04 דצמבר 2016

לפני: כב' השופטת אביטל רימון-קפלן

החלטה

1. בתיק זה הגיש התובע תובענה לבית דין זה, כנגד הנתבעות 1-3 שבכותרת בקשר עם הפחתת ו/או עדכון סכומי הגמלה המגיעים (להלן, כפי שכונו על ידי התובע - "התספורת"), אשר בוצעה בחודשים פברואר 2010, אוקטובר 2013 ולאחר מכן, לעמיתי קרן הגמלאות של עורכי הדין בישראל (להלן – הקרן) וכנגד גביית דמי ניהול חריגים על ידי הקרן.

2. לאור טענותיו בכתב התביעה, עתר התובע לקבוע את בטלות התספורות שבוצעו ע"י הקרן בחודשים פברואר 2010, אוקטובר 2013 ולאחר מכן; לקבוע את זכאות התובע ויתר עמיתי הקרן לתשלום מלא ומשוערך של יחידות הגמול כאמור; ולחיוב הנתבעות ביחד ולחוד בתשלומים המתחייבים מכך, ובכלל זה לחייב את הנתבעת 2 ואת הנתבעת 3 בתשלומים לקרן רטרואקטיבית ממועד ביצוע התספורת, ולחייב את הקרן לשלם לתובע את הסך של 36,934 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מתאריך הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן לשלם החל מ-10.0.16 ואילך את הגימלה הבסיסית של התובע, בסך 6,616 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד; ולחייב את הנתבעות 2 ו-3 בתשלומים שישקפו שווי מלא של יחידות הגמול של התובע ועמיתי הקרן בעתיד, וקביעת הסדרים מתאימים לתשלומם.

כמו כן ביקש התובע לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד להחזיר לתובע וליתר עמיתי הקרן את דמי הניהול המוגזמים שנגבו בחוסר שקיפות ובניגוד לדין לטענתו, ולחייב את הנתבעות 2 ו-3 לשלם לקרן את דמי הניהול האמורים.

3. בהמשך לכך הוגשה בקשת הנתבעת 3 (להלן – המדינה), לסילוק התביעה כנגדה על הסף, מפאת חוסר סמכות עניינית, זאת מן הטעם שהעילות נשוא כתב התביעה כלפיה, הן עילות מפקודת הנזיקין, ועל פי ההלכה הפסוקה של בית הדין הארצי, וגם לאחר פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ' פלונית (להלן – פס"ד מנורה), תביעות לפי סעיף 24 (א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, שעניינן בעילות ניזקיות, אינן בסמכות בית הדין לעבודה.

4. לאחר מכן הוגשה בקשת הנתבעת 2 (להלן – הלשכה) להורות על דחיית התביעה כנגדה על הסף מחמת התיישנות; לחילופין מחמת העדר עילה ו/או יריבות בינה לבין התובע; ולחלופין לדחות את התביעה או להעבירה לבית המשפט המוסמך מחמת העדר סמכות עניינית (מטעמים דומים לאלו שהועלו על ידי המדינה).

5. בתגובתו לבקשות שתי הנתבעות לדחיית התביעה מחמת חוסר סמכות טען התובע כי אלמלא פס"ד מנורה הוא היה מגיש את התביעה לבית המשפט האזרחי, ועל כן הודיע כי אם יסבור בית הדין שאין לו סמכות לדון בתביעה - יש להעבירה לבית המשפט השלום בחיפה.

עם זאת התנגד התובע לבקשת הלשכה להורות על דחיית התביעה מחמת העדר עילה/יריבות או מחמת התיישנות, מה גם שלדבריו, ובצדק, הזמן לדון בבקשות אלו הוא לאחר הכרעה בשאלת הסמכות העניינית.

6. מטעם הנתבעת 1 הוגשה תגובה של חברת הלמן-אלדובי קופת גמל ופנסיה בע"מ (להלן – חב' הלמן) שטענה כי היא החברה המנהלת של קופת הגמל "קרן הגמלאות של עורכי הדין בישראל" והיא איננה מנהלת או מייצגת את הנתבעת 1 כפי שזו הוגדרה בכתב התביעה ובכתבי הטענות בעקבותיו. אי לכך עתרה חב' הלמן להורות על תיקון שמות הנתבעות בהתאם.

לגופם של דברים, טענה חב' הלמן כי היא קיבלה את ניהול קרן הפנסיה רק בשנת 2015 ועל כן כתב התביעה אינו מגלה כל עילה כלפיה ואין לה כל יריבות עם התובע. בכפוף לכך, טענה כי הסעדים של ביטול ה"תספורת" והשבת דמי ניהול, הם לכאורה סעדים מתחום הביטחון הסוציאלי שבתחום סמכותו של בית הדין, אך הואיל והתובע אינו מבקש סעד מקרן הפנסיה (אלא עותר לכך שהמדינה והלשכה יעבירו כספים לקרן לשם תשלומם), נראה כי ממילא לא מבוקש סעד כספי מהקרן ועל כן שוקלת החברה להגיש בקשה לסילוק התביעה כנגדה על הסף כבר בשלב זה.

מכל מקום, לנוכח העדר העילה והיריבות בינה לבין התובע, עותרת חב' הלמן שאם וככל שייקבע שלבית דין זה סמכות עניינית לדון בתביעה, תימחק התביעה כנגדה בהעדר עילה ובהעדר יריבות.

7. יצוין כי לנוכח הבקשות לסילוק התובענות על הסף ובהתאם לבקשת הנתבעות, עוכב בשלב זה המועד להגשת כתבי הגנה מטעם הנתבעות, עד ובכפוף להכרעה בבקשות לסילוק על הסף.

8. יהיו אשר יהיו טענות הנתבעות לסילוק התביעה כנגדן על הסף, ברי כי השאלה הראשונה הטעונה הכרעה היא שאלת הסמכות בעניינית לדון בתביעה, שרק לאחר הכרעה בה יהא מקום על ידי הערכאה המוסמכת, לדון בשאר הבקשות, ובכלל זה בטענת ההתיישנות שהעלתה הלשכה.

בהקשר להכרעה מקדמית זו בשאלת הסמכות העניינית, לא נעלמה מעיני עמדתו של התובע ממנה משתמע כי אין לו התנגדות להעברת התובענה לבית משפט אחר, אלא שהדברים אינם כה פשוטים, שכן כתב התביעה שבנדון, כולל הן עילות המסורות לכאורה לסמכותו של בית הדין, בכלל זה לנוכח זהות הצדדים, בצד עילות שאינן לכאורה בסמכותו של בית דין זה ואף אינן מכוונות כלפי צדדים לגביהם קיימת סמכות לבית דין זה.

בירור מסוג זה יש קושי לערוך בדרך של הודעות ותגובות בכתב, ועל כן לא יהא מנוס אלא לקיים דיון בשאלת הסמכות במעמד הצדדים.

9. אי לכך אני מורה כי במעמד הדיון המוקדם שנקבע ליום 21/17 יתקיים דיון במעמד הצדדים בשאלת הסמכות העניינית לדון בתובענה שבנדון, ועל הצדדים להיערך לכך.

כמו כן במעמד דיון זה יידון ויוכרע לגבי שמה המדויק/זהותה של הנתבעת 1, ומי הגורם המייצג אותה. כפועל יוצא מכך, לעת הזו לא ישונה שם הנתבעת 1 וחב' הלמן תירשם כנתבעת מס' 4 בכתבי בי דין.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ז, (04 דצמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.