יליד 1956. ת.ד. עב מיום 7/5/15.

קביעת מל"ל נ"ע המחייבת על פי דין: נ"ז מלאה עד ליום 1/8/15. נ"ז בשיעור של 15% עד ליום 30/9/15. וכי לא נותרה נכות צמיתה.

ערב התאונה עבד כנגר שכיר.

לבי לתובע על תחושתו הסובייקטיבית, אך תחשיבו אינו מתיישב עם הקביעה הרפואית שלא נסתרה, אין בעובדה שלא עבד את התקופה נטענת, כדי לזכותו בפיצוי הקשור בתאונה, ודי אם אפנה בהקשר זה לרוח הנטען בתחשיב הנתבעת. נתתי את הדעת לכל אלה, ועוד.

על יסוד כל המצוי לפני בשלב זה- אני מעריכה את הפיצוי הראוי, לצרכי פשרה, בסך של 45,700 ₪. מסכום זה ינוכו תקבולי המל"ל במלואם. ליתרה יתווספו שכ"ט עו"ד בשיעור המקובל ואגרה ששולמה בפתיחת התיק.

הצעתי מועלית לצרכי פשרה בלבד, וכדי לאפשר קניית סיכונים וסיכויים הדדית הנכונה לשלב זה של הדיון ואין בה משום סוף פסוק ו/או אמירה או קביעה מחייבות.

הצדדים מוזמנים לבוא בדברים, למצות הדברות ולהודיעני את תוצאותיה. תשומת הלב למועד הדיון. בהצלחה.

המזכירות תואיל לשלוח את הצעתי לב"כ הצדדים

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ח, 15 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.