1. בפניי בקשת הנתבעת 1 להחזר אגרה ששילמה בסך 335 ש"ח. האגרה שולמה כשהגישה הנתבעת 1 הודעה לצד שלישי ביום 31.10.2016. ביום 18.1.2017, וטרם הגיש הצד השלישי כתב הגנה, הוגשה בקשה לצרף את הצד השלישי כנתבעת נוספת בהליך, ולמחוק את ההודעה לצד השלישי. בקשה זו התקבלה ביום 3.2.2017. הנתבעת 1 הוסיפה ונימקה מדוע לדעתה יש להורות על החזר האגרה, חרף ההלכה הנוהגת שלפיה אין החזר אגרה בבית משפט לתביעות קטנות, כפי שזה קיים בבית משפט שלום (ראו, ת"ק (ת"א) 16302-10-14‏ ‏אצחייק נ' משטרת ישראל (26.8.2015) (השופט ט' חבקין) (להלן – עניין אצחייק)).

2. לאחר שעיינתי בנימוקים המלומדים שהוגשו, אינני מוצא מקום לסטות מן הכלל שהותווה בעניין אצחייק, שלפיו מחיקת הליך בבית משפט לתביעות קטנות אינה מובילה להחזר האגרה ששולמה. העובדה שההודעה לצד השלישי לא נידונה לגופה, ואף לא הוגש בגדרה כתב הגנה, אינה משנה ממסקנה זו. כפי שהוסבר בעניין אצחייק, "האגרה שנגבית מראש היא בגדר תשלום בעד שירות שמתחיל להינתן עם הגשת התביעה, ואין מקום להשיבו גם אם ההליך לא החל להתברר, ואף אם טרם הושקעו בו משאבי שיפוט" (פיסקה 7 להחלטה). יפה לענייננו קביעתו של בית המשפט העליון בבג"ץ 6490/04 צביח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד נט(3) 742, 753 (2005) (להלן – עניין צביח), לפיה "אין זה מוצדק כי בעל-דין לא יישא בשום עלות מן העלויות שלהן גרם בעצם פתיחת ההליך". אכן, כבר בעצם הגשת ההליך נגרמות עלויות מערכתיות אשר די בהן כדי להצדיק את תשלום האגרה. לעניין זה, הודעה לצד שלישי אינה שונה מן ההליך העיקרי.

3. זאת ועוד, אף אם אניח כי ניתן, בנסיבות מסוימות, להורות בבית משפט לתביעות קטנות על החזר האגרה במקרה שבו הוגש הליך "בטעות" (ראו, עניין אצחייק, פיסקה 10), לא זה הוא המקרה דנא. הנתבעת 1 הצביעה על כך שלא היא הנתבעת הנכונה בתביעה, וכי על כן היה מקום לצרף את הנתבעת 2 להליך מלכתחילה. זו היא "טעות" של התובעים (לשיטת הנתבעת 1). ההודעה לצד השלישי לא הוגשה בטעות, כי אם במכוון. הנתבעת 1 יכולה הייתה, למשל, לפעול לצירוף הנתבעת 2 כנתבעת נוספת בהליך קודם לכן, בלא להגיש הודעה לצד שלישי נגדה ואז לבקש את מחיקתה. אם הגישה הנתבעת 1 הודעה לצד שלישי, והגם שביקשה למוחקה זמן לא רב לאחר מכן, הרי שעליה לשאת בתשלום האגרה הכרוך בכך, כפי שאדם המגיש תביעה קטנה והמבקש למוחקה זמן קצר לאחר מכן אינו מקבל לידיו החזר עבור האגרה ששילם. בכך משרתת האגרה את תכליתה כמסננת מפני הגשת הליכי סרק לבית המשפט, וכתמריץ לבעל הדין לשקול צעדיו טרם הגשת ההליך (ראו, עניין צביח, בעמ' 753).

4. הבקשה להחזר האגרה נדחית.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ז, 17 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.