1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 22.06.16 (כב' השופטת ד"ר א. סורוקר) אשר דחה את בקשת המבקשים למחיקת סעיפים מסיכומי התשובה שהוגשו מטעם המשיבים.

2. בקצרה יפורט כי המשיבים (הם התובעים בבימ"ש קמא) הגישו תביעה שכותרתה "צו מניעה קבוע, צו למתן חשבונות, פיצויים כספיים" בסך של 500,000 ₪ כנגד המבקשים (הם הנתבעים). בכתב התביעה נטען כי למשיבים ניתן רישיון ייחודי להפיץ את ספר ההכנה הרשמי של משרד התחבורה לבחינות הנהיגה העירונית וכי המבקשים העתיקו את ספר ההכנה לבחינות, הפרו את התחייבויותיהם החוזיות ועשו שימוש בקניינה של המשיבה 1. לציין כי המבקשת 1 הגישה תביעה שכנגד – תביעה כספית ע"ס של 700,000 ₪ - כנגד המשיבים וכנגד נתבעים נוספים.

התביעות התנהלו בבימ"ש קמא, הסתיימה מסכת ההוכחות והראיות ובימ"ש קמא הורה על הגשת הסיכומים. לאחר שהוגשו סיכומי ב"כ הצדדים, הגישו המבקשים בקשה לבימ"ש קמא למחיקת סעיפים מסיכומי התשובה של המשיבים (התובעים) עקב הרחבת חזית אסורה ומתן אפשרות להגשת סיכומי תשובה מטעמם. בימ"ש קמא, כאמור, דחה את הבקשה למחיקת סעיפים מסיכומי התשובה וקבע כי "אין בכך כדי לשלול טענות של הרחבת חזית והן תידונה במידת הצורך במסגרת פסק הדין". ביהמ"ש נעתר לבקשת המבקשים להגשת סיכומי תשובה מטעמם עד ליום 01.08.16.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

3. לטענת המבקשים שגה בימ"ש קמא עת דחה את בקשתם למחיקת סעיפים מסיכומי התשובה של המשיבים. לטענתם, בתמצית, יש להכריע תחילה האם המדובר בהרחבת חזית, שאם לא תוכרע סוגיה זו הם יצטרכו להתייחס בסיכומי התשובה מטעמם לכל הטענות שהועלו, ואם יתייחסו לטענות אלו יימצאו כמסכימים להרחבת חזית; הטענות שהועלו הן הרחבת חזית והמשיבים זנחו טענות אלו בסיכומים שהוגשו מטעמם; נקבע בעבר כי המדובר במחלוקת חוזית והמשיבים זנחו את עילת התביעה הקניינית; היה מקום לחייב את המשיבים בהוצאות הבקשה.

4. דין הבקשה להידחות אף ללא קבלת עמדת הצד שכנגד.

החלטת בימ"ש קמא ניתנה ביום 22.06.16 ובקשת רשות הערעור הוגשה לביהמ"ש ביום 09.08.16.

אמנם הבקשה הוגשה במועד (נוכח פגרת בתי המשפט), אך היא הוגשה בשיהוי ניכר ולאחר המועד שבו היו צריכים המבקשים להגיש את סיכומי התשובה מטעמם. ככל שהמבקשים סברו כי בקשתם דחופה ויש להכריע בסוגיה טרם הגשת סיכומי התשובה מטעמם, היה עליהם להגיש את הבקשה בסמוך למועד מתן ההחלטה ולא היה מקום להמתין מעל חודש ימים לאחר שניתנה.

לעניין שיהוי בהגשת בקשת רשות ערעור, כשיקול המביא לדחייתה, ר' רע"א 6819/15 אהרון נ' רובע 1 בע"מ, מיום 18.12.15 (שם בסעיף 41).

לגופו של עניין, לא מצאתי שיש מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

כאמור בסעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, רשות ערעור תינתן רק "אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או הדרך שגוייה".

בנסיבות העניין שבפני, לא שוכנעתי כי מתקיימים התנאים האמורים בסעיף 52(ב) כאמור, ומטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות.

אם אין די בכך, החלטת בימ"ש קמא הינה החלטה דיונית במהותה המסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות דיוניות באשר לאופן וניהול הדין בפניה.

בימ"ש קמא קבע בהחלטתו כי בסיכומי התשובה מטעם המשיבים יש הרחבה מרובה של הדיון, ובעיקר הרחבה בפן המשפטי. עם זאת ביהמ"ש לא הורה בשלב זה על מחיקת הסעיפים, כדי ליתן למשיבים את יומם בביהמ"ש, אך קבע כי במסגרת פסה"ד, ובמידת הצורך, תידונה טענת הרחבת חזית. צדק בימ"ש בקביעתו זו. בשלב זה, וטרם מתן פסה"ד, ומשהוגשו סיכומי הצדדים (למעט סיכומי התשובה) אין מקום להידרש לטענת הרחבת חזית אסורה, ובימ"ש קמא ידון בטענה זו במסגרת פסק דינו.

החלטת בימ"ש הינה החלטה נכונה ומצויה במתחם הסבירות ולא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטת בימ"ש קמא, ובמיוחד כאשר בימ"ש קמא התיר למבקשים להגיש סיכומי תשובה מטעמם (נוכח סיכומי התשובה שהוגשו מטעם המשיבים) ובמסגרת סיכומים אלו יטענו טענותיהם בדבר הרחבת החזית האסורה.

עוד אוסיף כי אין זה ראוי שערכאת הערעור תדון לגופו של עניין בטענת הרחבת חזית אסורה וזאת לפני שהערכאה הדיונית נדרשה לנושא. סדר דברים זה איננו תקין. ניתן יהיה לשוב ולהידרש לטענת הרחבת חזית במסגרת הערעור בזכות על פסק הדין בתום ההליך, ככל שיסברו המבקשים שיש בכך צורך.

כך גם לא מצאתי להתערב בקביעת ביהמ"ש לפיה בשלב זה אין צו להוצאות.

בנסיבות אלה צדק בימ"ש בהחלטתו ואין מקום להתערב בה.

5. כאמור, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה עמדת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ו, 11 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.