לפני: כב' הנשיא אברהם טל – אב"ד כב' השופטת זהבה בוסתן כב' השופט ד"ר שמואל בורנשטין | |||
העותר | בירן בן שמואל | ||
נגד | |||
המשיבים | 1. ועדת השחרורים |
<#2#>
נוכחים:
העותר הובא ע"י שב"ס
ב"כ המשיב 2 עו"ד מירב גבע
פרוטוקול
העותר: חוזר על העתירה.
ב"כ המשיב 2: מגישה כתב תשובה בצירוף מידעים.
העותר: עיינתי בכתב התשובה, אך אני מבקש לקבל פרטים לגבי המידעים.
ב"כ המשיב 2: מגישה ט' 903 עדכני בו פרפרזות לגבי המידעים. המידעים משנת 2014 ויש אחד חדש מינואר 2016.
העותר: לגבי ינואר 2016 זה לא נטען בכלל בוועדה, שם לא הוגש המידע מינואר 2016 אלא אם כן מדובר במידע על שידול אסיר.
ב"כ המשיב 2: מדובר על זה ומפנה לפרו' הוועדה.
העותר: אין לי התנגדות להגיש המידעים. אני החלטתי להתמודד לבד עם הייצוג המשפטי מסיבה אחת כי הרגשתי בוועדה ובמקרה אותו עו"ד שייצג אותי בוועדה נמצא פה, ואני הרגשתי שבוועדה ממש לא שמעו. דיברתי מעט אך לא נתנו משקל לדברים. אני יודע שאנו לא בפני וועדה חדשה אלא כדי לבדוק אם נפל פגם בהחלטת הוועדה. אני אבקש מביהמ"ש רשות לשתף את ביהמ"ש בנתון שלפי דעתי הוועדה לא התייחסה אליו והוא נסיבות חיי, שהן נסיבות לפי דעתי שונות מכל דבר שאני חושב שבימ"ש נתקל עד היום. לצערי, אני בן לאב עבריין מרמה. בשנת 2003 נידונתי בכתב אישום משותף עם אבי על עשרות עבירות מרמה שהתבצעו בשש השנים האחרונות כלומר מגיל 16 ועד גיל 22. אני בחופשה שלי אמרתי והוצאתי הכול, ואוכל להציג סימוכין לזה. נכון, איני חולק שעשיתי רע ונזקים, וגם במשפחתי האישית פגעתי, אבל כשאני גדלתי – גדלתי לאם חולת סכיזופרניה שנמצאת באשפוזים כך שאם לא הייתה בחיים. אצלנו החיים סבבו סביב עבירות מרמה של האבא. כשאבא היה עושה תרגיל עקיצה לכאורה, אז פשוט באותו יום בתור ילדים – היינו מקבלים דמי כיס והאבא היה מתגאה ומספר. האבא עדיין מרצה מאסר. האבא אחרי שהיה מבצע עבירת מרמה היה נותן דמי כיס, צוחק ומספר. המודל לחיקוי שלי היה האבא שאני גם התחלתי להיכנס איתו לעסק משפחתי ואני יכול להראות גז"ד משנת 2003. כל חלקה טובה לרבות בית ספר כשהייתי נחשב לתלמיד מחונן נזרקתי כי אבא שלי היה עבריין מרמה. אני חושב שהוועדה לא נתנה משקל לכך, אם הייתה נכנסת לנסיבות האישיות יש בהן שיקול להראות למה ילד עם אינטיליגנציה נכנס לכלא ועושה מאסרים. היום אני בן 36. מגיל 24 אני מרצה עשר שנות מאסר. איבדתי תא משפחתי נוסף, גם את האמא ואחים שלי לא ראיתי מעל 8 שנים. אני חושב שהוועדה אם הייתה טיפה פותחת את הלב, ויש מקרים מסוימים שצריך לידון אדם במיוחד במצבו בוועדת שחרורים בצורה קצת אחרת.
לעניין הפגמים שנפלו, בניגוד לכל המאסרים הקודמים, במאסר הזה אני יכול לצטט מתוך גז"ד זה היה תיק רבוי קשיים ראייתיים. זה תיק שעורכי דין המליצו ללכת איתו עד הסוף. אני ביקשתי מהשופט גורפינקל להשתלב בטיפול. מיום גזה"ד לא נרשמה לחובתי שום עבירת משמעת. ברגע שנעצרתי במקרה הזה, אמרתי לעצמי שצריך לעצור. היום אני בן 36, אב לשלושה ילדים, נשוי ויש לי שני ילדים בגיל 4 וחצי ושנתיים ואני לצערי גורם להם מה שלי נגרם, והם סובלים – יש לי אישורים – שכולם מטופלים.
הוועדה ביססה החלטתה על 7 אלמנטים. הוועדה ציינה שבתיק הנוכחי הופעל עונש מאסר בן 24 חודשים. כדי להראות שהיה לי לרועץ שיש מעליי עונש מאסר על תנאי. בתיק הזה נשפטתי עם עוד שותף. השותף נשפט ל-16 חודשי מאסר. אני נשפטתי ל-40 בגלל התנאי הזה שלא היה שום דרך להורידו. הוועדה אמרה שהתנהגותי סבירה ללא מידעים מהשנתיים האחרונות. אין לי טענה לגבי זה, אך הוועדה לא נתנה המשקל הראוי למצב. לראשונה בכלא אני "הנוכל המדופלם" שלא נתנו בו אמון, הועסקתי כאסיר יחיד בקנטינה בבית הסוהר שזה מרכז המכר של בית הסוהר ויכולתי למעוד לפיתויים. אפילו קצינים שראו אותי עובד שם אמרו מי המשוגע ששם אותי שם. היום אני אחראי על חדר התרופות בבית הסוהר, ואני עומד בנטל.
אני יוצא לחופשות באופן סדיר, חזרתי מחופשתי השמינית לפני שבוע ואני ממלא אחר כל התנאים.
ההליך הטיפולי – שם נפל הפגם הגדול ביותר – טענה הוועדה שלכאורה על פניו נראה שצלחתי את הטיפול אך עיון מעמיק בחוות הדעת מלמד שמדובר בתובנות ראשוניות. יש לי פה חוו"ד של קבוצת המרמה שאומרת מה מטרת הקבוצה – מקריא. אני אצטט את מה שהקבוצה אומרת – "...נכח בכל מפגשי הטיפול...", מקריא. אעבור לדוח העו"ס – "שולב בקבוצת מרמה..." מקריא. יש את ההתאמה לרש"א שלא בקלות קיבלו אותי וגם אומרים שמשתף מעולמו הפנימי, מציג תובנות ראשוניות, המאסר הנוכחי מהווה ענישה מרתיעה ומטלטלת עבורו – מקריא. ולאחר שסיימתי את הטיפול נמצאתי מתאים והוכנה עבורי תכנית שיקום. חשוב לציין שאין קבוצה ממשיכה לקבוצת עברייני מרמה בכלא.
הוועדה טענה שגם עיון בתכנית שיקום שהוכנה עבורי, הקבלה לרש"א לא אבסולוטית. בנוסף שוחחתי עם נציגת רש"א. הקבוצה מורכבת מ-הליך פרטני, פיקוח תעסוקתי בו הצגתי מקום עבודה לאחר שנפסלו לי חמישה מקומות עבודה שנציגת רש"א הלכה ובדקה, וגם טיפול קבוצתי – "...עם שחרורו יעבור ראיון..." מקריא. אמרתי לה שערערתי לביהמ"ש המחוזי ואמרו לי שאני צריך לעבור ריאיון קבלה. היא אמרה שמדובר שאתה ממשיך בטיפול שהתחלת בכלא. אחד האלמנטים הוא טיפול ייעודי ומטרת הריאיון היא בירוקרטית.
הוועדה טוענת שלמרות שעברתי כברת דרך משמעותית כלשונה לא שוכנענו כי...מקריא. איזה עוד נתון שאסיר במדינת ישראל יכול להביא ואני לא עשיתי? עברתי טיפול, התנהגות ראויה, הנתון שאסיר מיוחד כמוני שמגיע לוועדה ללא מידעים – המידע היחיד שיש זה שידול אסיר, וזה של אסיר שנאנס בלילה. מדובר על החודש הראשון בו הייתי עצור ימים. אין מידעים מזה 24 חודשים בכלל.
אין שום נתון שאני יכול לעשות ולבצע במסגרת הכלא – ביצעתי פעילויות חינוך, טיפול, יוצא לחופשות – עומד בתנאים. הוועדה הסתמכה שקיבלתי שליש בעבר ולא עמדתי בתנאים. כשקיבלתי שליש זה היה לפני 12 שנה, הייתי ילד בן 26 כשהתחלתי לרצות המאסר בגיל 24, כשהייתי שותף עם אבי יחד, ומעולם לא עברתי טיפול. שוחררתי רק בשל טענת האפלייה. אבי קיבל שליש לפניי. העו"ד טען שבגלל שהוא קיבל אז יש טענת אפלייה.
אני רוצה להפנות האם קיים דבר כזה שאסיר משתחרר ואין ממנו מסוכנות בכלל? בלי להקל ראש, יש אפשרות לתת מעצר בית, איזוק אלק', אותם ערבים עליי במהלך החופשה יכולים לפקח עליי 24 שעות – חמי וחמותי.
אם אמעד עוד פעם, היום נותרו לי 9 חודשים לסיום המאסר. אני זכאי למנהלי. אם לא אעמוד בהם, יופקע השליש, מעבר לזה אעמוד בפני ביהמ"ש כאסיר ברישיון. יש לי עדיין כברת דרך ארוכה לעבור. כל טעות קטנה שאעשה תחזיר אותי לכלא, עצם זה ייתן לי ב-9 חודשים האלה איזושהי מסגרת להיכנס לזה. מעולם לא השתתפתי בטיפול ואמרתי שטיפול זה שטויות והיום אני חושב שעשיתי כל מה שאסיר יכול לעשות.
ב"כ המשיב 2:
התגובה מפורטת מספיק.
העותר:
מבקש הזדמנות לרגל ראש השנה.
<#7#>
פסק דין
העותר מרצה 40 חודשי מאסר שלישי בגין עבירות מרמה, קשירת קשר לפשע וניסיון לקבל דבר במרמה, והוא מלין על החלטת המשיבה 1 (להלן: הוועדה) מיום 8.8.16 שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי בתנאי התכנית הטיפולית של רש"א, שכוללת, בין השאר, השתתפות בטיפול בעברייני מרמה, תעסוקה ומעצר בית לילי בפיקוח חמיו וחמותו שהוצגה בפניה ובפנינו.
העותר טוען בכתב העתירה שהגיש בעצמו ובטיעוניו הממושכים בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר לא שקלה את נתוניו האישיים ואת תולדות חייו העגומים כפי שהועלו בפניה ובעתירה בכתב, כאשר אביו הוא עבריין מרמה סדרתי, אמו חולה בסכיזופרניה, שהייתה מאושפזת, וגם אחיו אובחן כחולה נפש.
העותר מפנה לשינוי שעבר במהלך מאסרו, כמותו לא עבר במאסרים קודמים, לרצון לצאת לחיים נורמטיביים, לכך שהוא יוצא לחופשות בנות 72 שעות ללא בעיות, ולכך שאין לחובתו מידעים מאז שנת 2014.
העותר מבקש הזדמנות לחזור לחיים נורמטיביים ולהשתחרר על תנאי בתנאי התכנית הטיפולית של רש"א שיש בה כדי להפיג או כדי להפחית ממסוכנותו.
ב"כ המשיב 2 מתנגדת לשחרורו של העותר על תנאי ומצביעה על מסוכנותו כפי שנובעת ממעשי המרמה נושא מאסרו ומעברו הפלילי בגינו ריצה עונשי מאסר בפועל והוטלו עליו עונשי מאסר על תנאי. היא מפנה לחוות הדעת של גורמי הטיפול, לפיהן מדובר באסיר חוזר שיש לו תובנה ראשונית בלבד לבעיות בגינן ביצע את העבירות, וכן היא מפנה לכך שתכנית רש"א מותנית בכך שהעותר יעבור מבחן קבלה לקבוצה הטיפולית, מבחן שהעותר טוען כי מדובר במבחן פורמלי בלבד.
ב"כ המשיב 2 טוענת כי התנהגותו החיובית של העותר במהלך תקופת מאסרו היא רק אחד השיקולים שהוועדה שוקלת במסגרת החלטתה אם לשחרר אותו על תנאי, וההליך הטיפולי שעבר העותר במהלך מאסרו הוא רק צעד ראשון ואין בו כדי להפיג את מסוכנותו.
עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי לא התעלמה כלל וכלל מהתנהלותו החיובית של העותר במהלך מאסרו ומההליך הטיפולי שעבר. הוועדה קובעת כי התנהגותו של העותר בשנה האחרונה היא התנהגות סבירה, ללא עבירות משמעת וללא מידעים שליליים, שהיו לחובתו לפני שנתיים.
הוועדה גם לא התעלמה מכך שגורמי הטיפול סבורים שהעותר עבר בהצלחה את הקבוצה הטיפולית לעברייני מרמה, אך מתוך הדוח עולה כי מדובר בצעדים ראשוניים של תובנות ומוטיבציה שלילית להמשיך בהליך הטיפולי. כך גם נכתב בחוות דעת התאמתו של העותר לתכנית רש"א כאשר בחוות הדעת נכתב כי אמנם המאסר הנוכחי מהווה ענישה מרתיעה ומטלטלת עבור העותר, שמבין את השלכות התנהגותו על עצמו ועל בני משפחתו, אך הוא מגלה תובנות ראשוניות ומבין כי עד כה עשה שימוש במנגנוני ההגנה על מנת להתרחק ולהתנתק מבחינה רגשית.
משכך הם פני הדברים, דהיינו, הערכות גורמי הטיפול והתרשמות נציגת רש"א שראיינה את העותר בכלא השרון, אין לומר ששחרורו על תנאי לא ימשיך לסכן את רכושו של הציבור מפני ביצוע עבירות מרמה על ידי העותר.
לא למותר לציין כי חלק מעונש המאסר נושא גזר הדין הוא הפעלה בחופף ובמצטבר של שנתיים מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגד העותר ועברו הפלילי כולו בגין עבירות מרמה, לצד עבירות אחרות, ועונשי מאסר לתקופות קצרות וארוכות לצד עונשי מאסר על תנאי לא הרתיעו את העותר מלחזור לרמות.
גם אם העותר, לטענתו, לא השתתף בהליכים טיפוליים במאסריו הקודמים, הרי יש בעובדה ששוחרר על תנאי ממאסר בשנת 2006 וחזר לסורו במהלך תקופת הרישיון, עד שהוועדה נאלצה להפקיע אותו, כדי ללמד על כך שהעותר לא למד לקח ממאסרים קודמים וממאסרים על תנאי שהוטלו עליו.
לאור כל האמור לעיל, ועם כל ההבנה לנסיבותיו האישיות של העותר, החלטת הוועדה נושא העתירה היא החלטה סבירה שלקחה בחשבון את כל השיקולים לקולא ולחומרה שהוצגו בפניה ובפנינו על ידי העותר ובא כוחו, ואנו דוחים את העתירה.
<#4#>
ניתן והודע היום כ"ב אלול תשע"ו, 25/09/2016 במעמד ב"כ המשיב והעותר.
אברהם טל, נשיא אב"ד | זהבה בוסתן, שופטת | שמואל בורנשטיין, שופט |
<#8#>
ניתן והודע היום כ"ב אלול תשע"ו, 25/09/2016 במעמד הנוכחים.
אברהם טל, נשיא | זהבה בוסתן, שופטת | שמואל בורנשטין, שופט |
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
30/08/2016 | החלטה שניתנה ע"י אברהם טל | אברהם טל | צפייה |
25/09/2016 | החלטה שניתנה ע"י אברהם טל | אברהם טל | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
עותר 1 - מבקש | בן בירן (אסיר) | נס בן נתן |
משיב 1 | מדינת ישראל | שלמה למברגר, רונית עמיאל |