14 ספטמבר 2017

בפני בית הדין ערעור המערערת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 14.6.16. המערערת טוענת כי טעתה הוועדה הרפואית שעה שחלקה קביעותיו של ד"ר אלון עמוס אשר העניק לה 10% נכות כתוצאה מסחרחורות שלגרסתו נובעו מהנפילה באוטובוס.

המשיב טוען כי החלטת הוועדה מנומקת ומפורטת וכי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה. עוד ציין כי בהעדר טעות משפטית אין לבית הדין סמכות להתערב.

העובדות:

1. בתאריך 13.3.12 נפגעה התובעת בנפילה באוטובוס בדרך לעבודה, כתוצאה מעצירה פתאום של האוטובוס.

2. התובע הועפה , נחבלה בראשה, בגב וברגל. המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה בעבודה.

3. לטענת המערערת בכתב הערעור בבית משפט השלום בירושלים התקיים הליך משפטית בו נקבעו לתובעת 5% בגין כאבי גב ו 10% בגין סחרחורות לצמיתות. זאת לפי חוות דעת ד"ר עמוס אלון.

4. הוועדה לעררים דחתה את הערר וקבעה לתובעת 5% בלבד.

הכרעת דין:

1. סמכותו של בית הדין בערעור על ועדה רפואית לעררים מתמצת במקום בו נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

2. בחוות דעתו של ד"ר אלון אשר צורפה לכתב הערעור מציין ד"ר אלון : "לאור האמור בסעיף "דיון" לעיל ולפי התקנות של המוסד לביטוח לאומי יש מקום להעניק לגב' ממן נכות כלהלן 10% - נכות צמיתה עבור סחרחורת לפי סעיף 72(4)(ב)(1)".

3. הוועדה לעררים בדקה את המערערת. התייחסה לחוות הדעת של ד"ר עמוס אלון .0להלן:חוות הדעת) בסעיף 12 בפרוטוקול תוך ציון המסמך והתייחסה אליו בסיכום דבריה. על כן יש לדחות את טענת המערערת כי הוועדה לא התייחסה לחוות הדעת.

4. זאת ועוד בבדיקה התובעת המפורטת בסעיף 21 לפרוטוקול נבדקה התובעת נוירולוגית, אורטופדית, ובבדיקה א.א.ג. בדיקה שפורטה בהרחבה ובפרוטרוט גם בכך לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

5. בענין בדיקת א.א.ג צויין בפרו' בבדיקה כי לא ניתן לבדוק מבחן רובמרג כי המערערת עזבה את מיטת הבדיקה אותה החזיקה ונתמכה בידה. המערערת טענה בפנינו שחששה ליפול בשל הסחרחורת ולכן אחזה במיטה. הוועדה לא חלקה על כך ובדקה גם "הליכת עקב – עקב בוהן צעדה בתמיכה אולם היה מרחק של כ-1 מטר שהלכה ללא תמיכה וללא סטייה או סימני עיוות שיווי משקל...". על כן הוועדה לא שללה את הסחרחורות בשל אחיזת המיטה ובדקה בדיקה חלופית כדי לקבל אינדקציה למצב של המערערת.

6. עוד ציינה הוועדה כי בדיקת האי.אן.גי תקינה וכי בדיקת השמיעה הראתה ליקוי קל מאוד של הזדקנות האוזן בשני הצדדים. על כן גם הבדיקה בענין הסחרחורות תוך התייחסות לנושאים הנוגעים בא.א.ג נעשתה ביסודיות ואף בכך לא נפלה טעות משפטית.

7. כאן המקום לציין כי ד"ר אילון מפנה לסעיף 72(ב)(4)(1) וסעיף זה מתייחס ל"פגיעה " באוזן הפנימית "(1) בצורה קלה (קיימת סחרחורת בחילה) 10%"

8. אולם הועדה שוללת פגיעה באוזן הפנימית על סמך בדיקת האי.אן.ג'י. בה אין ממצאים כאלה. בדיקה זו אובייקטיבית ובלתי תלויה.

6. בסופו של דבר בסיכום כותבת הוועדה:"מבחינת א.א.ג : יש לציין שכדאי שיהיה לקשר בין תלונותיה לענין ליקוי השמיעה וסחרחורת צריך שתהיה סיבה משמעותית, במקרה זה חבלת ראש קשה מאוד שתפגע באוזן הפנימית. סיבה זאת אמורה לגרום לממצאים פתולוגיים. בבדיקה אי.אן.גי היות ואין ממצאים כאלה לא ניתן לקשר בין תלונותיה לתאונה הנדונה הן בגין ליקוי השמיעה שהוא מסוג הזדקנות והן בענין הסחרחורות. דבר זה גם תואם את חוות דעת של ד"ר אלון מ 7.2.16 אך ייחוס הסחרחורות לתאונה אינו מבוסס כל עיקר ולכן הוועדה דוחה את ערעור התובעת גם לענין זה". (דגש שלי ש.ש.)

7. רואים אנו אפוא כי הוועדה התייחסה לחוות הדעת של ד"ר אלון, חלקה עליו בכך שאין ביסוס לקשר בין הסחרחורת לתאונה בחוות דעתו וביססה את החלטתה על ממצאי האי.אן.גי שאינם מראים ממצאים המצביעים פגיעה באוזן הפנימית ועל קשר בין התאונה לסחרחורת בכך גם לא מתקיימים התנאים המפורטים בסעיף הליקוי אליו הפנה ד"ר אילון.

8. בנסיבות אלה, אף אין חולק שהמערערת סובלת עקב התאונה, לא עלה בידי המערערת להצביע על טעות משפטית בעבודת הוועדה. מצאנו כי הוועדה עשתה בדיקה קלינית יסודית, הסתמכה על הבדיקות והמסמכים הרפואיים שהוגשו לה, התייחסה לחוות הדעת של ד"ר אלון, חלקה עליו באופן ברור ונהיר ומבוסס ועל כן דין הערעור להדחות.

9. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"ז, (14 ספטמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.