בפניי בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי הזוכה על החלטת כב' הרשמת בולוס מיום 19.7.16 לפיה עתירת הזוכה למימוש כספים והעלאת החיוב החודשי המוטל על החייב נדחתה בנימוק שהחייב עומד בצו התשלומים שהוטל עליו וכי נדרשת הנחת תשתית מתאימה להגדלת צו התשלומים.

כעולה מההחלטות שניתנו על ידי עד היום בתיק ניתנה למבקשת רשות ערעור ובתיק התקיים דיון ביום 14.3.17. במסגרת הדיון הוצפו נתונים שונים באשר לשיעור החוב ותשלומים ששולמו על חשבון החוב עד היום מחד, וביחס לסכומים שאמורים להיות מוחרגים מתיק ההוצאה לפועל ומועברים במישרין בגין שכר טרחה ללשכה לסיוע משפטי, מאידך.

לאחר הדיון שהתקיים וההערות שנשמעו בו, הושלמו המסמכים והנתונים השונים הנדרשים, והצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק, על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 בכל הנוגע להעלאת צו התשלומים.

יובהר כי בשים לב לכך שקרן ההשתלמות שלמימושה עתרה המבקשת מלכתחילה ממילא מומשה נותר להכריע רק בסוגיית גובה צו התשלומים. עוד יצוין כי בסך הכול שני הצדדים מסכימים כי לאחר ביצוע ההפחתות הנדרשות שיעור החוב בתיק עומד נכון למועד הודעותיהם על סך של כ - 60,000 ₪.

לאחר עיון בכתבי הטענות, על נספחיהם, ובמסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט לרבות תלושי השכר של החייב והשאלון שמולא על ידו ולאחר שמיעת טענות הצדדים בפניי, ובמסגרת הדיונית המוסכמת - אני מקבלת את הערעור ומורה על העלאת התשלום החודשי המוטל על החייב כך שזה יעמוד החל מיום 1.6.17 על סך של 1,800 ₪ לחודש (אלף ושמונה מאות ₪) במקום הסכום שנקבע על ידי כב' הרשמת.

כפי שציינתי בהחלטות קודמות, מצאתי כי נוכח הנתונים שעמדו בפני כב' הרשמת בכל הנוגע ליכולת הפירעון של החייב בשים לב לשיעור השתכרותו של החייב ומימוש הכספים האחרים במהלך ניהול התיק, הרי שנפל פגם בשיקול הדעת בכל הנוגע למידת יכולת הפירעון המצדיק התערבות ערכאת הערעור.

אין זה סביר בעיניי לקבוע צו תשלומים חודשי בשיעור של 800 ₪ לעובד ששיעור השתכרותו הגבוה עולה מתלושי השכר שצורפו לעיוני ומדבר בעד עצמו וקביעה זו, כמו גם ההיצמדות אליה לאורך זמן תוך דחיית כל סעד אחר, אינה משקפת את האיזון המתאים בין זכויות הזוכה ובין זכויות החייב.

בזהירות המתבקשת וכפי שכבר צוין בהחלטה קודמת, אציין כי לא נחה דעתי ממידת ההנמקה שניתנה בהחלטות כב' הרשמת הדוחות את מימוש הכספים הצבורים בשים לב לכך שעצם העמידה בצו תשלומים אינה צריכה לאיין הליכים אחרים לגביית החוב ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו ולא באופן גורף ולאקוני כפי שנעשה בתיק זה במספר החלטות.

יחד עם זאת, בשים לב להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים ההתערבות בגובה התשלום הייתה מידתית ומתונה ומביאה בחשבון את כלל הנתונים שהובאו בתיק.

סוף דבר - הערעור מתקבל.

שיעור התשלום החודשי יעמוד על 1,800 ₪ (אלף ושמונה מאות ₪ ) לחודש החל מיום 1.6.17.

המשיב יישא בהוצאות משפט ושכ"ט ב"כ המבקשת בגין הליך זה - המיועדות גם הן ללשכה לסיוע משפטי – בסך כולל, מופחת, של 1,800 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

מאחר והמבקשת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי אני מורה כי המזכירות תשיב את האגרה ששולמה לידי המבקשת.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ולעיון כב' הרשמת בולוס לצורך עדכון תיק ההוצאה לפועל בהתאם.

ניתן היום, כ' אייר תשע"ז, 16 מאי 2017, בהעדר הצדדים.