סע"ש - 10560-09-16

21 דצמבר 2016

לפני:

כב' השופטת מיכל נעים דיבנר

החלטה

בפני בקשת המבקשת (הנתבעת) לסלק את כתב התביעה על הסף, בהעדר סמכות עניינית.

1. בכתב התביעה עתר המשיב (התובע) לשני סעדים: פיצוי בגין נזקים נפשיים שנגרמו לו בעקבות פיטוריו, בסך 200,000 ₪ וכן פיצוי בגין פיטורין שלא כדין בסך 55,000 ₪. לצורכי אגרה העמיד התובע את תביעתו על סך 200,000 ₪.

2. בבקשה דנן טוענת המבקשת כי יש לסלק על הסף את התביעה, שכן עוולת הרשלנות אינה מצויה בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

המשיב הגיב לבקשה וטען כי בתי הדין מוסמכים לפסוק פיצוי בגין נזק שאינו ממוני וכן כי אף מכוח דיני החוזים יש לבית הדין סמכות להכיר בנזקים הנפשיים שנגרמו לו. לחלופין טען המשיב כי הוא מסכים למחיקת פרק "עוולת הרשלנות" אך מבקש להותיר את הסעד המבוקש בגין עוולה זו על כנו.

המבקשת השיבה לתגובה והבהירה כי לא ניתן למחוק את העילה ולהותיר את הסעד וככל שהתובע מבקש לתקן את תביעתו, עליו לעשות כן.

3. כפי שעולה גם מתגובת התובע, הוא מבין היטב שבית דין זה אינו מוסמך לדון בתביעה לנזקי גוף (או נפש) המוגשת על ידי עובד כנגד מעסיקו, זאת כעולה במפורש מהוראת סע' 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. מכל מקום התובע לא הפנה לכל הוראת דין המקנה לבית דין זה סמכות לדון בעוולת הרשלנות שפורטה בתביעתו.

4. כעולה מכתב התביעה, בסע' 14 ואילך, ובמיוחד החל מסע' 19 שכותרתו "עוולת הרשלנות", התובע מבסס עילת תביעה זו על פקודת הנזיקין, ובכלל זה אף מצרף חוות דעת רפואית בדבר הנזקים הנפשיים שנגרמו לו, לכאורה, כתוצאה מעבודתו, כאשר על יסוד זה הוא טוען שנגרם לו נזק בסך 200,000 ₪ ותובע סעד בהתאם. אין מדובר אפוא בפסיקת נזק לא ממוני כתוצאה מדיני אחרים, אלא בפירוש בפסיקת נזק ממוני על יסוד פקודת הנזיקין.

5. משכך – הרי שדין הפרק העוסק בעוולת הרשלנות, לרבות הנזק המבוקש לצידו – להמחק מן התביעה בהעדר סמכות עניינית.

סוף דבר

6. סעיפים 14-25 לכתב התביעה נמחקים בזאת.

7. המבקשת תגיש כתב הגנה עד 7 ימים לפני מועד הדיון.

8. המשיב ישא בהוצאות המבקשת בגין בקשה זו, בסך 750 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ז, 21 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.