לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה לנתבע להכיר באירוע מיום 1.5.17 כאירוע בעבודה שבעקבותיו ארע לו אירוע מוחי. תביעתו נדחתה ולכן הגיש תביעה זו.

2. בטופס התביעה טען התובע שסבל מסחרחורת וחולשה ביד וברגל ולאחר מכן אובחן כמי שסבל מאירוע מוחי. התובע לא תיאר בטופס התביעה לנתבע או הבכתב התביעה אירוע חריג בעבודה. התובע נחקר על ידי חוקר מטעם הנתבע וסיפר לו שבאותו יום הוא לא חש בטוב וכשנשאל האם היה אירוע חריג, השיב בשלילה.

3. לאחר שהנתבע הגיש כתב הגנה בו טען בסעיף 5 שלא היה ביום הנטען כל אירוע חריג, טען התובע במסגרת ההליך הנוכחי שביום האירוע עובד אחר במקום העבודה הקניט אותו והתחצף אליו. התובע העיד שסמוך לאירוע הוא פנה לעובד בשם יקיר נגבקר על מנת שיעזור לו בהתקנת המטבח במקום בו הוא עובד אך אותו יקיר סירב וזלזל בו. בעדותו הוא לא ידע להשיב מתי ארע האירוע, במקום אחד טען באותו יום ובמקום אחר טען שזה היה שלושה ימים לפני המקרה. מנהל מקום העבודה העיד שבין התובע לבין יקיר היו מספר התרחשויות. מר נגבקר העיד היום ואישר שהיו לו עימותים עם התובע אך כדבר שבשגרה בתקופת עבודתו ובאותו יום בו התובע לא חש בטוב לא היה משהו חריג. גם התובע אישר היום שהיו עוד מקרים שביקש עזרה מר נגבקר אך זה לא עזר לו, לדבריו ביו הארועי הרים ארון מטבח לבד, אף אין מדובר במקרה מיוחד לאותו יום (עמ' 18 שורה 16 ו – 17).

4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. התובע בתביעתו לא הזכיר אירוע חריג, לא בטפסים שכתב לנתבע ולא במסמכים הרפואיים אלא הגרסה הזאת עלתה בשלב ניהול ההליך לאחר קבלת כתב ההגנה. גם מהעדות של התובע וגם מהעדות של מר יקיר נגבקר עולה שהיו בין הצדדים עימותים אך לא היה משהו חריג באותו יום או יום לפני כן. על כן אני קובע שהתובע לא הוכיח אירוע חריג בעבודה ודין התביעה להידחות כבר בשלב זה מבלי הצורך למנות מומחה.

5. למרות בקשת ב"כ הנתבע, החלטתי שלא לחייב את התובע בהוצאות.

6. פסק הדין ניתן כדן יחיד לאור ההחלטה מיום 20.6.17.

7. זכות ערעור כדין.

ניתן היום, י"א ניסן תשע"ח, (27 מרץ 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.