1. לפניי בקשה מיום 18/12/16 (להלן: "הבקשה") לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה ביום

30/10/16 (להלן: "פסק הדין").

2. התביעה דנן היא תביעה כספית / חוזית אשר הוגשה בהליך של סדר דין רגיל, והועמדה על סך של 90,988 ₪.

3. לשם הבאת התמונה במלואה אציין, כי במסגרת הליך קודם שהתנהל בין הצדדים במסגרת ת"א 12965-07-15 (להלן: "ההליך הקודם") – תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבע, ניתן תחילה פסק דין אשר דחה את התביעה מחמת אי הופעת התובע לדיון שנקבע, ובהמשך, נוכח בקשה לביטול פסק הדין שהגיש התובע, הורה כב' השופט שדה על מחיקת התביעה על מנת לאפשר לתובע להגיש תביעה חדשה, ככל שימצא לנכון לעשות כן – הרי זו התביעה דכאן.

4. ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

בית המשפט מאבחן בין פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין פסק דין אשר ניתן אומנם כהלכה אך לבית המשפט הסמכות לבטלו לפי שיקול דעתו.

מקום בו ניתן פסק דין בהעדר הגנה כשהתובענה לא הומצאה כדין לידי המבקש – קמה למבקש עילת ביטול מחובת הצדק.

פסק דין שניתן בהעדר הגנה, יוצר חזקה שהנתבע הוזמן כדין וכי בית המשפט בחן את מסמכי המסירה והשתכנע כי אכן כתב התובענה נמסר לנתבע כדין ובמצב דברים זה, הנטל הוא על הנתבע לשכנע בדבר אמיתות טענתו שלא הוזמן כדין ולא ידע על ההליכים נגדו.

5. מאישורי המסירה אשר הוגשו לתיק, עולה כי כתב התביעה נמסר לנתבע בתאריך 14/08/16 ומשלא הוגש כתב הגנה, ניתן פסק הדין.

הנתבע אינו מכחיש את קבלת כתב התביעה כמו גם שאין מחלוקת כי כתב הגנה לא הוגשה במועד, ועל כן אין להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

6. בנסיבות אלה יש לבחון את ביטול פסק הדין במסגרת שיקול דעת בית המשפט.

במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל – האם יש בפי המבקש טעם להצדקת אי הגשת כתב ההגנה;  מהם סיכויי ההגנה – האם הביטול יצמיח למבקש תועלת דהיינו: האם יש בפיו עילת הגנה מפני התובענה ( ראו: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' גורני, פ"ד מח (1) 830, 835-836).

על פי פסיקת בתי המשפט, קיימים יחסי גומלין בין שני שיקולים אלו – וככל שהתשובה לאחד מהם משכנעת יותר, כך קטן המשקל שיש לייחס לאחר [ראה לענין זה, ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז (4) 133)].

אבחן אפוא שיקולים אלה בהתייחס לנסיבות המקרה שלפניי:

7. השיקול הראשון - סיבת המחדל

לא מצאתי טעם של ממש בהסבריו של הנתבע הנוגעים לסיבת אי הגשת כתב ההגנה מטעמו במועד.

לגרסת הנתבע, סבר הוא שדבר הדואר שהתקבל אצלו ( כתב התביעה) קשור להליך הקודם ואי הגשת כתב הגנה נבעה אפוא מטעות שנעשתה בתום לב, אולם גם אם אי עמידת הנתבע בזמנים הקבועים בתקנות לשם הגשת כתב הגנה  הייתה מחמת טעות ומחמת כך שלא עמד הוא על כך שמדובר בהליך חדש ולא בכתב בי- דין ששייך להליך הקודם, הרי שחרף זאת אין להקל ראש באי עמידה בלוחות הזמנים שנקבעו בתקנות להגשת כתבי בי דין נוכח חשיבותם, כמו גם שאין להתעלם מעיקרון סופיות הדיון ומאינטרסים לגיטימיים של התובע.

גם אם אכן סבר הנתבע שכתב התביעה אשר נמסר לו שייך בצורה כזו או אחרת להליך הקודם, לא ניתן להלום את התעלמותו שעה שהיה עליו לברר אודות פשרו של כתב התביעה ואודות ההליך שעליו לנקוט.

באשר למועד הגשת הבקשה שלפניי - טען הנתבע כי מסירת פסק הדין שבוצעה כביכול ביום 10/11/16 לאשתו, אשר אינה צד להליך זה ואינה זוכרת מתי נמסר לה פסק הדין, אינה מהווה מסירה כדין ועל כן יש לראות את תאריך 17/11/16 כמועד בו הומצא לו פסק הדין ומכאן שהבקשה דידן, לשיטתו, הוגשה במועד (כמו גם שעותק הימנה נשלח באמצעות פקס עוכבר ביום 15/11/16).

הסבריו אלה של הנתבע לא הניחו את דעתי, שכן יש לראות במסירה שבוצעה למענו כמסירה כדין – קרי: מסירת פסק הדין היתה ביום 10/11/17.

8. עם זאת, ועל אף האמור, סבורה אני, כי יש ליתן לנתבע את יומו בבית המשפט על מנת שטיעוני הגנתו יידונו לגופם, וזאת בפרט לאור כך שפעמים רבות הדגיש בית המשפט העליון  את החשיבות של פתיחת שערי בית המשפט בפני מי שהגיש בקשה לביטול פסק דין באיחור כאשר דחיית הבקשה תגרום עוול למבקש.

אבחן אפוא את השיקול השני - סיכויי ההצלחה של הנתבע אם יבוטל פסק הדין:

על המבקש לבטל פסק דין שניתן נגדו, לפרט טעמי הגנתו, שכן השיקול המהותי בעת שמבוקש לבטל פסק דין הוא סיכויי ההגנה, מאחר שאך ברור שאין תועלת בביטול פסק דין כשאין תוחלת לטענות ההגנה.

9. בנסיבות העניין שלפניי, למקרא הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה, סבורה אני כי על פניו, בפי הנתבע טענות הגנה אשר יש לבררן.

לטעמי, יש לערוך בירור עובדתי ומשפטי בכל הנוגע להסכמות שהיו בין הצדדים ומעורבותו של צד ג' - מר צפריר קורצברג, ככל שקיימת רלוונטיות שכזו להליך זה [בשים לב להליך שעודנו תלוי ועומד במסגרת תיק אזרחי 41891-04-15 ולפסק הדין שניתן בערעור שהגיש שם התובע דכאן (ערעור אזרחי 28367-04-16)] כמו גם שיש לעמוד על התמורה עליה סיכמו הצדדים, התמורה ששולמה בפועל והבסיס לחוב הנתבע.

10. ככלל, בתי המשפט מעדיפים לעסוק במהות ככל שניתן ולפצות בהוצאות על אי הנוחות שנגרמת למשיב כאשר מבוקש לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה,  ועל כן, באיזון בין זכות הנתבע להשמיע את הגנתו לבין זכויות התובע ואינטרס ההסתמכות שלו, סבורה אני כי תרופת התובע בנסיבות העניין, תהא בהשתת הוצאות על הנתבע וזאת כתנאי לביטול פסק הדין שניתן כנגדו.

11. לאור האמור, באיזון שבין זכות הגישה לערכאות, לזכות התובע שלא לסבול ממחדלים דיוניים של הנתבע, מצאתי להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות התובע בסך של 2,000 ₪ וזאת לא יאוחר מיום 02/04/17.

12.       בתוך 14 ימים מעת ביצוע התשלום כאמור – יגיש הנתבע כתב הגנה.

13. ככל שלא יבוצע התשלום במלואו ובמסגרת פרק הזמן שנקצב לעיל – יוותר פסק הדין על כנו.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ותקבע בתיק תזכורת מעקב.

ניתנה היום, ב' אדר תשע"ז, 28 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.