1. בתיק זה הוגש ערעור על החלטת ועדה לביטול חובות של המוסד לביטוח לאומי.

2. העובדות אינן שנויות במחלוקת ויפורטו להלן:

א. התובע היה במועד הגשת התביעה כבן 28, ומתגורר במלבורן אוסטרליה.

ב. התובע סובל מתסמונת טורט ונקבעה לו נכות רפואית בשיעור 40% ודרגת אי כושר 100%.

ג. בהתאם לאמור שולמה לתובע קצבת נכות.

ד. ביום 24/6/13 הודיע הנתבע לתובע על הפסקת זכאות קצבת נכות, מיום 1/1/12, בשל שינוי בהכנסות.

ה. לתובע נוצר חוב בגין העבר, בסך 40,998 ₪.

ו. הוריו של התובע פנו לוועדה לביטול חובות וזו התכנסה ובהחלטה מיום 26/10/15 המליצה על הפחתת 20% מיתרת החוב.

ז. בגין החלטת הועדה לביטול חובות, הוגש הערעור.

3. להלן טענות התובע:

א. התובע נאבק במחלת הטורט, התקבל ללימודי מחשבים ומתמטיקה, למד והחל לעבוד בחברת אינטל, במקביל ללימודי תואר שני.

ב. התובע עזב את הלימודים בחודש 2/14 עקב המתח והלחצים שגרמו להגברת הסימפטומים של המחלה.

ג. התובע לא ידע שעליו לדווח למוסד לביטוח לאומי על הכנסותיו. התובע סבר שהמעסיק הוא שמדווח על הכנסותיו של התובע.

ד. התובע אדם תם לב ואי הדיווח נעשה בתום לב ולא מתוך כוונה להסתיר או לרמות.

ה. מיד כשנוצר החוב, התובע שילם אותו, מחצית באמצעות תשלומי קצבת הנכות שקיבל.

ו. בחודש 11/14 נסע התובע לחו"ל, עקב כך הופסק תשלום הקצבה וכן הופסק קיזוז החוב מהקצבה.

ז. אביו של התובע הוא פנסיונר וסובל מבעיות לב. להורי התובע אין את האמצעים הכספיים לשלם את החוב.

ח. נטען כי החלטת הוועדה אינה מפורטת ואינה מנומקת וכי הוועדה לא שקלה את השיקולים הרלבנטיים.

ט. עוד נטען כי מצבו הרפואי והכלכלי של התובע מצדיק ביטול מלוא החוב והשבת כל הכספים ששולמו על חשבון החוב.

לכל הפחות יש לבטל את יתרת החוב שטרם שולמה.

4. אלה טענות הנתבע:

א. הכנסות התובע מעבודה עלו על 45% מהשכר הממוצע במשק. התובע לא עדכן לגבי הכנסותיו.

ב. לתובע נוצר חוב החל מחודש 7/11 אך הנתבע לא יצר חוב קודם לחודש 1/12.

ג. אף אם אי הדיווח על הכנסות היה עקב טעות, עדיין על התובע להשיב כספים ששולמו לו, שכן מדובר בכספי ציבור.

ד. הוועדה גילתה התחשבות במצבו הרפואי של התובע והחליטה על ביטול 20% מיתרת החוב.

ה. ניתנה לתובע זכות טיעון, באמצעות הוריו, שכן התובע אינו מתגורר בישראל.

ו. אף אם נפל פגם בזכות הטיעון, הרי שהוא נרפא באמצעות הדיון בבית הדין לעבודה והעלאת טענות התובע בשלב זה.

ז. אין מקום להתערב בשיקול דעת של הוועדה לביטול חובות.

5. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שבתיק, להלן פסק הדין.

6. סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי קובע :

"שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה:

(1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין;

(2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב;

(3) המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין;

(4) סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום."

7. לוועדה לביטול חובות הסמכות לבטל או להפחית חוב, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות העניין.

על פי ההלכה הפסוקה, בית הדין בוחן את סבירות החלטת הועדה לביטול חובות והאם נפלו פגמים בהליך. בית הדין אינו יושב במקום הוועדה ואינו ממיר את שיקול דעתה. עב"ל (ארצי) 233/98 משה סבג נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 22.8.2000; עב"ל (ארצי) 10613-05-12 עומר רדואן נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 18.11.15.

8. מאחר והוועדה פועלת במסגרת הנתבעת שהוא גוף ציבורי, פעולותיה כפופות לכללי המשפט המנהלי ובכלל זה מתן זכות טיעון, שקיפות והנמקה.

הביקורת השיפוטית על החלטות הועדה כרשות ציבורית מוסמכת נעשית בהתאם לעקרונות המשפט המנהלי, על פי אמות מידה של הגינות, סבירות ומידתיות.

באשר להיקף הביקורת השיפוטית על החלטת רשות מנהלית נקבע:

"כל עוד החלטת הרשות המנהלית בגבולות סמכותה והיא סבירה ומידתית, בית הדין לא יחליף את שיקול דעתו בזה שלה".

ע"ע (ארצי) 428/06 מדינת ישראל, משרד המסחר והתעשייה נ' מרלין כהן מרדכי, מיום 16.1.06.

9. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי צויין שאין לתובע הכנסות, כי מדובר ביחיד, כי לתובע אשמה מופחתת ביצירת החוב.

פורטו נסיבותיו המיוחדות של התובע, בעקבות דברים שאמרו הוריו.

נרשמה המלצת מנהל המחלקה "להפחית חלק מהחוב".

עוד נרשמה המלצת מנהל התחום, לבטל 20% מיתרת החוב.

10. לכתב התביעה צורפה פניה מאת הוריו של התובע, מיום 28/1/14 בה פרטו את מצבו הרפואי ואת נסיבות חייו, במיוחד לאחר שפוטר. עוד הבהירו כי הם אלה שמשלמים את החוב, וכי לתובע אין הכנסות. ההורים ביקשו שלא להראות את פנייתם לתובע ולא ליידע אותו בדבר החוב, שכן המתח עלול להביא להחמרה במצבו.

11. הנתבע טוען בסיכומים כי אי מתן זכות הטיעון הינו פגם שנרפא בעת הדיון בבית הדין לעבודה.

טענה זו נכונה עת מדובר בערעור על החלטת פקיד התביעות. בערעור כזה, ככל שבית הדין מוצא שנפלה טעות בהחלטת פקיד התביעות, הרי שהוא יכול לשנותה או לבטלה.

שונים הדברים עת מדובר בערעור על ועדה לביטול חובות. הסמכות של בית הדין לעבודה בערעור על החלטת וועדה, מקום שבית הדין סבור שלא נשקלו השיקולים הנכונים או שלא ניתנה זכות טיעון, הוא להחזיר את הדיון לוועדה.

לבית הדין אין סמכות לקבוע קביעות במקום הוועדה.

לכן, העובדה שניתנה זכות טיעון בבית הדין לעבודה ולא בוועדה, אינה מרפאת את הפגם של העדר זכות טיעון.

12. בעניין שלפנינו אנו סבורים כי בהחלטת הועדה נפלו פגמים. מפרוטוקול הועדה שהוצג, לא עולה כי הוועדה שקלה את מלוא השיקולים הרלוונטיים ובכלל זה נתנה משקל ראוי למצבו של התובע ולכלל נסיבות העניין.

13. הועדה לא פירטה ולא נימקה את החלטתה להפחית 20% מיתרת החוב בלבד.

14. מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה כי הורי התובע פנו בתחילת שנת 2014 במכתבים המפרטים את נסיבותיו האישיות של התובע והוריו ובבקשה לבטל את החוב או להפחיתו.

החלטת הועדה לביטול חובות ניתנה רק ביום 26.10.2015. בזמן שחלף בין פניית הוריו של התובע ועד למתן החלטה בעניינו, שולמה כמחצית החוב.

על הוועדה היה לשקול לזכותו של התובע את הזמן שחלף בין הפנייה הראשונה של ההורים, בתחילת 2014, לבין מועד החלטת הוועדה באוקטובר 2015, ולחשב את אחוז ההפחתה מסכום החוב הכולל ולא מיתרת החוב כפי שהיתה במועד קבלת ההחלטה.

15. כמו כן, נסיבותיו האישיות החריגות של התובע, מצבו הרפואי, העובדה שהוריו הם אלה שמשלמים את החוב, לאור מצבו הרפואי ולאור חשש להחמרת מצב ככל שיוודע לתובע דבר קיומו של חוב, כל אלה מצדיקים לטעמנו הפחתה משמעותית יותר מסכום החוב. זאת בהתאם לסעיף 315 (1) לחוק.

16. סוף דבר – התביעה מתקבלת.

עניינו של התובע יושב לוועדה לביטול חובות לצורך בחינה נוספת, בשים לב לאמור בפסק הדין לעיל.

ניתן היום, כ' שבט תשע"ח, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

קלדנית: רינת אברג'ל