30 מאי 2018

לאחר שהנתבע דחה את תביעתו של התובע להכיר בו כנפגע עבודה או כמי שנגרמה לו מיקרוטראומה, הגיש התובע תביעה זו שבפנינו.

טענות התובע

1. התובע עובד כמתקין מערכות ב"תע"ש מערכות בע"מ", תפקיד עליו לא יכול היה להרחיב מטעמי סיווג בטחוני (ר' סעיף 2 לכתב התביעה).

2. התובע ציין, כי ביום 13.7.2015 בשעה שעבד ביצע תנועה סיבובית ו"הרגיש מתיחה בכל היד. תחילה התייחסו לפגיעה במרפק ימין, אך בהמשך התגלה כי נפגע גם בכתף ימין" (ר' סעיף 5 לכתב התביעה).

3. בעקבות הפגיעה בכתף החל התובע סובל כאבים חזקים, הודיע למנהלו הישיר, מר אלון לייבל ונסע לביתו (ר' סעיף 7 לכתב התביעה).

4. למחרת הפגיעה פנה התובע לקופת חולים והתלונן על כאבים במרפק ובאמה. עוד ציין התובע, כי הכאב אותו חש כתוצאה מהמאמץ תוך כדי התנועה הסיבובית היה כאב "חד וממוקד במרפק ימין, לכן גרם לתלונה מאוחרת יותר בגין הפגיעה בכתף ימין" (ר' סעיפים 9-8 לכתב התביעה).

5. ביום 15.12.2015 התלונן התובע על כאבים מגבילים בכתף ימין בעת ביקורו אצל הרופא התעסוקתי וביום 20.12.2015 הונפקה לתובע תעודה ראשונה לנפגע בעבודה (ר' סעיפים 11-10 לכתב התביעה).

6. עקב הפגיעה בעבודה שהה התובע באבדן כושר עבודה משך כחודשיים (ר' סעיף 16 לכתב התביעה) והגיש תביעה לנתבע לתשלום דמי פגיעה (ר' סעיף 17 לכתב התביעה).

7. התובע טען, כי לאור ממצאי בדיקת ה MRI שבצע ביום 18.1.2016 בה נקבע כי קיים "קרע בעובי מלא של גיד הסופרה-ספינטוס ושל גיד הביצפס התוך פרקי כמתואר וחשד לנזק SLAP דרגה 2" (ר' סעיף 21 לכתב התביעה; נספח "ד" לכתב התביעה), היה על הנתבע להכיר בו כמי שנפגע בעבודה נוכח הארוע התאונתי והפגיעה הטראומטית.

8. לחילופין טען התובע, כי עבודתו, בה הוא מועסק משנת 1984, כרוכה בפעילות פיזית במסגרתה הוא "מרכיב מערכות שונות ומרים משאות כבדים באותו אופן וצורה", חלקים ששוקלים בין 1 ק"ג ל-300 ק"ג, והיות ונגרמו לו פגיעות חוזרות ונשנות אשר גרמו לפגיעה בכתף ימין יש להכיר בו כמי שנפגע בעבודה בדרך של מיקרוטראומה (ר' סעיפים 35-28 לכתב התביעה).

טענות הנתבע

9. הנתבע טען, כי הפגיעה לה טען התובע, אינה מהווה פגיעה בעבודה וכי בדיקת ה MRI אליה הפנה התובע בכתב התביעה, "בוצעה כחצי שנה לאחר האירוע הנטען והמוכחש ומשכך נשלל הקשר הסיבתי בין ממצאיה לאירוע הנטען והמוכחש" (ר' סעיפים 6 ו-12 לכתב ההגנה).

10. הנתבע ציין עוד, כי לדידו, אין כל קשר סיבתי בין הארוע הנטען ופגימות להן טוען התובע ובין תנאי עבודתו לאותן פגימות נטענות (ר' סעיפים 18-16 לכתב ההגנה).

11. הנתבע טען, כי אין קשר סיבתי בין עבודתו של התובע למצבו הרפואי אשר הוא פועל יוצא של תחלואה טבעית ולא כתוצאה מעבודתו. עוד ציין הנתבע, כי "השפעת העבודה על מצבו הרפואי של התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים וביניהם מצב בריאותו" של התובע (ר' סעיפים 25 ו'-ז' לכתב ההגנה).

12. התובע, כך גורס הנתבע, לא הניח תשתית לקיומה של מיקרוטראומה בכתף ימין (ר' סעיף 24יא' לכתב ההגנה).

דיון והכרעה

13. מן המסמכים הרפואיים שהוגשו לנו במהלך הדיון עולה, כי בבל/250 רשם מעסיקו של התובע:

"תיאור התאונה: תוך כדי עבודה הרגשתי מתיחה בפרק היד ולא יכולתי לבצע פעולות.

האיבר שנפגע: פרק היד"

14. ביום 14.7.2015 בביקור אצל ד"ר עוז הדר נכתב כי תלונת הפציינט: "כאב מרפק ואמה ימין לאחר עבודה מאומצת".

15. חודשיים לאחר מכן, ביום 16.9.2015, בביקור אצל ד"ר עמיר שפירא צוין:

"ביקורת חוזרת – ללא שיפור בכאבי מרפק ימין (למרות שימוש בחבק למרפק). בנוסף החל לסבול מכאבי כתף ומרפק שמאל"

דיון ואבחנה מבדלת: ...פיזיותרפיה לטיפול במרפק טניס מימין ולכאבים בגפה השמאלית העליונה".

16. שלושה חודשים מאוחר יותר, ביום 8.12.2015 ציין ד"ר שפירא עמיר:

"ביקורת חוזרת בשל כאבי מרפק ובימים האחרונים כאבי כתף ימין".

17. בחקירתו בפנינו נשאל התובע בענין זה והשיב:

"ש. איך זה שבטופס הזה (בל/250 – י.ז.ג) אין זכר לתנועה סיבובית של הכתף ואין זכר לחבלה בכתף בכלל?

ת. אני דיווחתי למר אלון מה קרה לי בכתף ושאני חושש שקרעתי משהו ויש לי הרגשה לא טובה ועד שעלו על הבעיה לקח 7 חודשים.

ש. בטפסים שאתה הגשת לפגיעה בעבודה ( נספח ג' לתעודה ראשונה לנפגע בעבודה) –התעודה הרפואית הראשונה יוצאת ב 20/12/15 – למה התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה יוצאת בדצמבר 15 לתאונה שכביכול ארעה 5 חודשים לפני כן?

ת. כי לא נתנו לי את הטופס בל 250.

ש. מפנה לתעודה רפואית ראשונה שהיא מוצאת לך בחודש דצמבר, ז"א 7 חודשים אח"כ – מרפק ושורש כף יד ימין..בתעודה הרפואית הראשונה שיוצאת בחודש דצמבר אין זכר לכתף. תסביר?

ת. לא רצו לרשום לי ואני התלוננתי בכח אדם. אם לא הייתי מתלונן אצל הרופאים לא הייתי עושה את ה MRI. אמר לי שהוא יתן לי ימי מחלה בנתיים עד שאקבל את הטופס נפגעי עבודה"

(הדגשה שלי – י.ז.ג)

(ר' פרוטוקול עמ' 14 שורות 31-22 ובעמ' 15 שורות 3-1).

18. התובע מצדיק את העיכוב בהנפקת התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה, שהוצאה ביום 20.12.2015, חמישה חודשים לאחר הארוע התאונתי הנטען (ר' נספח "ג" לכתב התביעה), בהנפקתו המאוחרת של טופס בל 250. אלא, שכאשר נשאל התובע מוקדם יותר בחקירתו מתי ניתן לו טופס בל 250 השיב שכשבוע שבועיים לאחר הארוע התאונתי, אשר התרחש, כזכור ב 13.7.2015 (ר' פרוטוקול עמ' 14 שורות 21-12).סתירה זו בעדותו של התובע לא עלה בידו ליישב.

19. אף אם נקבל את גרסתו של התובע כי דיווח למר לייבל כי חשש שקרע משהו בכתף והדברים לא נרשמו בטופס בל 250 ואף שביקש שהדברים ירשמו במחלקת כח אדם סרבו לרשום (ר' פרוטוקול עמ' 14 שורות 24-22 עמ' 15 שורות 3-1), לא מצאנו לקבל הסברו הדחוק בנוגע לסיבה בשלה בכל הביקורים שלו אצל הרופאים השונים, עד ליום 8.12.2015, לא התלונן על כאבים בכתף ימין.

20. כאשר נשאל התובע בענין זה השיב:

"ש. ב 14.7.15 אתה נמצא אצל אורתופד כתוב"כאב מרפק.."אין פה זכר לתנועה סיבובית, אתה לא אומר לו עשית תנועה סיבובית, אתה אומר כאב במרפק...עבודה מאומצת" יום אחרי. תסביר

ת. (מעיין) זה היה יום אחרי הפציעה.

ש. אבל אין זכר לתנועה סיבובית?

ת. הלכתי אליו כי הייתי מיואש. היו לי כאבי תופת.

ש. אתה הולך לרופא אורתופד לא מצופה שתאמר איזה תנועה עשית?

ת. אני אמרתי לו מה בצעתי את הפעולה, והוא רשם את מה שרשם.

ש. ב 16/9/15 בשעה 12:46 אתה מגיע לד"ר שפירא – חודשיים לאחר הארוע "ביקורת חוזרת ללא שיפור..."

ת. אני אמרתי לו שאני סובל גם מימין וגם דפקתי את השמאלית.

ש. הוא שולח אותך לעשות אבחנה לכתף שמאל? פיזיוטרפיה?

ת. אני עשיתי צילום רנטגן בימין ובשמאל ביחד.

ש. הוא שולח אותך לפיזיוטרפיה על יד שמאל, ואתה לא אומר לו התבלבלת?

ת. עד שאני לא מקבל את הטופס מהמעביד שלי הוא לא יכול לשנות לכתף ימין. במקביל אני דפקתי גם את הכתף השניה..."

(ר' פרוטוקול עמ' 15 שורות 33-25 ובעמ' 16 שורות 9-1)

21. טוען התובע, כי בשל אי הנפקת טופס בל 250 על ידי מעסיקו לא יכול היה הרופא להפנותו לפיזיותרפיה לכתף ימין. אלא שכפי ציינו מוקדם יותר, בטופס בל 250 לא מוזכרת כתף ימין ואף לא כתף שמאל. בטופס זה צוין, כי האיבר שנפגע הוא פרק היד. מכאן, שלא היה זה העדרו של טופס בל 250 שגרם לכך שהתובע לא הופנה לפיזיותרפיה בכתף ימין אלא כי רק ביום 8.12.2015, לראשונה, מזכיר התובע בעת ביקורו אצל הרופא (ר' סעיף 16 לעיל) כי "בימים האחרונים" חש בכאבים בכתף ימין.

22. אילו התלונן התובע בפני ד"ר שפירא - אצלו ביקר ביום 14.7.2015, יום לאחר התאונה הנטענת, ושוב ביום 22.7.2015 ופעמיים בחודש ספטמבר 2015 –על כאבים בכתף ימין קודם לביקור בחודש דצמבר 2015, מן הסתם לא היה ד"ר שפירא מציין "בימים האחרונים" ביחס לכאבי התובע בכתף ימין.

23. שוכנענו, כי במועד הארוע הנטען, ביום 13.7.2015 לא נפגע התובע בכתפו ומכאן כי יש לדחות את תביעתו להכיר בארוע הנטען כתאונת עבודה.

מיקרוטראומה

24. בפסק הדין בעניין פלונית - המוסד לבטוח לאומי (עב"ל (ארצי) 46178-03-14 (2017)) נקבע:

"הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות:

"הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)"

. . .

אשר לתנועות החוזרות ונשנות נקבע כי "התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף". כמו כן, על התנועות לחזור ולהישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב, [פורסם בנבו] פד"ע לה 523, 533 (2000) להלן: עניין אשר יניב). עוד הובהר בפסיקה כי תדירותן של התנועות "אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו" (עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (20.12.07)). כמו כן נקבע כי "יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (28.7.02), להלן: עניין שבח). דהיינו, פעולות אשר חוזרות על עצמן במהלך יום העבודה, אך מורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו המבוצעות במהלך יום העבודה (פרשת שבח בפסקה 6(ד); עב"ל (ארצי) 703-05-13 גלינה אודוביצ'נקו -המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (5.3.15), להלן: עניין אודוביצ'נקו).

עם זאת הובהר כי במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה".

25. נקדים ונאמר, כי התובע לא הוכיח קיומה של מיקרוטראומה משני טעמים: לא הוכח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות ולא הוכח כי קיים קשר בין התנועות שבצע התובע לבין הפגימה הנטענת בכתף ימין.

26. בחקירתו של התובע התברר, כי בניגוד לטענתו לפיה משנת 1984 הוא עובד כמתקין מערכות (ר' סעיף 17 לתצהירו) בפועל, עד שנת 2005 שימש כיו"ר צוות בחינה ומ 2005 הוא משמש כבודק מערכות, עבודה שונה בתכלית (ר' פרוטוקול עמ' 7 שורות 11-10: עמ' 6 שורות 15-13 לתיאורו את תפקידו כיו"ר צוות בחינה; ובשורה 9 להגדרתו את תפקידו כמתקין מערכות). אלא, שכאשר נשאל האם המיקרוטראומה החלה בשנת 2005 השיב בשלילה, וכדבריו: "יכול להיות שתהליך של שחיקה כבר מ-84 ולא ידעתי על זה" (ר' פרוטוקול עמ' 6 שורות 27-10). נדמה, כי התובע כלל לא הבין מהי מיקרוטראומה ואילו פגיעות זעירות נדרש הוא להוכיח על מנת לשכנענו לקבל את תביעתו.

27. מעדות התובע למדנו:

* כל מערכת שהתובע מרכיב שונה האחת מהשניה בגודל ובצורה (ר' פרוטוקול עמ' 5 שורות 11-9)

* התובע משתמש במספר כלי עבודה ובכל אחת מן הפעולות שמבצע נזקק לכלי עבודה אחר (ר' פרוטוקול עמ' 5 שורות 21-16) וכדבריו: "במהלך כל היום אני עובד עם כל המכשירים" (ר' פרוטוקול עמ' 10 שורות 16-10).

* חלק מעבודת התובע מבוצעת על הברכיים ובחלקה כאשר הוא עומד (ר' פרוטוקול עמ' 7 שורות 25-16)

* לעיתים התובע מבצע עבודה בכריעה על הברכיים משך יומיים שלמים ולעיתים הוא מסיים עבודה מסוימת בה נדרש למצב כריעה, עובר למצב עמידה, חוזר שוב למצב כריעה וחוזר חלילה (ר' פרוטוקול עמ' 7 שורות 32-30 ובעמ' 8 שורות 3-1)

* כאשר התובע משפץ רכיב התלוי בגובה מעל ראשו, הגובה בו עומדת יד שמאל, המחזיקה את הרכיב, לעומת יד ימין, אינו קבוע (ר' פרוטוקול עמ' 8 שורות 12-4)

* גובה היד האוחזת ברכיב משתנה בהתאם לאופי העבודה (ר' פרוטוקול עמ' 8 שורה 12).

* משקל החלקים אותם נדרש התובע לשפץ אינו קבוע כי אם משתנה כאשר הטווח נע בין חצי קילו ל-300 ק"ג (ר' פרוטוקול עמ' 8 שורות 19-13)

* כחלק מעבודתו התובע אף נוהג בעגורן באמצעותו הוא מרים חלקים כבדים, מעל 10 ק"ג, אותם הוא נדרש לשפץ,ומניח באמצעות העגורן את החלק על שולחן העבודה שלו (ר' פרוטוקול עמ' 8 שורות 33-20 ובעמ' 9 שורות 3-1).

* התובע אינו עומד במקום אחד כל הזמן אלא מסתובב סביב החלק המונח על שולחן העבודה (ר' פרוטוקול עמ' 9 שורות 33-28).

* התובע מבצע כמה עבודות במקביל ובלשונו: "אני יכול לעבוד על החלק שעל השולחן לעבור לנקודה אחרת, אני שם חלק אחר על עגלה שהיא גם בגובה השולחן ואז אני יכול לעבוד במקביל אליה" (ר' פרוטוקול עמ' 10 שורות 32-31).

* סדר הפעולות להן נדרש התובע לצורך ביצוע עבודת השיפוץ אף הוא אינו קבוע (ר' פרוטוקול עמ' 11 שורות 18-16)

* התדירות שבה התובע עובד כאשר ידיו מעל גובה הכתפיים גם היא משתנה ואינה קבועה (ר' פרוטוקול עמ' 13 שורות 14-10).

28. מעדותו של התובע עלה בבירור, כי עבודתו של התובע מורכבת מתנועות מגוונות, עבודתו מבוצעת בעמידה ובכריעה לפרקי זמן משתנים, הפעולות המבוצעות באמצעות ידיו משתנות בהתאם לכלי בו הוא אוחז כאשר במהלך היום מחליף התובע כלים רבים, הוא משפץ מספר חלקים בו זמנית ואף נוהג בעגורן כחלק מן הצורך להרים חלקים השוקלים מעל 10 ק"ג ולהניחם על שולחן העבודה.

סדר הפעולות שמבצע התובע משתנה בהתאם לשיפוץ אותו עליו לבצע ועל כן אין ולא ניתן "לחלץ" מעדותו של התובע רצף כלשהוא של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו ומבוצעות במהלך כל יום עבודה (ר' סעיף 11 לסיכומי הנתבע).

29. בנסיבות אלה בהן לא הוכיח התובע קיומן של פגיעות זעירות שהן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות דומות או זהות או הפועלות על מקום מוגדר בגופו, אין לנו אלא לדחות את תביעת התובע, על שני חלקיה, משלא הוכח קיומו של ארוע תאונתי ואף לא הוכחה תאונה בהתאם לדוקטרינת המיקרוטראומה.

30. לא מצאנו מקום לחייב את התובע בהוצאות הנתבע בנסיבות הענין.

ניתן היום, ט"ז סיוון תשע"ח, (30 מאי 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.