בפני בקשה להארכת תקופת החזקתו של המשיב כ"אסיר בהפרדה" החל מיום 26/9/16.

העותר הינו אסיר פלילי המרצה עונש מאסר של 5 שנים וכ – 8 חודשים לאחר שצירף מס' תיקים פליליים שעניינים עבירות של שוד מזוין, שוד, איומים, פריצה לרכב, גניבה מרכב, זיוף, שימוש במסמך מזויף, התחזות, קבלת דבר במרמה, נהיגה ללא רישיון וביטוח, גניבה, איומים. במסגרת גזר הדין הופעלו שלושה עונשי מ.ע.ת. שהיו תלויים ועומדים נגד המשיב, לריצוי בחופף.

נימוקי הבקשה :

• המשיב מוחזק בתנאי הפרדה החל מיום 27/9/15. ההחלטה האחרונה בדבר הארכת תקופת ההפרדה ניתנה ביום 14/3/16 בתיק עת"א 26617/03/16 (כב' הנשיא אברהם אברהם).
• מטרת החזקתו של האסיר בהפרדת יחיד נועדה לשם שמירה על שלומם ובריאותם של המשיב ושל אסירים אחרים ומניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין בבית הסוהר.
• התנהגות האסיר בבית הכלא שלילית ביותר וכוללת הפרות משמעת רבות, לרבות תקיפת אסירים אחרים ומעורבות בקטטות, הפרות שבגינן נשפט משמעתית.
• בעניינו של האסיר קיים מידע סודי רב המצביע אף הוא על התנהגותו האלימה והמסוכנת של המשיב, כמו גם על סכסוכים רבים וכוונות פגיעה בו.
• התמונה העולה ממכלול החומר הגלוי והחסוי מצביעה על היותו של המשיב אסיר מסוכן ואלים, המסוכסך עם אסירים רבים.
• מאז ההחלטה האחרונה להארכת תקופת ההפרדה הצטבר חומר שלילי גלוי וחסוי רב.
• אין מניעה רפואית או טיפולית להמשך החזקתו של המשיב בהפרדה.

לבקשה שהוגשה צירפה המבקשת טופס בדבר עמדת האסיר לבקשה, לפיה הוא איננו מסכים להמשך הפרדה, הוא איננו מבקש להיות בהפרדה זוגית, הוא איננו מבקש להיות נוכח בדיון ואיננו מבקש להיות מיוצג על ידי הסניגוריה הציבורית.

כמו כן, צורף לבקשה תצהירו של רכז וועדת ההפרדות המחוזית, בו הוצהר כי וועדת ההפרדות התכנסה ודנה בעניינו של האסיר ביום 4/8/16, הוצגו בפניה עמדת רופא, לפיה אין מניעה רפואית להמשך הפרדתו של האסיר, עמדת תחום טו"ש הקובעת שאין מניעה סוציאלית/טיפולית להחזקתו בהפרדה, עמדה מפורטת של מודיעין שב"ס הממליץ על המשך הפרדה. הוועדה החליטה להמליץ בפני בית המשפט על המשך הפרדה.

לדיון שהתקיים התייצבה ב"כ האסיר מטעם הסניגוריה הציבורית, היא אישרה כי אכן המשיב ביקש שלא להיות נוכח בדיון. על כן, התקיים הדיון במעמד ב"כ הצדדים ובהעדר המשיב.

ב"כ המבקשת ציינה כי ההחלטה האחרונה להארכת החזקת האסיר בהפרדה ניתנה לאחר שהאסיר הודיע כי הוא מסכים להארכת ההפרדה. הבקשה הנוכחית היא בקשה שנייה להארכת הפרדה המוגשת לבית המשפט. הפעם האסיר הודיע שהוא מתנגד.

לדברי ב"כ המבקשת, הצורך בהפרדה הוא גם משום התנהגותו השלילית של המשיב, הפרות משמעת, תקיפות אסירים, מעורבות בקטטות וגם בשל המידע המודיעיני. נבדקה אפשרות להחזקתו של המשיב בהפרדה זוגית, אך זו נשללה לאור הסכסוכים הרבים בעניינו, כוונות הפגיעה בו, התנהגותו האלימה והמסוכנות.

ב"כ המשיב טענה כי מדוח שהוגש בעניינו של המשיב לצורך דיון בפני וועדת השחרורים עולה כי קיים רקע פסיכיאטרי עשיר הכולל אשפוזים במסגרת שב"ס ובמסגרת הקהילה. למרות זאת, אין בבקשת המבקשת ובנספחים שצורפו לה התייחסות ראויה של מומחה פסיכיאטרי לגבי השלכות ההפרדה על האסיר. הנחת המוצא היא שהחזקה בהפרדה פוגעת בכל אסיר, קל וחומר כאשר מדובר באסיר הסובל מבעיות פסיכיאטריות.

דיון :

עיינתי בדוחות ובמסמכים הגלויים אשר צורפו לבקשה וכן ב"דוח הסוציאלי לוועדת שחרורים" מיום 10/4/16 שהוגש על ידי ב"כ המשיב במהלך הדיון וכן במידעים והדוחות הסודיים.

אכן התמונה המצטיירת ממכלול הנתונים הינה כי קיימת עילה להמשך הפרדה, כנדרש בסעיף 19ה(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח משולב], תשל"ב – 1971.

מצאתי טעם בטענותיה של ב"כ המשיב בדבר הצורך בהתייחסות נרחבת יותר של גורם פסיכיאטרי לאור נסיבותיו של המשיב.

בפרק ה"סיכום והתרשמות" של ה"דוח הסוציאלי לוועדת שחרורים" נרשם :

... "קיים רקע פסיכיאטרי עשיר, הכולל אשפוזים. כיום אינו מוגדר כאסיר השגחה..."

בחוות דעת עו"ס לוועדת הפרדות אשר צורף כנספח ז' לבקשה, נרשם:

"נמצא כעת במעקב פסיכיאטרי : כן.

בדיקה פסיכיאטרית אחרונה בתאריך : 22.10.15".

עיינתי במסמך הרפואי שהוצג בפני וועדת ההפרדות. המסמך נושא חתימתו של "רופא כללי" – ד"ר מילשטיין ויאצ'סלב – רופא כללי של כלא גלבוע ולא של רופא פסיכיאטר. המסמך הינו תמציתי ביותר ולפיו: "מוכר לצוות רקעו ברור אין מניעה רפואית להארכת תקופת ההפרדה"

מהמסמך לא ניתן ללמוד האם ומתי נערכה בדיקה על ידי רופא מומחה – פסיכיאטר, וככל שנערכה בדיקה כזו, לא נרשמו פרטי הרופא המומחה ותאריך הבדיקה.

מהמסמכים שהוצגו עולה כי הבדיקה הפסיכיאטרית האחרונה שנערכה למשיב היתה לפני הבקשה הקודמת (הראשונה) וההחלטה השיפוטית הקודמת להארכת תקופת ההפרדה.

ההחלטה הראשונה להחזקתו של העותר בהפרדה ניתנה על ידי הרשות המנהלית - שב"ס – ביום 27/9/15. הבדיקה הפסיכיאטרית נערכה בסמוך לאחר מכן, ביום 22/10/15. הבקשה הראשונה להארכת תקופת ההפרדה הוגשה ביום 13/3/16 בתיק עת"א 26617/03/16. ההחלטה השיפוטית הראשונה בדבר הארכה היתה ביום 14/3/16.

אני סבור כי במסגרת הדיון המתקיים בפני וועדת ההפרדות ובטרם החלטתה להמליץ לבית המשפט על הארכת תקופת ההפרדה, יש צורך שתובא בפני וועדת ההפרדות עמדתו של הגורם המקצועי הרלוונטי בהתייחס לנתונים האישיים של כל אסיר ואסיר.

סעיף 19ג(ג) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב 1971, קובע כי לא יורה סוהר מוסמך על החזקת אסיר בהפרדה (ובמשתמע גם לא ימליץ הגורם המוסמך בדבר המשך הפרדה), אלא לאחר שנועץ בגורמים המקצועיים שנקבעו בתקנות.

תקנות בתי הסוהר (קביעת גורמים מייעצים להחזקת אסיר בהפרדה) התשס"א – 2001, תקנות שהותקנו מכח הוראות סעיף 19ג(ג) לפקודה מפרטות רשימה של גורמים מקצועיים הדרושים לגבי כל דין בהפרדה או בהמלצה להארכתה.

אני סבור כי רשימה זו איננה רשימה ממצה וסגורה, אלא רשימה בסיסית והכרחית לדיון בעניינו של כל אסיר ללא יוצא מהכלל. אולם, כאשר מדובר באסירים עם "צרכים מיוחדים" או "גולגולת דקה", יש צורך שתובא בפני הוועדה עמדתו של הגורם המקצועי המומחה הרלוונטי לאותו אסיר פרטני.

לאסיר בעל רקע נפשי ופסיכיאטרי יש צורך בהתייחסות של מומחה פסיכיאטרי .כך לגבי כל אסיר ואסיר לפי בעיותיו ו/או מחלותיו ו/או מגבלויותיו ו/או נכויותיו .

כידוע, החזקתו של אסיר בהפרדה הינה רק מוצא אחרון, כשלא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת.

על שלטונות בתי הסוהר מוטלת חובה לנקוט באמצעים סבירים על מנת להבטיח שאסירים הנתונים למשמורתם לא ייחשפו, במקום שניתן למנוע זאת, למצבים שעלולים לגרום להם פגיעה נפשית או להחמרת מחלת נפש קיימת. חובה זו קיימת גם כאשר מדובר באסיר שקיימת לגביו עילה המצדיקה החזקתו בתנאי הפרדה.

גורמי שב"ס אחראיים לשלומו הפיזי והנפשי של האסיר הנתון במשמורתם. עליהם להיות רגישים לצורך לאתר מצבי לחץ חריגים אצל האסיר שבגדרם נדלקות "נורות אזהרה" וניכרים אותות מצוקה בלתי רגילים בהתנהגותם המצריכים התייחסות מיוחדת. במצבים אלה, חובה על גורמי שירות בתי הסוהר לנקוט אמצעי זהירות טיפוליים והגנתיים למניעת נזק לאסיר, העלול, בהעדר תשומת לב, להיפגע קשות, עד כדי התגבשות של בעיה ו/או נכות נפשית ונזקים אחרים (ראה, בין היתר, ע"א 8650/08 רפאלוב נ' שב"ס).

כאשר מדובר באסיר שיש בסיס להנחה שהוא סובל ממצוקה נפשית, יש צורך בביצוע בדיקות מתאימות על ידי הגורם הרפואי המוסמך על מנת לבדוק את ההשלכה של ההפרדה על מצבו הנפשי.

בהחלטה בדבר הפרדה או המשך הפרדה של אסיר, נדרש הגורם המחליט – אם זה הגורם המנהלי בהחלטה הראשונה ואם זה הגורם השיפוטי בהחלטה לגבי המשך החזקה בהפרדה – לעריכת איזון בין זכויותיו הבסיסיות של אסיר לבין "צרכי המערכת", וזאת משום שלהפרדתו של אסיר ובמיוחד ב"הפרדת יחיד" השלכות קשות עליו. על כן, קבע המחוקק כי החלטה זו תיבחן שוב מעת לעת, כאשר התקופה המקסימלית שניתן להורות על הארכת הפרדה היא עד 6 חודשים כל פעם. כמו כן, נקבע כי ככל שמתארכת תקופת ההפרדה גדל הנטל המוטל על המבקשת ועליה להצביע על טעם ממשי בהמשך ההפרדה.

גם כאשר אין ספק בדבר הנימוקים המצדיקים המשך הפרדה, בית המשפט איננו יכול להתעלם מהחובה לבחון מהי ההשלכה של ההפרדה על האסיר הספציפי.

יש צורך שבפני וועדת ההפרדות הממליצה תהיה התייחסות של רופא פסיכיאטרי אם בדרך של חוות דעת חדשה ומעודכנת של מב"ןואם בדרך של קביעה של רופא מומחה לפיה תוקפה הרפואי של חוות הדעת הישנה עדיין קיים ולא נס לחה, וכי אין כך מניעה רפואית להמשך החזקת של האסיר בהפרדה.

בפני וועדת ההפרדות שהמליצה על המשך הפרדה לא היתה מונחת חוות דעת פסיכיאטרית (של מב"ן או של רופא פסיכיאטר) עדכנית. בנסיבותיו של מקרה זה, אני סבור שחוות דעת עדכנית הינה הכרחית ודרושה כל אימת שוועדת ההפרדות מתכנסת שוב לדון בהמשך הפרדתו של האסיר.

כיוון שכך , אינני יכול לקבל את מלוא הבקשה להארכת תוקף ההפרדה ל – 6 חודשים נוספים. אני מקבל את הבקשה להארכה באופן חלקי בלבד, כך שהארכת ההחזקה בהפרדה תהיה עד ליום 5/12/16.

לצורך המלצה והגשת בקשה נוספת להארכה, יש צורך שבפני וועדת ההפרדות שתתכנס יונחו חוות דעת מב"ן מעודכנת או התייחסות מעודכנת של רופא פסיכיאטר, ואין להסתפק בעמדת רופא כללי.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשע"ז, 26 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.