1. לפניי תביעה לפינוי מושכר - דירה ברחוב יהושע טהון 12, נתניה, גוש 8273 חלקה 386/17 (להלן: "הדירה"), לפי פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.
2. התובעת טוענת, בין היתר, כי הצדדים התקשרו בהסכם שכירות מתאריך 18.5.2014, למשך שנה עם אופציה לשנה נוספת, כך שתקופת השכירות הסתיימה בתאריך 31.5.2016. למרות זאת ולמרות פניות חוזרות ונשנות, לא פינו הנתבעים את הדירה, ומכאן התביעה.
3. התובעת הוסיפה וטענה כי כנגד הנתבעים ניתן צו כינוס אך אין מניעה לדון בתובענה שכן אין מדובר בחיובים בני תביעה.
4. במהלך הדיון שהתקיים היום, הוסיפה וטענה כי ניסתה לקבוע עם הנתבע מספר פעמים במשרד בא כוחה, לצורך חתימה על הסכם חדש, אך הנתבע לא התייצב, למרות שהסכימה לשאת לבדה בשכר טרחתו. עוד טענה כי בשנת השכירות השנייה שולמו דמי השכירות באיחור, מפעם לפעם. במהלך הדיון העידה אף אמה של התובעת שתמכה בטענותיה.
5. הנתבעים לא הגישו כתב הגנה, התייצבו לישיבת היום וטענו, בין היתר, כי הם מעוניינים להמשיך ולשכור את הדירה, למשך שנה נוספת. כמו כן, הוסיפו וטענו טענות נוספות, אשר בחלקן אף סתרו איש את רעהו, בין היתר, כדלהלן.
6. תחילה טען הנתבע כי חוזה השכירות מתחדש כל שנה וכי "זה מה שרשום" אך בהמשך טען כי מדובר בסיכום בעל פה ובכל מקרה כי הוא מוכן לפנות לבא כח התובעת על מנת לחדש את החוזה. הנתבע הודה כי לא שילם דמי שכירות במשך ששת החודשים ממועד סיום השכירות, אך זאת בשל מצבו הכלכלי, משפחתי ובריאותי; עוד טען כי ישלם את החוב תוך פרק זמן של כחודשיים; מנגד טען כי אינו מעוניין להישאר בדירה אך אין לו מקום אחר; כי הנתבעת כלל אינה צד לחוזה אלא כערבה בלבד; כי התובעת הפרה את החוזה בכך שניתקה את זרם הגז לדירה ועוד.
7. הנתבעת אשרה את טענות התובעת ופרטה את נסיבות תשלום דמי השכירות מדי חודש בחודשו, עד תום תקופת השכירות בתאריך 31.5.2016, כאמור.
8. בתשובה לטענות הנתבעים שללה התובעת את הטענות בדבר ניתוק הגז והסבירה כי סיבת הניתוק הינה בשל חוב הנתבעים לחברת הגז, ללא כל קשר למעשיה.

דיון

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים והעדים, שוכנעתי לקבל את התביעה; להלן טעמי.

1. הנתבעים לא הציגו כל הגנה כנגד התביעה אלא להיפך. כך ובין היתר, אין חולק כי הנתבעים אינם משלמים את דמי השכירות תקופה ממושכת של כחצי שנה, ולא ברור אם שילמו את יתר התשלומים הקשורים עם הדירה. הטענות לתשלום החוב תוך חודשיים נטענו בעלמא ולא גובו בראיה כלשהי.
2. עוד עלה, כי אין מחלוקת כי תקופת השכירות על פי ההסכם הסתיימה בתאריך 31.5.2016 וטענות הנתבע לסיכומים אחרים בעל פה, נסתרו מניה וביה לרבות בעדותה של הנתבעת.
3. שוכנעתי אף כי התובעת עשתה מספר ניסיונות להתקשר עם הנתבעים בחוזה חדש ואף היתה מוכנה לשאת בהוצאות עריכתו, אלא שהנתבעים סיכלו זאת.
4. לטענות הנתבע כי התובעת הפרה עמו את ההסכם בכך שניתקה את זרם הגז לדירה, אין כל בסיס ושוכנעתי כי הדבר נובע מחוב של הנתבעים, ללא קשר לתובעת. כך או כך, משנסתיימה תקופת השכירות זה מכבר, אין לכך עוד רלבנטיות לסעד המבוקש בתובענה דנן, שהינו כאמור סעד של פינוי.
5. לעניין טענת הנתבע כי לנתבעת אין כל קשר לחוזה, הרי שמצאתי לדחות אף טענה זו. הנתבעת אישרה את טענות התובעת, לא הכחישה כי היא מתגוררת בדירה יחד עם הנתבע, ואף ששמה אינו נזכר בכותרת חוזה השכירות, ניתן להבחין בחתימתה, הן בגוף החוזה והן על כתב הערבות.
6. לפני סיום יוער כי התובעת טענה בתביעתה כי הנתבעים מצויים בהליכי פשיטת רגל ומכל מקום אין בכך כדי לעכב את בירורה של התובענה, שכן אין מדובר בחוב בן תביעה. הנתבעים לא טענו דבר לעניין זה וכלל לא ברור אם הליכי פשיטת הרגל בעניינם תלויים ועומדים.
7. מכל מקום, אף אם נניח כי הליכי הפש"ר בעניינם של הנתבעים תלויים ועומדים, הרי שסבורני כי כפי שנפסק אין מדובר בחוב בן תביעה, כהגדרתו בסעיף 71 (א) לפקודת פשיטת הרגל [ראו ע"א 1516/99 לוי נגד חיג'אזי, פ"ד נה (4) 730, 741]. כמו כן, מקובלת עלי הקביעה כי הרציונל העומד מאחורי הוראות פקודת פשיטת הרגל, אינו מתקיים לגבי תביעה לפינוי מושכר, שאין בה כל סעד כספי [ראו תאח (י-ם) 41716-11-10 כץ נגד מזרחי (פורסם במאגרים מיום 16.2.2011)].
8. לאור כל האמור, הנני מקבל את התביעה ומורה על פינויים של הנתבעים מן הדירה.
9. בשל נסיבותיהם האישיות של הנתבעים, כפי שנטענו על ידיהם, והואיל והתובעת השאירה העניין לשיקול דעת בית המשפט, הנני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לפנות את הדירה וזאת לא יאוחר מיום 12.1.2017, עד השעה 16:00. במועד זה תימסר החזקה בדירה לתובעת כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ ובהתאם להוראות הסכם השכירות בין הצדדים.
10. הנתבעים, יחד ולחוד, יישאו בהוצאות התובעת בסך 2,000 ₪, לתשלום תוך 60 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז לוד, תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ג חשוון תשע"ז, 14 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.