צד ג' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

העובדות

התביעה

1. התביעה עניינה דרישת התובעים כי הנתבעים יפצו אותם בסך 33,465 ₪ עקב נזק שנגרם לרכבם במהלך תיקונו.

ביום 5.5.16 תדלקה תובעת 1 את רכב אמה, תובעת 3, בכמות של כ – 3 ליטר סולר במקום בבנזין, בתחנת דלק "דיסקאונט" בעכו. כשהבחינה בטעות, הזעיקה את בעלי נתבעת 1, מוסך טורינו, בעכו, למקום על מנת שישאב את הסולר ממשאבת הדלק.

כפי שסוכם בין השניים, הרכב הושאר בסמוך למשאבת הדלק והמפתחות הושארו בחנות הנוחות של התחנה והתובעים עזבו את המקום.

מחמוד הגיע למקום, והחל לטפל ברכב. במהלך הטיפול ארע קצר ברכב, אותו מייחס התובע לנתבע 1, שגרם לשריפת הרכב. נתבע 1 נכווה מהלהבות שהתלקחו במקום ופונה לבית חולים נהריה. הרכב נותר בתחנת הדלק ופונה למוסך לאחר שהמשטרה חקרה במקום את האירוע.

שמאי מטעם התועים החליט על השבתת הרכב והורדתו מהכביש. התובעים הגישו תביעה לפצותם בגין הנזק לחברת הביטוח של מוסך "טורינו" אך זו דחתה את תביעתם בטענה שהאירוע אינו מכוסה בפוליסה. לטענתם, סוכן הביטוח, נח אשר, טען בפניהם כי הביטוח מכסה את המקרה.

גובה הפיצוי שדורשים התובעים עומד על סך 33,465 ₪ וכולל את הרכיבים הבאים:

• אובדן הרכב - בסך 25,765 ₪.
• חוות דעת שמאי - בסך 1,100 ₪.
• ימי עבודה והוצאות נסיעה עקב אובדן הרכב ועוגמת נפש – 6,600 ₪.

כתב הגנה נתבעת 2 ובקשה לדחייה על הסף

2. נתבעת 2, חברת הביטוח, הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף וכתב הגנה מטעמה. כטענה מקדמית נטענה טענת העדר עילה מהטעם שבעלת הרכב היא כוכבה דיין.

עוד נטען כי למקרה דנא אין כיסוי ביטוחי עפ"י הפוליסה המצויה בידי נתבעת 1, כפי שפורט במכתבי הדחייה שנשלחו לסוכנות הביטוח של כוכבה דיין. הטענה כי הדבר נאמר לתובעים מפי סוכן הביטוח מטעמם או מטעם אחר – אינה מהווה עילת תביעה כנגד נתבעת 3. לפיכך, יש לדחות התביעה נגדה.

נתבעת 2 טענה כי מקרה התאונה לא ארע בשטח נתבעת 1, כמבוטח על ידה בפוליסה, ולא ארע בחזקתה של נתבעת 1 ולא לאחר שיצא הרכב מחזקתה, קרי, לאחר תיקון, ובנוסף, טענה לחריג 2.10 לפוליסה.

עוד נטען כי התאונה ארעה בשל חוסר זהירותה של תובעת 1 שתדלקה את רכבה בדלק שאינו שייך לרכבה.

הוכחשו הנזקים הנטענים בתביעה, אומדנם ודרך חישובם. נטען כי התובעים לא עשו די להקטנת נזקיהם ולפיכך אין להם להלין אלא על עצמם.

צוין כי ערך שווי הרכב שמציגים התובעים בתביעה אינו נכון מאחר ולרכב התובעים הייתה בעבר ירידת ערך של 12.5% עקב תאונה וערך הרכב לאחר הפחתה זו וקיזוז שרידים בסך 2,000 ₪ עומד על סך 18,773 ₪.

עוד נטען כי אין לפסוק לתובעים פיצוי בגין הוצאות משפט, מאחר ורכיב זה אינו רלבנטי כשעסקינן בתביעה קטנה.

ביהמ"ש התבקש לדחות התביעה ולחייב התובעים בתשלום הוצאות.

3. בכתב תשובה לכתב ההגנה טענו התובעים כי תובעת 1 היא בתה של בעלת הרכב, כוכבה דיין, ותובע 2 הוא חתנה של בעלת הרכב.

הרכב רשום על שם כוכבה דיין וכך גם פוליסת הביטוח. בעלת הרכב היא נכה, המוגבלת בניידותה, וביתה וחתנה מחזיקים ברכב לניידה ממקום למקום.

בתום ליבם ונוכח העובדה כי הרכב היה בחזקתם בעת האירוע, והם היו אלה שהזמינו את נתבע 1 לטפל ברכב בזמן האירוע, וקיבלו על עצמם אחריות לנזק שנגרם, ושיפו באופן מלא את כוכבה דיין על הנזק שנגרם לרכב, תבעו התובעים בשמם ולא בשם בעלת הרכב. התובעים ביקשו לתקן התביעה ולהוסיף את שמה של בעלת הרכב כתובעת.

בעניין הטענה לירידת ערך הרכב טענו התובעים כי בעת שחתמו על פוליסת הביטוח לרכב, לא נאמר להם כלל כי ישנה ירידת ערך כלשהי והרכב בוטח כרכב שאי בו ירידת ערך, היינו, שולם ביטוח מלא על הרכב, כך שבמקרה השבתה מוטבי הפוליסה יפוצו עבורו במחיר מחירון.

בנוסף נטען כי נתבעת 2 מנסה בכתב הגנתה לשייך לתובעים רשלנות בכך שתדלקו את הרכב בדלק שאינו תואם את סוגו. לעניין זה נטען כי מיד לאחר שהרכב תודלק בטעות בסולר, הזעיקו התובעים את נתבע 1, ועד שזה הגיע הרכב לא הוזז מהמקום. הנזק, נטען, נוצר בעקבות רשלנותו של נתבע 1.

נתבע 1, נטען, מודה באופן מלא באשר לאחריותו לנזק המדובר.

נתבעת 2, שמודעת לאחריות הבלתי מסויגת של נתבע 1, לנזק האמור, מנסה לסלק ידה משיפוי עבור הנזק שגרם מבוטחה.

4. ביום 3.1.17 דחיתי את בקשתה של נתבעת לסילוק התביעה נגדה על הסף וקבעתי כי עליה להציג לפני בדיון את הפוליסה לפיה נטענת טענת העדר כיסוי ביטוחי.

כתב הגנה מטעם נתבעת 1

5. בכתב ההגנה שהגישה נתבעת 1 נטען כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת היעדר עילה וכי יש לחייב התובעים בהוצאות משפט.

הנתבעים טענו כי הגשת התביעה נגדם נעשתה בחוסר תום לב וכי אין להם כל קשר או אחריות או שליטה לאירוע ולנסיבות שגרמו לנזק וכי התובעים אחראים לנזק עת מילאו את מיכל הדלק בסולר ולא בבנזין. הנתבעים הכחישו כי ארע קצר ברכב שגרם לרכב לעלות באש. התובעים, נטען, לא צרפו כל ראיה או חוו"ד מומחה שתתמוך בטענה זו. מעבר לכך, התובעים לא שהו בקרבת מקום, השאירו את הרכב בתחנת הדלק וביקשו מנתבע 1 לגשת לתקנו ללא נוכחותם.

נטען כי הסכומים הנתבעים מופרזים וכי נסיבות האירוע מתיישבות יותר עם העובדה כי התובעים גרמו לאירוע התאונה ולנזק לרכב.

הודעת צד ג'

6. בהודעת צד ג' שהגישה נתבעת 1 לנתבעת 2, חברת הביטוח, נטען כי במידה וטענותיה של נתבעת 2 בעניין העדר אחריותה לאירוע מושא התביעה, לא התקבלו - הרי שנתבעת 1 זכאית לפיצוי או להשתתפות מצד ג' בגין כל סכום בו תחויב, אם תחויב בשל ביטוח צד ג', בו בוטחה. פוליסת הביטוח, נטען, מחייבת את צד ג' בפיצוי התובעים במידה ותביעתם תתקבל. נטען כי נתבעת 1 לא יכולה לדעת מהן הסיבות שגרמו לשריפה וכי הנזקים להם טוענים התובעים הם תוצאה ישירה של מעשיהם.

7. ביום 31.1.17 הגישה צד ג' הודעה לביהמ"ש לפיה, נתבעת 1, אשר הייתה אמורה להודיע לה על דחיית הדיון, לא עשתה זאת, ונציגה הגיע ממרכז הארץ לדיון, ועל כן על ביהמ"ש לחייב את נתבעת 1 בהוצאות. נתבעת 1 הגיבה כי היא הודיעה לתובעים כי הדיון נדחה אך מספרי הטלפון של צד ג' לא נמסרו לה מהמזכירות והיא התבקשה מהמזכירות להודיע לצד ג' דרך מוקד חברת הביטוח וכך עשתה. במוקד נמסר לה כי ההודעה תועבר אך אין לה אסמכתא לכך.

8. ביום 16.3.17 התקיים לפני דיון בו נכחו התובעים, הנתבעים ונציג צד ג', מוטי כהן.

כוכבה דיין, בעלת הרכב, צורפה כתובעת נוספת.

תובעת 1 העידה כי תדלקה בטעות את הרכב בסולר במקום בבנזין, בתחנת הדלק "דיסקאונט". כשהבחינה בטעות צלצלה לבעלים של נתבעת 1, השאירה את מפתחות הרכב בחנות הנוחות של תחנת הדלק והלכה. כשבעל המוסך הגיע לתחנה הוא לקח את המפתחות והחל לטפל ברכב. במהלך הטיפול עלה הרכב באש ונשרף.

נתבע 1 הציג לביהמ"ש צילומים של נזקי גוף שארעו לו עקב השריפה.

נציג צד ג' טען כי משווי הרכב, בהתאם לחוו"ד השמאי מטעם התובעים, יש להוריד סך של 22.5% מאחר והרכב היה בעבר בחברת השכרה ובחברה בע"מ. כמו"כ, הרכב עבר תאונת דרכים במהלכה נגרמה ירידת ערך של 12.5%. בנוסף, שווי השרידים עפ"י חוק אינו פחות מ – 8% ובחוות הדעת נקבע ללא כל בסיס סך של 1,000 ₪.

עברו הבטוחי של הרכב הוגש וסומן נ/2(1) ו – נ/2(2).

בנ/2(1) ניתן לראות כי הרכב היה בעבר בבעלות חברת השכרה וחברה בע"מ.

מנ/2(2) עולה כי בהתאם לנתונים שוויו של הרכב עומד על סך 20,773 ₪.

כמו"כ הוגש מסמך נ/2(3), לפיו, הרכב ניזוק נזק כבד בתאונת דרכים, טרם רכשה אותו תובעת 3, ונקבעה לו ירידת ערך בעקבות כך בגובה 12.5%.

נציג צד ג' טען כי חברות ההשכרה והליסינג אינן מוסרות מידע על העבר הביטוחי ותאונות הרכבים המצויים בבעלותם אך חברות הביטוח משתפות פעולה.

תובע 2 העיד כי פנה לחברת הביטוח שלו, חברת הפניקס, על מנת שתתבע את מקרה התאונה מהמוסך. החברה שלחה שמאי מטעמה שקבע את גובה הנזק.

מחמוד כיאל העיד כי הוא הבעלים של נתבעת 1. לטענתו, תובעת 2 התקשרה אליו לאחר שתדלקה ברכבה דלק מסוג סולר במקום בנזין. בעקבות הודעתה הוא הגיע לתחנת הדלק והחל לרוקן את המיכל מהסולר. במהלך העבודה ארע פיצוץ במיכל הדלק כתוצאה ממנו הוא נכווה בפניו ובידיו ופונה לבית החולים.

נציג צד ג' העיד כי נערכה חקירת משטרה בעניין והגיש את תיק החקירה (נ/2(4)).

הפוליסה התקפה של המוסך הוגשה וסומנה נ/2(5).

הוגשו מסמכים בעניין שווי הרכב (נ/2(6)), ללא התייחסות לתאונת הדרכים הקשה שארעה לרכב.

לעניין הכיסוי הביטוחי הפנה נציג צד ג' לס' 2.1 בפוליסה, לפיה, מאחר והמקרה לא התרחש בבית העסק אלא בתחנת הדלק, המקרה אינו מכוסה בפוליסה.

נטען כי עם היוודע דבר האירוע הודיע צד ג' לנתבע ת כי המקרה אינו מכוסה בפוליסה (ראה נ/2(7).

סוכן הביטוח של נתבעת 1, נח אשר, טען כי הוציא לנתבעת 1 פוליסת צד ג', הכוללת הרחבה לבעלי מוסכים, כולל נזקי גוף ורכוש.

בתום הדיון אישרתי לתובעים ולנתבעים 1 ו – 2 ייצוג עו"ד משלב זה ואילך והגשת סיכומים עד ליום 23.3.17.

כן הוריתי לשמאי מטעם התובעים להוסיף ולהשלים חוות דעתו ללא תשלום נוסף נוכח כתב ההגנה וההערות שנאמרו וצוינו מפי נציג חברת הביטוח בדיון עד יום 23.3.17.

השלמת חוות הדעת ועדכון הסכומים במידה וייעשה, נקבע, יועבר גם לצדדים האחרים.

סיכומים מטעם התובעים

9. התובעים הגישו סיכומיהם ביום 23.3.17.

התובעים חזרו על טענותיהם בכתב ההגנה והוסיפו כי נתבע 1 אינו מכחיש את ביצוע הנזק על ידו ואת העובדה כי התובעים זכאים לשיפוי מלא אלא שלטענתו על צד ג' לשפותו. התובעים הפנו לפסיקה, לפיה הסוכן אשר מכר את הפוליסה הוא כשליח המייצג את חברת הביטוח מול מבוטחיה.

נטען כי יש לדחות טענת צד ג' לפיה הפוליסה אינה מכסה את הארוע. נתבע 1 הציג בביהמ"ש את פוליסת הביטוח המכסה מקרה זה ועל כך העיד גם סוכן הביטוח.

לעיין שווי הנזק – נטען כי התובעים לא ידעו כי הרכב היה בבעלות חברה ולאחר שנודע להם על כך הם אינם שוללים זאת. סכום הנזק לרכב בחוו"ד צד ג' עומד על סך 20,773 ₪.

לעניין השלמת דו"ח שמאי מטעמם התובעים טענו כי אינם מתנגדים להפחתת שווי הנזק בשל היותו רכב חברה ועל כן אין צורך בהמתנה לשובו של השמאי מטעמם מחו"ל.

יש לדחות טענת צד ג' להורדה של 12.5% מערך הרכב עקב תאונה. הטענה, נטען, לא נתמכה בראיות כלשהן, לא הועלתה בדו"ח השמאי מטעם הנתבתע, והיא מבוססת, כפי הנטען, על "סקירה בין שמאים".

בנוסף לחוו"ד שמאי נטען יש לשלם לתובעים נזקים עקיפים בסך 7,800 ₪ בגין הרכיבים הבאים:

• השכרת רכב ע"מ לשנע את הנכה בעל הרכב.
• הפסד ימי עבודה.
• שיפוי בעל הרכב בגין הנזק המלא.
• ריבית על הלוואה שניטלה לצורך השיפוי כאמור.
• הוצאות משפט.

נוכח האמור, ביקשו התובעים לשפותם בסך 28,997 ₪ הכולל את הרכיבים הבאים:

- סכום התביעה בהתאם לחוו"ד מומחה צד ג' – 20,773 ₪.

- שכ"ט שמאי - 1,100 ₪.

- נזקים עקיפים בסך 7,800 ₪.

10. נתבעת 1 וצד ג' לא הגישו חוות דעת.

הכרעה

11. לאחר שעיינתי בכתבי בי הדין, שמעתי את העדויות לפני, וקראתי את הסיכומים שהגישו התובעים, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל בחלקה, מהטעמים דלהלן:

אין מחלוקת בין הצדדים כי הרכב החל לעלות באש לאחר שנתבע 1 החל לרוקן את הסולר.

המחלוקת נסבה סביב השאלה האם הפוליסה של נתבעת 1 מכסה אירוע מסוג זה, שארע מחוץ לחצרי המוסך.

בהתאם לפוליסה שהוצגה לפני – אני קובעת כי האירוע שארע בתחנת הדלק אינו מכוסה בפוליסה, וזאת על פי פרק צד ג' בסייגים לפי סייג 2.10.

לפיכך, אני קובעת כי על נתבעת 1 לפצות התובעים בסך 25,873 ₪, בגין הרכיבים הבאים:

• שווי הרכב – 18,773 ₪.
• שכ"ט שמאי – 1,100 ₪.
• הוצאות משפט ופיצוי בגין עגמת נפש – 6,000 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא סכום זה בהפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

לגבי נתבעת 2 – התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ז, 06 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.