1. רכבו של התובע, אוטובוס זעיר מס' רישוי 33-598-66 (להלן: "האוטובוס"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה בחודש מרץ 2016 (תאריך מדויק אינו ידוע לי כי בכתב התביעה צוין "30.3.5.2016"), באחד מהכבישים העוברים בישוב סחנין (להלן: "התאונה").

בעת אירוע התאונה נהג באוטובוס מר ג'מיל יאסר (להלן: "יאסר").

2. בתאונה היה מעורב רכב איסוזו מס' רישוי 16-433-14, בו נהג הנתבע.

3. בתביעה שבפניי עותר התובע לחייב את הנתבע לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

4. בין הצדדים אין מחלוקת בשאלת האחריות לאירוע התאונה. מוסכם עליהם שהתאונה אירעה באשמתו הבלעדית של הנתבע. המחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק, שכן לטענת הנתבע, כעולה מכתב ההגנה, הפגיעה באוטובוס התבטאה ב"...נגיעה קלה מאוד, עד כי היה קושי להבחין בפגיעה" ו "...התובע טוען לנזקים אשר לא נגרמו כתוצאה מהמגע עם רכב הנתבעים".

עוד נטען על ידי הנתבע, בכתב ההגנה, כי לאחר התאונה הציע מעסיקו של הנתבע לתובע "...להיכנס למוסך ולתקן את הפגיעה בחלק האחורי של רכבו, אך התובע סרב ובחר לגשת לשמאי, לנפח הנזקים ולדרוש סכומים עבור נזקים שלא נגרמו בתאונה הנטענת ולטעון לנזקים שלא נגרמו כלל".

5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויותיהם של התובע, של יאסר ושל הנתבע, אני מקבל את טענת הנתבע לפיה רק חלק מהנזק המפורט בחוו"ד השמאי אסעד זידאן, שבדק את האוטובוס כחודשיים לאחר אירוע התאונה (מצוין בחוות הדעת שהבדיקה בוצעה ב- 14/5/16), הינו תוצאת התאונה נשוא התיק שבפניי.

עוד אני קובע, כי סרובו של התובע לאפשר את תיקון האוטובוס באחד המוסכים שהוצעו על ידי הנתבע, היה בלתי מוצדק ובניגוד לחובת הקטנת הנזק המוטלת על כל ניזוק.

לאור האמור לעיל ובהעדר אפשרות אחרת, אני מעריך את עלות תיקון הנזק שנגרם לאוטובוס כתוצאה מהתאונה בסכום של 2,000 ₪ (לא כולל מע"מ), נכון להיום.

לאור העובדה שהנתבע היה מוכן לשלם עבור תיקון האוטובוס באחד המוסכים שהוצעו על ידו, לא היה מקום לפנות לקבלת חוו"ד של שמאי. לכן אינני מוצא לנכון לחייב את הנתבע בתשלום שכר טרחתו של השמאי.

אין ספק שביומיים בהם שהה האוטובוס במוסך לצורך תיקון הנזק, נגרם לתובע הפסד. על סמך עדותו של התובע, שבעניין זה לא נסתרה,אני קובע כי ההפסד הינו בסך 400 ₪ ליום (40% מ- 1,000 ₪). היינו, סה"כ 800 ₪ (2X400).

מהאמור לעיל עולה כי נזקו של התובע, כתוצאה מהתאונה, מסתכם בסכום של 2,800 ₪.

6. אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,800 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לאור העובדה שהגשת התביעה היתה מתייתרת אילו הסכים התובע לאפשר את תיקון האוטובוס על חשבון הנתבע באחד המוסכים שהוצעו על ידי הנתבע, אינני מחייב בהוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ז, 24 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את העתק פסק הדין לצדדים.