בעניין : בקשה לפסילת תיעוד

1. עניינה של התביעה שבפניי תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים שבה היה מעורב התובע. לאחר שעיינתי בתיעוד הרפואי הוריתי ביום 04/02/2018 על מינוי מומחים רפאויים בשטח האורתופדי וא.א.ג. מיד לאחר המינוי המציא התובע למומחה בשטח האורתופדי חומר רפואי ובכלל זה הציג לעיון המומחה תמונות מזירת התאונה שבהם מתועדים הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים התאונה.

הנתבעת מתנגדת להמצאת התמונות לעיון המומחה וסומכת את ידה על הפרשנות שניתנה בפסיקה לסעיף 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז 1986,(להלן : התקנות ) ועל הרשימה הסגורה שבסעיף.

התובע מתנגד לבקשה וטוען כי, התמונות הוגשו לעיון המומחה על מנת להציג את עובדות המקרה כהווייתן ולהדגיש את חומרת הפגיעה בעמוד השדרה מכיוון שבמהלך התאונה נפתחו כריות האוויר.

2. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

תקנה 8(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשמ"ז – 1986 קובע כי המסמכים שיש להמציא למומחה הם תיעוד רפואי ואין להמציא חוות דעת. אמנם הפסיקה פירשה את המונח "טיפול רפואי" שבתקנה 8 הנ"ל פירוש מרחיב הכולל טיפול אחר שניתן בגופו ובנפשו של הנפגע לרבות טיפול שיקומי (ראו: בר"ע 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ(4) 429) אולם עדין הושמו הגבלות על התיעוד שניתן להמציא למומחה. בדומה לעניינו נפסק במפורש כי אין להציג בפני המומחה בשלב עריכת חוות הדעת תצלומים של הנפגע שצולמו על יד חוקר פרטי על מנת להדגים את תפקודה מאחר ואין מדובר בתיעוד רפואי (ראו: רע"א 4640/90 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מטס [פורסם בנבו]). בדומה אין להציג תמונות נזקי רכוש של הרכב כאשר אין ספק שמדובר במסמכים שאינם תיעוד רפואי. כמובן שאין מנעה בהמשך להציגם בפני המומחה ככל שתידרש חקירתו מעל דוכן העדים (ראו: ריבלין "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים" עמ' 667 – 668).

לאור זאת אני מקבל את הבקשה ומורה למומחה להתעלם מצילומים אלו ולהשיבם לידי בא כוח התובע. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 750 ₪.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, כ"ד אב תשע"ח, 05 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.