גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.

מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית משפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר.

מתחם עונשי נע בין 3 חודשים לבין 6 חודשים.

מלוא תיק החקירה הונח בפני, למעשה המדובר בגרסה למול גרסה באשר גרסת המעורבת הינה כי המתינה במצב עצירה, בעקבות רכב אחר אשר עצר לפניה בכדי לאפשר חצייתם של הולכי רגל!

הנאשם מספר כי המעורבת הגיעה בנהיגה שוטפת ובמהירות גבוהה.

התאונה הסתיימה בהחלפת פרטים וללא מעורבות משטרתית.

למעשה, מעבר לגבות העדות, לא נעשתה כל פעולת חקירה משמעותית.

בנסיבות אלו, אין מנוס אלא מלהניח לטובת הנאשם קיומן של נסיבות קלות.

הודאתו באשמה, חסכה הטרחת העדים. בפני הונח מסמך רפואי ובו קביעה כי "צלול לחלוטין, תפקוד יום יומי תקין, כשיר לנהיגה."

- הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1500 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

- הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 45 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

- הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודשיים וזאת על תנאי למשך שנתיים.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ז, 23 יולי 2017, בהעדר הצדדים.