1. לפניי בקשת הנאשם לעיכוב ביצוע צו סגירה לעסק בשם "טופ לופט", המשמש כמועדון לעריכת מסיבות ואירועים בעיר יבנה. משך זמן העיכוב המתבקש לא צוין במסגרת הבקשה.
2. הנאשם הורשע, ביום 01.11.16, עפ"י הודאתו, בעבירה של עיסוק בעסק טעון רישיון ללא רישיון. מועד הטיעונים לעונש נדחה וביום 09.05.17, ניתן גזר דין שבמסגרתו אימץ בית המשפט הסדר טיעון שגובש בין הצדדים, וניתן בין היתר, צו סגירה לעסק נשוא כתב האישום בהתאם לסעיף 16 לחוק רישוי עסקים תשכ"ה – 1968 (להלן: "צו הסגירה ") אשר נכנס לתוקף ביום 10.09.17.
3. ביום 05.09.17, הגיש הנאשם את הבקשה שלפניי, להארכת המועד לכניסת צו הסגירה לתוקף. במסגרת הבקשה טען הנאשם, כי "בימים אלה התקבל תיק מידע והוגשה בקשה להסדר לשימוש חורג לשינוי ייעוד של המבנה". בנסיבות האמורות, טען הנאשם, לאור העובדה שהינו פועל לקבלת רישיון עסק ועל מנת שלא תיפגע פרנסתו, יש להאריך את מועד כניסת צו הסגירה לתוקף. משך הארכה המתבקש, לא צוין בבקשה.
4. המאשימה התנגדה לבקשה, כי אין כל צפי קרוב לקבלת רישיון עסק. נטען, כי אף אם תתקבלנה טענות הנאשם, אין בהן בכדי ללמד על היתר לשימוש חורג המצוי "בקנה", אלא הבקשה שהוגשה בלבד.

דיון והכרעה:

1. לעניין סמכותו של בימ"ש לדחות את מועד כניסתו לתוקף של צו סגירה ולשיקולים המנחים בעניין זה אפנה לברע"פ  4384/13 מדינת ישראל נ' מיאו והאו בע"מ (03.03.14), שם נקבע כי בימ"ש מוסמך לדחות ביצוע צו סגירה לפרק זמן סביר, ומעת לעת לבקשת מי מהצדדים בהתחשב במכלול הנסיבות שלפניו.
2. עניינינו בעסק הפועל ללא רישיון כדין, החל מחודש פברואר 2016, ועודנו פועל גם היום ללא אישורים מתאימים. בבקשתו, הנאשם אינו מצביע על נימוקים המצדיקים עיכוב כניסתו לתוקף של הצו. הבקשה לקונית ונעדרת כל פירוט אודות הפעולות שבוצעו לצורך קבלת רישיון עסק מתאים. הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, דבר אשר מהווה – לכשעצמו - נימוק לדחייתה. לבקשה לא צורפו מסמכים מהן ניתן ללמוד, כי הנאשם פועל לקבלת רישיון עסק, כפי שנטען במסגרת הבקשה, ואין לפניי כל אינדיקציה אודות המאמצים שהושקעו לקידום הסדרתו של העסק. בבקשה לא הובהר מתי הוגשה הבקשה לשימוש חורג ולשינוי ייעוד המבנה ולא צורפה כל אסמכתא מאת בעל מקצוע, באשר להיתכנות שבקשה זו תתקבל והצפי לקבלתה.
3. נוסף על האמור - וכפי שהובהר כבר במסגרת גזר הדין, בית המשפט רואה בחומרה רבה הפעלת מועדון, המשמש לעריכת מסיבות ואירועים בהעדר רישיון עסק, באופן המסכן את קהל האורחים המגיע למקום שלא הוכשר מבחינה תכנונית ובטיחותית לצורך כך. זאת ועוד יוזכר, כי הן המאשימה והן בית המשפט גילו אורך רוח כלפי הנאשם, בדחיית מועד הטיעונים לעונש ובדחיית מועד כניסתו לתוקף של צו הסגירה במסגרת גזר הדין, על מנת לאפשר לו לקדם את הסדרת רישיון העסק.
4. דרך המלך היא קבלת רישיון מתאים להפעלת עסק טרם הפעלתו, ולא פנייה לקבלת רישיון לאחר מתן גזר דין וצו המורה על סגירת המקום. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר אין בפני בית המשפט כל אינדיקציה, גם במועד כתיבת שורות אלה, כי הנאשם פועל לשם קבלת רישיון כדין.
5. אשר על כן - הבקשה נדחית.
6. לפנים משורת הדין, ועל מנת לאפשר לנאשם להיערך בהתאם להחלטתי, צו הסגירה יכנס לתוקף ביום 1.11.17.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ח, 15 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.