תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 31.3.16. התובעים טוענים לנזקים בסך כולל של 8,333 ₪ בגין שווי הרכב שהושבת, עלות תיקונים, שכר שמאי, הפסד יום עבודה, עלויות העברת בעלות, עגמת נפש והוצאות שונות.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעים טוענים כי התאונה ארעה בשל כך שרכב הנתבעים, משאית, פגע ברכבם כאשר סטה מנתיבו לעבר הנתיב בו נסע רכבם – בין הרמזור הראשון לשני בצומת בו התכוונה נהגת רכב התובעים לפנות שמאלה (ברמזור השני). הנתבעים טוענים, מנגד, כי רכב התובעים הוא זה שנדחף לפני רכבם ופגע בו כאשר רכבם היה בעצירה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, אני מעדיף את גרסתו של נהג הנתבעים – לאחר ששוכנעתי, בין היתר, כי לו היה רכב הנתבעים בתנועה לעבר רכב התובעים בעת התאונה היו הנזקים שנגרמים לרכב התובעים חמורים בהרבה מאלו שנגרמו בפועל. משכך, שוכנעתי כי רכב התובעים הוא זה שפגע ברכב הנתבעים, ולא כנטען בכתב התביעה.

לאור האמור, אני דוחה את התביעה. בנסיבות, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ד' שבט תשע"ז, 31 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.