30 מרץ 2017

לפני:

כב' הרשם אלעד שביון

החלטה

1. בפניי בקשת הנתבעות לחיוב התובע בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאותיהן.

2. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה, בתגובה, בתשובה ובפרוטוקול העדות המוקדמת מיום 30.8.16, מצאתי לקבל את הבקשה בחלקה.

3. בתאריך 2.9.16 נכנסה לתוקף הוראת תקנה 116א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב–1991 בה נקבע כדלקמן:

"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה."

4. בהתאם לתקנה האמורה, ככל שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיוב התובע בהפקדת ערובה, למעט במידה והמציא ראשית ראייה להוכחת תביעתו או הוכיח יכולת פירעון או שמתקיימים לגביו טעמים מיוחדים להימנע מחיובו בהפקדת ערובה. במקרה זה התובע אינו תושב ישראל או מדינה החלה עליה אמנת האג.

5. בנסיבות אלו אבחן האם התובע הראה, כי מתקיים בו אחד התנאים האמורים בתקנה.

6. מעיון בתיק ביה"ד עולה, כי התובע המציא "ראשית ראיה להוכחת תביעתו" בכל הקשור לתביעתו כנגד הנתבעת 1. אין מחלוקת, כי הנתבעת 1 העסיקה את התובע (סעיף ז' לבקשה). לטענת הנתבעת 1, התובע קיבל את מלוא זכויותיו לרבות במסגרת גמר חשבון שנערך עימו. דא עקא, מטעמיה היא, נמנעה הנתבעת מלעמת את התובע עם גרסתה כאמור במסגרת חקירתו הנגדית במהלך העדות המוקדמת ואף לא צרפה לכתב ההגנה או לבקשה כל מסמך שיתמוך בגרסתה ובכלל זאת דוחות נוכחות, תלושי שכר או אישורים כלשהם שלפיהם אכן נערך עם התובע גמר חשבון. בנסיבות אלו מצאתי, כי יש בעדותו של התובע משום ראשית ראיה להוכחת תביעתו.

7. יחד עם זאת אני סבור, כי התובע לא המציא ראשית ראיה להוכחת תביעתו כנגד הנתבעות 2 ו-3. במסגרת תביעתו טען התובע, כי "הנתבעת 2 הינה בעל כל מניות הנתבעת 1, והנתבע 3 הינו דירקטור הנתבעת 1 ובעל כל מניות הנתבעת 2, והוא שקבע את שכרו ותנאי העסקתו של התובע בניגוד לדין, תוך רמיסת ההסכמים המחייבים ותקנת הציבור, וכן שימוש במעשים המנוגדים לדיני מדינת ישראל, לרבות הפלייתו בשל מוצאו ודתו, הנפקת תלושי שכר פיקטיביים ומסמכים מפוברקים, תשלום שכר ב"שחור" ומחוץ לתלוש, וכל זאת בזדון ובמכוון, תוך שימוש לרעה והסתתרות מאחורי מסך ההתאגדות" (סעיף 3 לתביעה).

הרמת מסך ובוודאי הרמת מסך כפולה כבמקרה דנן, הינה עילה קשה להוכחה ולא די בטענה בדבר הפרת הסכם עבודה או הוראות משפט המגן כדי להצדיקה. התובע לא תמך את טענותיו בראיה אובייקטיבית כלשהי ולמעט טענות כלליות ובלתי מוכחות, לא נטענה כל טענה שיש בה כדי להצדיק את הרמת המסך הכפולה.

לעניין שאלת יכולתן של הנתבעות 2-3 להיפרע את הוצאותיהן מהתובע אם וככל שתידחה תביעתו של התובע כנגדן יובהר, כי הנטל להוכיח את יכולת הפירעון מוטל על התובע. מעיון בתגובת התובע עולה, כי הוא לא טען דבר לעניין יכולת הפרעון שלו ובהתחשב בטענה שהועלתה במסגרת הבקשה למתן עדות מוקדמת לפיה הוא עומד לפני גירוש, ברי שהנתבעות 2-3 תתקשנה להיפרע מהתובע, אם וככל שתידחה תביעתו כנגדן.

לא מצאתי כי במקרה הנדון התקיימו טעמים מיוחדים להימנע מלחייב את התובע בהפקדת ערובה והתובע אף לא טען לטעמים כאמור.

8. לנוכח הנסיבות שפורטו לעיל, דין הבקשה להתקבל בחלקה.

9. בקביעת סכום הערובה אנהג באופן מידתי המאזן מחד בין זכות התובע לפנות לערכאות למיצוי זכויותיו ובין זכות הנתבעות 2-3 שלא להיות מוטרדות בתביעת סרק באופן שייסב להן הוצאות ניכרות שלא ניתן יהיה לגבות אותן, מאידך.

10. בהתחשב בכלל נסיבות העניין, אני מורה כי התובע יפקיד בקופת ביה"ד ערובה בסך 2,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעות 2-3. ככל שלא תופקד ערובה כאמור בתוך 30 ימים, תימחק התביעה כנגד הנתבעות 2-3 ללא התראה נוספת.

11. משהבקשה התקבלה בחלקה איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ז, (30 מרץ 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.