נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד נופר פשרל-סלע

ב"כ הנאשם עו"ד קארינה אבל ממשרד עו"ד סוחמי

הנאשם בעצמו

1. הנאשם, יוסי כהן יליד 1987, הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר דיוני שהוא פרי של הליך גישור, בביצוע עבירות של ייצור והכנת סם מסוכן, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים במסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 ונטילת חשמל מים או גז, לפי סעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
2. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 17.3.2016 שכר הנאשם דירת גג בת חמישה חדרים ברעננה (להלן – "הדירה"). בתאריך שאינו ידוע לתביעה לאחר מועד זה הקים הנאשם בדירה מעבדה לגידול קנביס (להלן – "המעבדה"). לשם כך רכש הנאשם שתילי קנביס, חומרי דישון, אדניות ואמצעים רבים לצורך גידול הסם.

הנאשם צייד את הדירה ב-4 מזגנים, 3 מסנני אויר, משאבת מים, 4 משאבות טבולות, 26 מיכלי דשן, 36 ספקי כוח, 40 בתי מנורה, מפוח אויר, מקלט טלוויזיה, 11 נורות, 4 מזמרות, שני מיכלי מים ומרסס, 5 אריזות דשן, מקדחה ומברגה. סך שווי כל הציוד הוא 46,160 ₪.

לשם הפעלת המעבדה חיבר הנאשם את המבנה לרשת החשמל באמצעות כבל חשמל לא מוסדר ("פיראטי"), מבלי לשלם עבור חיבור זה או עבור צריכת החשמל.

במשך תקופה לא ידועה עובר ליום 23.8.2016 הפיק הנאשם סם מסוכן מסוג קנביס במעבדה, וזאת לצורך גידולו וייבושו. במהלך התקופה נטל ללא רשות חשמל מרשת החשמל בשווי 40,000 ₪.

ביום 23.8.2016 החזיק הנאשם במעבדה סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל של 39.5503 ק"ג נטו.

1. הוגשו אודות הנאשם שני תסקירים מטעם שירות המבחן.

מהתסקירים עולה כי הנאשם כבן 30, נישא לאחרונה לזוגתו מזה שנתיים. אין לחובתו הרשעות קודמות. טרם מעצרו עבד כנהג מונית. בגיל 10 הוצא לפנימייה ורק בכיתה י"ב חזר להתגורר עם אביו ובת זוגו. הנאשם השלים שירות צבאי כמכונאי רכב. לדברי הנאשם התדרדר לשימוש בקנאביס לאחר שחרורו מהצבא, ואת הסמים גידל במעבדה לשימושו העצמי. הנאשם ביטא הבנה לחומרת מעשיו. לאחר שחרורו ממעצר השתלב בטיפול ביחידה להתמכרויות בשתי קבוצות טיפוליות, וניכר שנתרם מהן. כן מטופל הנאשם על ידי פסיכיאטר נוכח תסמיני חרדה ודיכאון (נע/2). בתסקיר המשלים העריך שירות המבחן כי הטיפול בנאשם, לצד התמיכה המשפחתית והחלטתו לנתק קשרים שוליים, מפחית את הסיכון להתנהגות עבריינית חוזרת.

על מנת למנוע הידרדרות במצבו הציע שירות המבחן לגזור עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, לצד צו מבחן.

תמצית טיעוני הצדדים

1. ב"כ המאשימה, עו"ד טלי קרת, עמדה על חומרת מעשי הנאשם, שבמו ידיו הקים מעבדה לגידול קנאביס בהיקף ניכר. התובעת ציינה את הערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירות שביצע הנאשם, ובהתבסס על פסיקה שהציגה עתרה למתחם עונש הולם שנע בין 28 ל-40 חודשי מאסר בפועל, לצד קנס משמעותי, פסילה בפועל ועל-תנאי וחילוט הרכוש שנתפס.

נוכח ההליך השיקומי עתרה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל בתחתית המתחם.

1. ב"כ הנאשם, עו"ד משה סוחמי, ביקש לאבחן את הפסיקה שהגישה המאשימה והציג פסיקה אחרת. לשיטת ההגנה מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם צריך לעמוד על 12 או 14 עד 30 חודשי מאסר בפועל. עוד הפנה הסנגור לנסיבותיו האישיות של הנאשם, להליך השיקום שעבר, לשיתוף פעולה שלו בחקירה, ולהודאתו באופן שחסך זמן שיפוטי. הוא ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולחרוג ממתחם העונש ההולם לצרכי שיקום.

הנאשם בדברו האחרון לעונש הביע צער על מעשיו ואמר שהיום הוא נקי כבר שנה וארבעה חודשים ו"במקום אחר לגמרי".

דיון

1. הנאשם הקים מעבדה משוכללת לייצור סם מסוכן מסוג קנאביס. הוא שכר דירה ברעננה, חיבר אותה באופן לא חוקי לרשת החשמל, רכש שתילי קנאביס וציוד רב בשווי של כמעט 50,000 ₪ ובמשך תקופה לא ידועה (שלא עלתה על 5 חודשים) הפיק במקום קנאביס לצורך גידולו וייבושו. הנאשם צרך "חשמל חינם" בשווי 40,000 ₪ וביום החיפוש נתפס במקום קנאביס במשקל משמעותי של כ-40 ק"ג.
2. הערך החברתי המוגן העומד בבסיס העבירות שביצע הנאשם הוא, פשוטו כמשמעו, חיי אדם ועל בריאות הציבור. סמים בהיקף כזה לא נועדו לצריכה עצמית בלבד, כפי שהעז הנאשם לטעון בשירות המבחן.
3. בתי המשפט עמדו לא אחת על הצורך להחמיר בעונשם של עברייני הסמים למיניהם, משיקולי גמול והרתעה [ראו, למשל, ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (22.6.2010)]. אמנם מנעד הענישה בעבירות הסמים רחב למדי, אך כמעט תמיד כולל בחובו עונש מאסר בפועל, ודאי בתחום מעבדות הסם שלאחרונה הפך נפוץ, כנראה בשל הקלות בה ניתן להשיג (ברשת האינטרנט) "הוראות הפעלה" להקמת מעבדות שכאלה.
4. בהתחשב בעקרון ההלימה בין מעשה לעונש, בערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם, ובעיקר – בנסיבות ביצוע העבירות כאן: הקמת מעבדה משוכללת ויקרה לייצור קנאביס, תפיסה של כמעט 40 ק"ג סם וגניבת חשמל בהיקף ניכר, באתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם שנע בין 16 ל-30 חודשי מאסר בפועל, שאושר לאחרונה בעפ"ג (מרכז) 62843-07-17 ג'אבר נ' מדינת ישראל (24.12.2017), יכול לשמש נקודת מוצא בענייננו. באותו עניין דובר בהקמה והפעלה של מעבדת קנאביס במשך חודשיים, כאשר משקל השתילים שנתפסו היה 31.15 ק"ג.

נוכח קיומם של הבדלים המשמעותיים בהיקף הציוד בו נעשה שימוש בשני המקרים והמעשה הנוסף של גניבת החשמל, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם צריך להיות חמור יותר והוא ינוע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל, כפי שנקבע בע"פ (ת"א) 46738-09-14 מדינת ישראל נ' צקבאשוילי (1.1.2015) ובעפ"ג (מרכז-לוד) 5297-09-17 לוי נ' מדינת ישראל (23.1.2018), במקרים דומים מאוד לענייננו.

1. יצוין כי פסיקה שהגיש הסנגור לעיוני אינה עומדת בסתירה למתחם עונש זה.

כך, בת"פ (שלום ת"א) 62744-12-14 מדינת ישראל נ' דאדון (10.6.2015) נגזרו 18 חודשי מאסר במסגרת הסדר טיעון "סגור" על מי שהתקין בדירה ששכר 127 עציצי קנאבוס במשקל כולל של 37.8 ק"ג נטו; בת"פ (שלום ת"א) 39348-11-12 מדינת ישראל נ' סבג (15.3.2015) נגזרו 19 חודשי מאסר בפועל, במסגרת הסדר טיעון בו הגבילה עצמה המאשימה לעונש של 21 חודשי מאסר בפועל, על מי שהקים מעבדה ובה 50 ק"ג קנאביס; עונשים דומים נגזרו, במסגרת הסדרים, גם בת"פ (שלום ב"ש) 45007-04-14 מדינת ישראל נ' גונן (15.9.2014), ת"פ (שלום חי') 53403-04-13 מדינת ישראל נ' מרדכי ואח' (9.1.2014), ת"פ (שלום ת"א) 27611-02-16 מדינת ישראל נ' גולדשטין ואח' (27.10.2016), ויתר גזרי הדין שהגיש הסנגור המלומד.

1. הנאשם עבר ועובר הליך שיקום וגמילה מסמים, אלא ששיקום וגמילה אינם צריכים ואינם יכולים להיות חזות הכול. בנסיבות העניין כאן יש להתחשב בהליך השיקום אליו נרתם הנאשם, אך אין אפשרות לקבל את המלצת שירות המבחן להקל בעונשו של הנאשם עד כדי כך שירצה עונש מאסר בעבודות שירות. יתרה מכך, בהליך זה לא אוכל לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם, מפאת חומרתם.
2. שקלתי לזכות הנאשם את כל השיקולים שניתן לשקול לטובתו, לרבות הודאתו לאחר הליך הגישור באופן שחסך את ניהול ההליך, העדר עבר פלילי, גילו הצעיר, מעצרו למשך חודש ומחצה והתקופה הארוכה בה שהה במעצר באיזוק אלקטרוני, נישואיו הטריים וכל המפורט בתסקירים ובטיעוני ההגנה לעונש, והחלטתי לגזור עליו את העונשים הבאים:

• מאסר בפועל בן 20 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 23.8.2016 עד ליום 2.11.2016;
• מאסר על-תנאי בן 8 חודשים, והתנאי הוא כי בתקופה בת שלוש שנים מיום שחרורו לא יעבור עבירה מסוג פשע על פקודת הסמים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 או עבירת רכוש מסוג פשע;
• מאסר על-תנאי בן 3 חודשים, והתנאי הוא כי בתקופה בת שלוש שנים מיום שחרורו לא יעבור עבירה מסוג עוון על פקודת הסמים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 או עבירת רכוש מסוג עוון;
• קנס בסך 8,000 ₪ או 80 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישתלם ב-16 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל ביום 1.3.2018.
• פסילה בפועל בת 6 חודשים מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, שמניינה מיום שחרור הנאשם מבית האסורים.
• פסילה על-תנאי בת 6 חודשים מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שלוש שנים מתום הפסילה בפועל.
• אני מורה על חילוט כל הרכוש המפורט בבקשת החילוט בכתב האישום המתוקן.

הסמים יושמדו בתום המועד החוקי להגשת ערעור, ואם יוגש ערעור – לאחר פסק הדין.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן והודע היום י' אדר תשע"ח, 25/02/2018 במעמד הנוכחים.