<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד עידן כץ

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

בית משפט מסביר לנאשם את הליך ההוכחות.

עד תביעה מספר 1 סשה סטויקוביץ מוזהר לומר אמת ומעיד:

חקירה ראשית:

ת. אני מתנדב בית"מ כפר סבא.

ש. אתה ערכת את המזכר?

ת. כן.

ב"כ המאשימה:

אבקש להגיש את המזכר.

הנאשם:

אין לי את המזכר של השוטר. יש לי את הפרוטוקול האחרון של הדיון.

העד:

מקריא את המזכר.

<#3#>

החלטה

מזכר מוגש ומסומן ת/1.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ב חשוון תשע"ז, 13/11/2016 במעמד הנוכחים.

אין שאלות נוספות.

חקירה נגדית:

ש. כשעצרת אותי בוויצמן היית צריך לחצות את הכביש כדי להגיע אלי?

ת. לא זוכר.

ש. אתה לא זוכר אם עצרת לידי או בצד השני של הכביש.

ת. מה שאני זוכר זה איפה עצרתי מול המספר 112 , אני לא זוכר אם זה היה בצד שלך או בצד האחר.

ש. אתה זוכר אם ראית אותי נוסע, אם ראית אותי עוצר, עומד? איפה הרגליים שלי היו.

ת. ראיתי אותך נוהג על אופניים. מה שנקרא רוכב.

ש. כמה עמוסה המדרכה הייתה באותו יום?

ת. לא זוכר כמה עמוסה, רק ראיתי אותך שאתה נוהג בין הולכי הרגל.

אין לי שאלות נוספות .

הנאשם:

יש בידי את הדוח שכתב העד רונן רביד.

עד תביע מספר 2 פקד מיוחד (מתנדב) רונן רביד מוזהר לומר אמת ומעיד:

חקירה ראשית:

ש. אתה ערכת את הדוח?

ת. כן.

ב"כ המאשימה:

אבקש להגיש.

<#5#>

החלטה

הזמנה לדין והודעת קנס מוגש ומסומן ת/2.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ב חשוון תשע"ז, 13/11/2016 במעמד הנוכחים.

אין לי שאלות נוספות.

חקירה נגידת:

אין לי שאלות לעד.

בית המשפט מסביר לנאשם מה המשמעות של אי שאלת שאלות לעד.

ש. כשמצאת אותי ראית אותי מתוך הניידת מאיזה צד של הכביש זה היה.

ת. אני נסעתי על וייצמן מערב ואתה הייתה מצד שמאל במדרכה הדרומית.

ש. כמה זמן לקח מהרגע שהחניתם את הרכב ועד שהגעתם אלי.

ת. כתוב קשר עין רציף.

ש. אתה זוכר את המקרה?

ת. אני לא זוכר במדויק, אני זוכר מהכתוב.

ש. אתה זוכר האם הייתה מדרכה עמוסה באנשים או אנשים בודדים, אתה זוכר אם היו דברים נוספים על האופניים שלי .

ת. אני חייב להגיד שאני לא זוכר את כל פרטי הפרטים ששאלת, אני פועל 3 פעמים בשבוע , רושם עשרות דוחות ואני לא יכול לזכור על מה שקרה לפני יותר משנה.

אין לי שאלות נוספות.

הנאשם מוזהר לומר אמת ומעיד:

באותו יום ערב פסח יום שישי, מדרכה הומה, יצאתי מחנות שלידה היו האופניים, שמתי שקיות עמוסות על ההגה, והתכוונתי לרדת בחזרה לכביש, אלא שבין החנות לכביש הייתה תחנת אוטובוס ולכן התרחקתי עד לצומת הקרוב למקום שאוכל לרדת לכביש.

בדרך לצומת בהודי הולך על האופניים בנגוד לידם שהיה תופס הרבה מקום על המדרכה, עצר אותי שוטר, ביקש ממני להתלוות אליו, כשהגענ ו למקום יחסית פנוי הוא ביקש פרטים והחל לרשום דוח, ניסיתי להסביר לו שאני בד"כ לא על המדרכה, ניסיתי להראות לו את האיתותים על האופניים, הוא פטר אותי במשהו כמו אני לא חייב להקשיב לך והמשיך לרשום את הדוח, הראיתי לו גם שאין לי פעמון כי על הכביש הוא לא יהיה שימושי ובמדרכה אני לא מתכוון להשתמש בו, את זה הוא דווקא נלהב להוסיף כי לפי החוק אני צריך פעמון.

ש. אמרת שהולכת את האופניים באיזה צורה?

ת. ישבתי על המושב עם הידיים על ההגה ועם הרגלים הלכתי.

ש. שני שוטרים אמרו שהבחינו אותך נוסע לא מוליך עם הרגלים.

ת. לא מדויק.

ש. תגובתך הייתה אני עושה את זה בזהירות?

ת. התגובה שלי היא למה שהעדתי עכשיו.

ש. למה הייתה מניעה לנסוע על הכביש?

ת. לא הייתה מניעה לנסוע על הכביש, הייתי צריך להגיע לנתיב הנגדי והייתה תחנת אוטובוס לכן העדפתי להמשיך על המדרכה לעבור את התחנה ואז לעביר.

ש. לא ציינת את זה בפני השוטר?

ת. לא.

ש. אז אתה אומר ששני השוטרים ממציאים.

ת. אני לא יגיד שזה לא אמת אבל זה לא מדויק מה שהם אמרו.

ש. השוטר מציין שראה אותך נוסע מרחק של כ-100 מטר.

ת. לא, הוא תפס אותי אולי 3-4 חנויות מהחנות שהייתי

ש. איזה חנות זו הייתה.

ת. אני חושב שזו הייתה מאפייה.

אין לי שאלות.

ב"כ המאשימה:

שני שוטרים העידו בצורה מפורטת שראו את הנאשם נוסע על המדרכה ולא לחצייתה, גם בת/2 עולה כי הנאשם נהג על המדרכה במרחק של כ-100 מטרים בין הולכי הרגל תוך שמסכן את הולכי הרגל , תוך שהוא שמר על קשר עין רציף מרגע שראה את העבירה ועד לאכיפתה.

הדבר עולה בקנה אחד מת/1. בכך שהבחין בנאשם נוסע על המדרכה באופניים חשמליים.

מנגד הנאשם מנסה לצמצם את המרחק, את קשר העין.

הנאשם אישר שהוא נסע על המדרכה אם כי הוא עושה את זה בזהירות .

אשר על כן אבקש להרשיעו.

הנאשם:

שני העדים לא זוכרים את האירוע ולא זוכרים אם היו הרבה אנשים, יש יסוד להניח שהם חשבו שאני נוסע למרות שלא שמו לב למהירות בה אני נמצא ולכן אבקש לזכות אותי מהעבירה שיוחסה לי בכתב האישום.

הכרעת דין

ביום 3/4/15 נרשמה כנגד הנאשם הודעת קנס שייחסה לו נהיגה ברכב (אופניים) על המדרכה שלא לשם חצייתה כדי להיכנס לחצרים או לצאת מהם, עבירה בניגוד לתקנה 38 (א) לתקנות התעבורה.

משבחר הנאשם לממש את זכותו על פי דין והגיש בקשה להישפט הגישה המאשימה כתב אישום כנגדו בעבירה שיוחסה לו בהודעת הקנס.

במועד המענה לכתב האישום כפר הנאשם בעובדות כתב האישום וטען כי הסיע את האופניים על המדרכה כאשר רגליו היו על הרצפה, ישוב על המושב והוא מניע את האופניים בכוח רגליו.

היום נשמעה פרשת התביעה.

פרשת התביעה:

מטעם התביעה העיד מתנדב המשטרה מר סשה סטויקוביץ שערך מזכר ת/1 מיום ביצוע העבירה, וכמו כן פקד מיוחד מר רונן רביד שערך את ההזמנה לדין ת/2.

בת/1 ציין עד תביעה מספר 1 כי במועד המתואר בכתב האישום נהג בניידת משטרה יחד עם שותפו עד תביעה מספר 2 כשהבחין בנאשם רכוב על אופניים עם מנוע עזר, נוסע על המדרכה הדרומית ברחוב וויצמן לכיוון מערב בין הולכי הרגל עד שנעצר מול בית מספר 112 כאשר עד תביעה מספר 2 יצא מניידת המשטרה וניגש אליו.

עד תביעה מספר 2 בת/2 תיעד את העובדה כי הבחין בנאשם רכוב על האופניים , נוסע כ-100 מטרים בכיוון מערב על המדרכה הדרומית של רחוב וויצמן בכפר סבא, ניגש אליו ועצר אותו מול בניין 112, ורשם כנגדו דוח נשוא כתב האישום.

עוד ציין העד כי מהרגע שהבחין בביצוע העבירה ועד לעצירתו של הנאשם היה קשר עין רציף בינו לבין הנאשם, מזג האוויר היה נאה והנאשם רכב על האופניים בלא קסדה.

עוד ציין העד את תגובתו של הנאשם המתועדת בת/2.

פרשת ההגנה:

הנאשם אשר בחר להעיד טען במענה לכתב האישום כי רגליו הם שהניעו את האופניים, הוא לא השתמש בפדלים או במנוע עזר ובחקירתו בבית המשפט אישר את תגובתו שתועדה בת/2 :"אני עושה זאת בזהירות, אין לי פעמון, אני בדרך כלל נוסע על הכביש".

עוד הוסיף הנאשם כי ניסה להסביר לשוטר כי הרכיב על אופניו מערכת איתותים מיוחדת על מנת לנסוע עם האופניים בכביש בזהירות וכשמשתמשי הדרך האחרים יוכלו להבחין בו, לדברי הנאשם בחקירתו השוטר לא רשם את הסבריו ולא היה מוכן להטות אוזן קשבת לטענותיו בשטח.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים שהובאו בפני שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

1. עדי התביעה תיעדו במזכיריהם את נסיבות ביצוע העבירה ואת העובדות הרלוונטיות לעבירה שיוחסה כנגד הנאשם בכתב האישום .

2. שני העדים הבחינו בנאשם רוכב על האופניים ונוסע על המדרכה בין הולכי הרגל למרחק של כ-100 מטרים עד לעצירתו על ידי עד תביעה 2.

3. עדי התביעה העידו באופן בהיר ולא נתגלו סתירות בעדותם למול הדוחות שערכו במועד ביצוע העבירה, נתתי אמון בגרסתם ומצאתי כי מתארת את התרחשותם של העובדות כנכונה.

4. מנגד לא מצאתי את עדות הנאשם כנתמכת בראיות מלבד אמירתו היום בבית המשפט. אציין כי טענתו כי הוליך אופניו באמצעות רגליו לא נאמרה במועד ביצוע העבירה כשנעצר על ידי השוטרים.

5. טענתו זו לא הוצגה בפני העדים היום.

6. תגובתו שתועדה בת/2 יש בה כדי לסבכו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

7. למעלה מן הדרוש אציין כי פקודת התעבורה בסעיף 1 בהגדרתה "רכב" - :"רכב הנע בכוח מכני או הנגרר על ידי רכב או על ידי בהמה וכן מכונה או מתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת אופן, ולמעט רכב ששר התחבורה פתר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן ומקצתן".

לאמור עצם הנסיעה על המדרכה באופניים אינה מחייבת סיבוב הפדלים ובהתאם לפקודת התעבורה הסעת האופניים גם כאשר הנאשם ישוב על הכיסא ומסיע באמצעות רגליו את אופניו על המדרכה, הוא עובר את העבירה שיוחסה לו בכתב האישום .

לאור כל האמור לעיל הנני קובע כי הוכח ברמת הוודאות הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ואני מרשיע אותו בהתאם.

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה:

הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה באופניים חשמליים על המדרכה, מדובר בעבירה שבוצעה ביום שישי בשעת בוקר כאשר המדרכה הומה בהולכי רגל, השוטר התייחס למרחק הנסיעה של הנאשם כ-100 מטרים, על כך שבנסיעה יש כדי לסכן את הולכי הרגל.

הנאשם נוהג משנת 1993 לחובתו ­­­­­ 28 מגיש הרשעות קודמות. אחרונה משנת 2012.

בית המשפט צריך לציין כי המדרכה היא מקום מבטחם של הולכי הרגל ומסכנת את הולכי הרגל, אנו מבקשים קנס מעבר לקנס המקורי ופסילה על תנאי משמעותית.

הנאשם:

כל העבירות הקודמות שלי הן לפני 20 שנה ומעלה, אם רוצים להעניש אותי על מה שכבר שילמתי זה בסדר גמור. אם אחרי כל מה שאמרתי העדות של העדים שלא הייתה בהם סתירה כי לא זכרו שום דבר טובה, זה מקובל עלי.

כישר בעינייך עשה.

גזר דין

לנאשם נמסרה הודעת תשלום קנס על סך 250 ₪ בה יוחסה לו עבירה של נהיגה באופניים על המדרכה בניגוד לתקנה 38 (א) לתקנות התעבורה.

לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בעבירה הנ"ל.

כפי שעולה מהכרעת הדין הנאשם נוהג באופניים על המדרכה ביום ו' בשעת בוקר ברחוב הומה אדם בין הולכי הרגל ונעצר על ידי השוטרים לאחר שהספיק לנסוע כ-100 מטרים.

המאשימה ביקשה להחמיר עם הנאשם ולהטיל עליו עונש של קנס מעבר לקנס המקורי, ופסילה על תנאי לנוכח שכיחות העבירה והסיכון שהדבר יכול לגרום להולכי הרגל.

מנגד עתר הנאשם שלא להחמיר עמו וציין כי הרשעותיו בעבירות תעבורה נעברו לפני שנים רבות ואין מקום לבוא עמו בחשבון על מה שכבר נשפט ושילם את חובו.

אין ספק כי נהיגה בכלי רכב גם מסוג אופניים במדרכה יש בה כדי לסכן את הולכי הרגל ותאונות בין אופניים עם מנוע עזר לבין הולכי הרגל יכולים להסתיים בתוצאות קשות למעורבים.

שעה שנאשם בוחר לנהל משפט הוכחות בעניינו , אין בית המשפט כבול לסכום בהודעת תשלום הקנס (ערעור פלילי ירושלים – 2452/08 פדרמן נגד מדינת ישראל)

המחוקק אפשר לנאשם סכום קנס מינימלי מופחת, מבלי להידרש להליכים משפטיים, אם נדרשו הליכים משפטיים והנאשם הורשע, לא יופחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת הקנס (סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי).

בענייננו לא ניתן להסתפק בסכום המינימלי הנ"ל, שכן לנאשם 28 הרשעות קודמות.

נתתי דעתי לעובדה כי לנאשם הרשעה בגין עבירה של ברירת משפט משנת 2012 והרשעותיו הקודמות ישנות.

לאחר ששקלתי את חומרת העבירה, את מתחם הענישה הנוהג, את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהוצגו בפני, את וותק נהיגתו ועברו התעבורתי, לפיכך אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

קנס:

אני מטיל על הנאשם קנס כספי בסך 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם עד יום 15/2/17 .

ב"כ הנאשם/ הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבלת שובר תשלום.

פסילה על תנאי:

הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודש וזאת על תנאי למשך שנה והתנאי הוא שלא יעבור אותה עבירה בה הורשע או עבירות תוספת ראשונה ושנייה.

זכות ערעור לבית משפט מחוזי לוד תוך 45 ימים.

<#7#>

ניתנה והודעה היום י"ב חשוון תשע"ז, 13/11/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי רחל אליעזר