משותפות של עובדה או משפט שהן 'מהותיות'" [ראו: ע"א 6687/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות עובדים [פורסם בנבו], סעיף 25 לפסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (20/7/2010)].

בעניין זה יש רלוונטיות להיקף ולמשקל הנודע לשאלות המשותפות אל מול השאלות הפרטניות (שם, בסעיף 27 לפסק הדין) [וראו גם: רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי, [פורסם בנבו], סעיף 11 לפסק דינו של כבוד המשנה לנשיאה (כתוארו אז) א' ריבלין (5/7/2012)].

1. אשר להוכחת קיומה של אפשרות סבירה, כי השאלות המהותיות בתובענה יוכרעו לטובת הקבוצה הרי שעל פי ההלכה הנוהגת שומה על המבקש להניח כבר בבקשת האישור תשתית מתאימה להוכחת עילות התביעה, הן מבחינה משפטית והן מבחינה ראייתית. בית המשפט מצדו נדרש להיכנס לעובי הקורה, ולבחון אם על סמך תשתית זאת יש סיכוי סביר להכרעה בתובענה לטובת הקבוצה [ראו למשל: רע"א 729/04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה בע"מ [פורסם בנבו], סעיף 10 לפסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (26/4/2010)]. ויודגש, אין להקל ראש בבחינת סיכויי התביעה ויש ליתן רשות רק במקרים המתאימים, ותוך מניעת מצבים בהם תתבררנה תביעות סרק [רע"א 6567/97 בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' עיזבון גת, פ"ד נב(2)713].
2. כך גם נדרש המבקש, במסגרת בקשת האישור, להניח תשתית ראויה לכך כי התובענה הייצוגית מהווה "הדרך היעילה וההוגנת" להכרעה במחלוקת (ראו סעיף 8(א)(2) לחוק). בהתאם, נדרש בית המשפט לשקול את היתרונות והחסרונות שבניהול התביעה כייצוגית, בהשוואה לניהול תביעות נפרדות או צירוף תובעים, ואף לחלופות אחרות הקבועות בדין המנהלי והפלילי. במסגרת תנאי זה יש לבחון, למשל, את גודל הקבוצה ואם הוא מצדיק ניהול התובענה כייצוגית; את היקף הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה; ואת מידת השונות בין חברי הקבוצה, כאשר שונות גדולה מדי עלולה להביא לאי התקיימות התנאי האמור.
3. לצד האמור, נקבעו תנאים נוספים לעניין הייצוג, שלפיהם נדרש להראות שקיים יסוד סביר להניח, כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל על ידי התובע המייצג ובא הכוח המייצג בדרך הולמת ובתום לב (סעיפים 8(א)(3)-(4) לחוק). תנאי נוסף הוא קיומה של עילת תביעה אישית לתובע המייצג (סעיף 4(א)(1) לחוק), כאשר בהעדרה של עילת תביעה אישית דין התובענה להימחק או להידחות על הסף ולא ניתן לאשרה כייצוגית.

ומן הכלל אל הפרט

1. במקרה דנן הצדדים הגיעו להסכם דיוני לפיו ההכרעה בבקשת האישור תהא על סמך בקשת האישור ותשובת המשיבה, ללא צורך בחקירת המצהירים. עוד יוער, כי המבקש לא ראה לנכון להגיש תגובה לתשובת המשיבה לבקשת האישור.
2. כך, ובטרם אתייחס לטענות לגופן, מצאתי להקדים ולומר, כי לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. המבקש לא הרים את הנטל להוכיח, ולו ברמה הלכאורית של הדברים, קיומן של הפרות ו/או עוולות מצד המשיבה אשר יצדיקו אישור ניהול התובענה כייצוגית, מה גם שבהינתן הנסיבות אין בנמצא קבוצה הומוגנית שנפגעה.

שירות התמיכה והאחריות

1. עילת התביעה העיקרית של המבקש עוסקת בנושא מתן שירות "תמיכה ואחריות" בגינו מחייבת המשיבה את לקוחותיה. עניין זה מעורר שלוש שאלות המצריכות התייחסות:
2. האם המשיבה מצרפת לקוחות לשירות זה ללא ידיעתם והסכמתם?
3. האם שירות זה צריך להינתן על-ידי המשיבה ללא עלות, כחלק משירותי התמיכה בהם היא מחויבת על פי הרישיון הניתן לה?
4. ככל שלא, האם במסגרת תנאי הרישיון שניתנו למשיבה, היא רשאית לספק שירות זה כנגד תמורה כספית ?
5. כפי שציינתי לעיל, בבחינת שירות התמיכה והאחריות, מצאתי לנכון לדחות את טענות המבקש כי לא נתן הסכמתו לקבל שירות התמיכה והאחריות. כן קיבלתי עמדת המשיבה כי שירות התמיכה והאחריות בגינו גובה היא תשלום מוענק כשירות מורחב לשירות הבסיסי אותו היא מעניקה ללא תמורה במסגרת חיוביה על פי רישיון. כך גם לא מצאתי כי נפל דופי בהתנהלות המשיבה משהפעילה את השירות המורחב בתשלום שלגביו אין היא נדרשת ברישיון מיוחד. וביתר פירוט:

מתן הסכמה לשירותי תמיכה ואחריות

1. כאמור, המבקש לא הניח תשתית ראייתית לכאורה שיש בה כדי לבסס הקביעה כי המשיבה מטעה הצרכנים בכך שהיא נוהגת לצרף לקוחות לשירות "התמיכה והאחריות" שלא בידיעתם. בהתאם גם לא הונחה תשתית ראייתית לכאורית לכך שהמשיבה נוהגת לעודד באופן שיטתי את נציגיה לצרף לקוחות לשירות ללא הסכמתם, ועל כן לא הוכח כי לכאורה קיימת קבוצה שקיימת לה עילת תביעה בהקשר זה (ראו ע"א 3948/11 נירה חגי נ' פרטנר תקשורת בע"מ (ניתן ביום 20.11.12).

עיון בתמלול שיחת ההתקשרות בין המבקש לנציג המשיבה, מיום 3.9.13, מלמד באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי המבקש נתן הסכמתו המפורשת לקבלת שירות זה, לאחר שיח ארוך עם הנציג בו חזר ושאל שאלותיו. בכך נשמטת עילת תביעתו האישית של המבקש בדבר קיומה של הטעיה מכוונת. יתר על כן, שיח ההתקשרות המתקיים בין נציג המשיבה לבין לקוח אינו הומגני באופן היכול לגבש קבוצה. שהרי, יתכן ויהיו לקוחות שלא יבקשו לרכוש שירותי התמיכה והאחריות אותם מציעה המשיבה כמו גם אלה שיבקשו לרכוש שירות זה יעשו כן במודע מתוך הצורך בקבלת שירות זה.

כאמור, המבקש לא סיפק אף ראייה התומכת בטענתו כי המשיבה מטעה את לקוחותיה במתכוון עת היא משווקת את שירותי התמיכה והאחריות. כך גם כשל המבקש להוכיח קיומה של קבוצה הומוגנית אשר נחשפה להטעיה מכוונת. שונות בין חברי הקבוצה גדולה ועשויה להוליך למסקנה, כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת לבירור המחלוקת.

עוד יצוין, כי ימים ספורים לאחר ההתקשרות שלחה המשיבה הודעת הצטרפות למבקש בה צוין באופן בהיר ומפורש דבר מתן השירות ועלותו, באופן המעיד על התנהלות הוגנת במתן השירות ומערים קושי על טענת המבקש הן בתביעתו האישית והן בבחינה הקבוצתית.

מהות השירות – מעבר לחובתה על פי הרישיון

1. המבקש חזר וטען בנדון כי שירות התמיכה והאחריות בגינו גבתה המשיבה תשלום מלקוחותיה הינו שירות הכלול במסגרת אחריותה לשירותי התשתית שהיא נותנת ועל כן היא לא היתה רשאית, על פי הרישיון שניתן לה, לגבות תשלום נוסף בגין תמיכה ואחריות.

טענה זו אף היא דינה להידחות.

המשיבה פירטה והסבירה באריכות את ההבדלים בין שירותי התמיכה והאחריות הניתנים על ידה במסגרת התשתית שהיא מספקת לבין שירותי התמיכה והאחריות המורחבים, בגינם גובה היא תשלום. השירות הניתן כנגד תשלום הינו שירות טכני מתקדם הכולל שירותים החורגים משירותי התמיכה הבסיסיים הניתנים ללקוחות במסגרת שירותי התשתית המסופקים על-ידה, ואינו נדרש לצורך הפעלתו ותחזוקתו של שירות תשתית האינטרנט או לתיקון תקלות בו. המדובר בשירותי תמיכה מתקדמים אשר מהווים שירותי מחשוב כלליים, שניתן לקבלם באופן עצמאי מטכנאים פרטיים תמורת תשלום ואשר המשיבה אינה מחויבת באספקתם. בתוך כך ניתן למנות, בין היתר, תמיכה ברשתות אלחוטיות; סיוע בהגדרת רשת מחשבים; סיוע בחיבור ציוד משלים לאינטרנט; סיוע בשיתוף קבצים; סיוע בשינוי טווח כתובת ה-IP; סיוע בהצפנת רשת; תפעול תוכנות החסומות על ידי חומת אש; הפניית פורטים; ועוד. כך גם לגבי האחריות הניתנת כנגד תשלום היינו, מתן אחריות מורחבת על הנתב, מעבר לתקופת האחריות הקבועה על פי חוק, וללא הגבלת זמן.

1. נמצא אפוא, כי המבקש לא הניח תשתית ראייתית מספקת על מנת לבסס סיכוי סביר להכרעה בתובענה לטובת הקבוצה בעניין זה. לא רק שהמבקש לא סיפק ראיות התומכות בטענה זו, אלא שעל בסיס כתבי טענותיו מתגבשת מסקנה הפוכה. כך, בבקשת האישור המבקש עצמו הכיר ביתרונותיו האיכותיים של השירות עת התייחס לתשובה שהועברה אליו בנושא ממשרד התקשורת, וכן הודה כי נעתר לקבל את השירות (תמיכה ואחריות) בחינם למשך חצי שנה, במסגרת הטבה, הגם שאין חולק שבשלב זה היה מודע לכך שהמשיבה גובה תשלום עבור השירות כדרך קבע.

כמו כן, על אף שמשיבה הצביעה בכתב התשובה על ייחודיות השירות לעומת תמיכה ואחריות בסיסיים הכלולים במסגרת שירותי התשתית שהיא מספקת, ואף ציינה כי המבקש השתמש בשירות מספר פעמים, המבקש בחר שלא להגיש כתב תגובה לתשובה ולהתייחס לנטען.

לאור כל האמור לעיל, לא נותר לי אלא לדחות את טענות המבקש אודות תמחור השירות שעושה המשיבה.

עניין הנתב

אשר לטענתו האישית של המבקש, כי בפועל שירות האחריות שמבטיחה המשיבה אינו מכסה נזקים לנתב באופן העשוי לבסס קיומה של עילת תביעה ראיתי לנכון לדחות.

כאמור, המבקש אשר פנה לקבל שירות בגין הנתב שהתקלקל, סורב על ידי נציג המשיבה. ואולם, המשיבה בתגובתה הודתה כי היתה זו תקלה נקודתית בעניינו של המבקש וכי אין המדובר בהתנהלות שיטתית ואף הוסיפה וציינה כי זיכתה מיד את חשבונו של המבקש. המבקש בחר שלא להגיב לתשובת המשיבה וגם לא ראה לנכון להגיש תצהירים של לקוחות אחרים, ככל שנפגעו משירות המשיבה באותו אופן, כדי ללמד על שיטה ו/או על קיומם של חברי קבוצה נוספים שעומדת להם עילת תביעה לגבי שירות שניתן בגין "האחריות". לפיכך, אין באירוע הנקודתי כדי לבסס קיומה של שיטת הטעייה ו/או קבוצה באופן המבסס הצדקה לניהול התובענה כייצוגית.

האם במסגרת תנאי הרישיון רשאית המשיבה ליתן שירות של תמיכה ואחריות בתשלום

1. סעיף 2(ב) לחוק התקשורת קובע:

"לא יבצע אדם פעולות בזק ולא יתן שירותי בזק אלא אם קיבל מאת השר רישיון לכך לפי חוק זה או מכוח היתר כללי לכך".

סעיף 4.1 לרישיון קובע:

"החברה, לפי הרישיון ובכפוף לכל הוראותיו ותנאיו, תעשה את אלה:

[...]

(ב) תיתן שירותים אלה:

(1) שירותים בסיסיים;

(2) שירותים נלווים;

(3) שירותים אחרים.

השירותים אותם תיתן החברה לפי הרישיון מפורטים בנספח א' לרישיון."

סעיף 4.2 לרישיון קובע:

"החברה לא תבצע פעולות בזק ולא תיתן שירותי בזק אלא אם הותר לה הדבר ברישיון זה או על פיו...".

סעיף 1.1 לרישיון קובע:

"בזק" – שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות;

"פעולת בזק" – הפעלת מתקן בזק, התקנתם, בנייתם או קיומם, הכל למטרת בזק;

"שירות בזק" – ביצוע פעולות בזק למען הזולת;

סעיף 21.2 לרישיון קובע:

"ביקשה החברה להפעיל שירות חדש אשר אינו נכלל ברשימת השירותים שבנספח א' אשר בכוונתה לספק למי מקבלי שירותיה (לעניין סעיף זה – "השירות החדש"), תודיע על כך בכתב למנהל..."

עולה מן האמור, כי שירות "תמיכה ואחריות" בגינו גובה המשיבה תשלום נפרד, אינו מהווה "שירות בזק" או "פעולת בזק" והדבר עולה בבירור בבחינת הגדרתם כקבוע ברישיון ובחוק התקשורת.

שירות התמיכה והאחריות אותו נותנת המשיבה כנגד תשלום הינו שירות פרטי מורחב הניתן על ידי המשיבה כאופציה, מעבר לשירותים הבסיסיים אותם היא מספקת מכוח הרישיון שניתן לה. נספח א' לרישיון, מכיל רשימה ארוכה של שירותים שהמשיבה נותנת בהתאם להוראות הרישיון, ובתוך זה ישנה חלוקה בין שירותים המוגדרים "בסיסיים", "נלווים" או "אחרים".

שירותי תמיכה ואחריות המורחבים, מושא הדיון, לא נמנים כחלק מנספח א' ואינם נדרשים להימנות בנספח א' שעה שאינם מהווים "שירות בזק". בכך הם נבדלים מכל השירותים המופיעים ברשימה של נספח א', בין אם מדובר בשירות בסיסי, נלווה או אחר.

בדומה לכך, אין לראות בשירות תמיכה ואחריות כשירות חדש לפי סעיף 21.2 לרישיון, המצריך פתיחת תיק שירות. מתן שירותי תמיכה טכנית מגוונת לשימוש באינטרנט כמו גם שירותי אחריות מורחבת לנתבים הינם שונים מהפעולות והשירותים המוסדרים ברישיון אשר מופיעים בנספח א' או מסוג הפעולות והשירותים שהרישיון בא להסדיר. על כן, ונוכח טיבן השונה ומשאינן בגדר שירות בזק, אין לצרפן ולהכפיפן להוראות הרישיון.

לפיכך, לא ניתן לומר כי המשיבה הפרה את הוראות רישיונה וחוק התקשורת (ראו: ת"צ (מרכז) 38346-01-11‏‏ מירון דינרי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (ניתן ביום 31.12.14); בש"א (ת"א) 14471/01 אזואלוס נ' החברה האמריקאית הישראלית לגז (ניתן ביום 19.12.06)).

פיצול מתן השירותים בתקופה השניה בין המשיבה לבין ספק התוכן

1. בעניין זה טען המבקש למעשה לקיומו של "כפל גבייה". היינו לטענתו, מקום שבתקופה הראשונה התשלום ששילם למשיבה (סך של כ- 100 ש"ח ) כלל שירותי תשתית ושירותי ספק תוכן, הרי שבתקופה השניה מקום בו פוצל החיוב והוא נדרש לשלם בנפרד לספק התוכן (סך של 30 ₪) היה זה אך צפוי, כך טען, כי התשלום למשיבה יפחת בהתאמה. בפועל, לטענתו המשיך הוא לשלם למשיבה את התשלום המלא כפי שגבתה ממנו בתקופה הראשונה, ואף מעבר לכך, ובנוסף משלם הוא לספק התוכן מידי חודש בחודשו את דמי החיוב החודשיים ( סך של 30 ₪ ).
2. טענתו בנדון אף היא דינה דחייה. המבקש לא הניח תשתית ראייתית כלשהי התומכת בטענתו לפיה המשיבה ממשיכה לחייב את לקוחותיה עבור שירותי תוכן לאינטרנט בנוסף לחיובים בהם נושאים הלקוחות ישירות אל מול ספקי התוכן.

ראשית, המשיבה הבהירה מפורשות, במסגרת הודעת ההצטרפות הראשונית וכן בהודעה המצורפת לחשבונית הלקוח, מספר חודשים לפני סיום תקופת החיוב הראשונה, כי המחיר שייגבה על ידה בתקופה השנייה עתיד לעלות בד בבד עם תחילת חיוב נפרד וישיר מצד ספק האינטרנט. בהינתן האמור, ומשקיבל המבקש הסבר מפורט בנדון, כמפורט בתמלול השיחה שנוהלה עמו ביום 30.10.14, והסכים לתנאים, מושתק הוא מפני כל טענה בנדון. מה גם, שראה לנכון להמשיך בהתקשרות עם המשיבה לתקופה השניה.

שנית, הצעת המשיבה לשאת במימון עלות ספק התוכן בשנה הראשונה הינה עניין שיווקי שלא ראיתי בו כל פסול, במסגרת "מבצע" שיווקי אותו קידמה באותה עת.

1. לאור כל האמור לעיל, לא נותר לי אלא לדחות טענות המבקש בנדון.

סוף דבר

1. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי המבקש לא הוכיח קיומה של עילת תביעה המתאימה להתברר כייצוגית.

הבקשה לאישור ניהול התובענה כייצוגית – נדחית.

בהינתן התוצאה אינני נדרשת עוד ליתר הטענות אותן העלתה המשיבה, כגון העדר בסיס לקיומו של נזק או קיומו של כשל בהגדרת הקבוצה.

המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך של 15,000 ₪

ניתן היום, י"א ניסן תשפ"א, 24 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.