רקע

1. לפני כתב תביעה מתוקן במסגרתו מבקש התובע, עו"ד במקצועו, העוסק בתחום הנזיקין והמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), לחייב את הנתבע, לשלם לו שכר טרחה בסך כולל של 37,573 ₪, בגין ייצוג משפטי שהעניק לו בפני וועדות המל"ל ובפני בימ"ש, בתביעת נזיקין שהוגשה, עקב תאונת עבודה בה נפגע הנתבע ביום 08/04/11. זאת, בהתאם להסכם שכר טרחה שנכרת בין הצדדים. כמו כן, מבוקש להורות לבנק יהב לשלם לתובע את כל הכספים בהם יחויב הנתבע לשלם לו בפסק הדין, מתוך הכספים המופקדים בחשבון הנאמנות של התובע עבור הנתבע. מבוקש להורות לנתבע לקבל לידיו מידי התובע את כספי הפיצויים בניכוי הכספים שיחויב לשלם לו, בהתאם לפסק הדין שיינתן בתביעה.

תמצית טענות התובע

2. הנתבע פנה אל התובע וביקשו לייצגו בפני וועדות המל"ל ובפני בימ"ש, בתביעת נזיקין עקב תאונת עבודה בה נפגע הנתבע.

3. בין הצדדים נחתם ביום 15/05/11 הסכם שכר טרחה לפיו, הנתבע התחייב לשלם לתובע, שכר טרחה בשיעור 20% ברוטו מכל פיצוי שנפסק ו/או יתקבל מהמל"ל ומהמזיק. זאת, בנוסף להוצאות משרדיות, נסיעות לבימ"ש ומע"מ. עותק מהסכם שכ"ט צורף כנספח א' לכתב התביעה.

4. התובע עשה מלאכתו נאמנה וייצג את הנתבע בפני המל"ל אשר שילם לנתבע סך של 28,661 ₪. עותק מאישור קבלת תשלום מהמל"ל , צורף כנספח ב' לכתב התביעה.

5. התובע אף ייצג את הנתבע בתביעה נזיקית שהגיש עבורו במסגרת ת"א 58453-02-14 בבימ"ש השלום בת"א. בפסק הדין, שניתן מפי כב' השופט ישי קורן, נפסק לנתבע פיצוי בסך של 46,000 ₪ בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 8,073 ₪. עותק מהפרוטוקול ופסה"ד צורף כנספח ג' לכתב התביעה.

6. לאחר שהתקבלו במשרד התובע, כספי הפיצויים שנפסקו בפסק הדין, פנה התובע לנתבע והזמינו להגיע למשרדו, לצורך קבלת כספי הפיצויים, בניכוי שכר טרחה והוצאות כמוסכם ביניהם. פניות התובע לנתבע, באמצעות מכתבים, שיחות טלפוניות ובדוא"ל לא נענו. אסמכתאות על הפניות לנתבע, צורפו כנספחים ה'-ז' לכתב התביעה.

7. בדלית ברירה, בהעדר שיתוף פעולה מצד הנתבע, נאלץ התובע לפתוח חשבון נאמנות מיוחד בבנק, בו הופקדו כספי הפיצויים. עותק מאישור פתיחת חשבון צורף כנספח ח' לכתב התביעה.

8. בכתב התביעה המקורי, סכום התביעה עמד על סך כולל של 22,207 ₪ בלבד. התייחסות לרכיבי התביעה תינתן בהמשך פסק הדין.

תמצית טענות הנתבע

9. יש לדחות את התביעה בין היתר, משום שאין לה כל בסיס משפטי, התובע ייצג את הנתבע באופן רשלני וגרם לו נזק בלתי הפיך. הסכם שכר הטרחה זויף על ידי התובע בכך שהוסיף את המילים "לרבות מל"ל". התובע מנסה בזדון להטעות את בית המשפט וליצור מצג שווא. הסכם שכ"ט איננו כולל שכר עבור הטיפול במל"ל.

10. מס' חודשים לאחר ההתקשרות בין הצדדים, פנה התובע לנתבע טלפונית והודיע לו כי ב"כ המבטחת מציעה הסדר פשרה בסך של 40,000 ₪. הנתבע דחה הצעה זו ודרש לפתוח בהליך משפטי. לאחר שחלף זמן נוסף, פנה אליו שוב התובע והודיע לו על הצעה בסך של 100,000 ₪, הנתבע דחה גם הצעה זו וביקש להגיש תביעה משפטית.

11. לאחר מתן פסק הדין בתביעה, לבקשת הנתבע, נפגשו הצדדים בבית התובע ביום 24/01/15. במהלך הפגישה, שטח הנתבע את טענותיו לפני התובע, בדבר חוסר אמינות ומקצועיות שלו בניהול התביעה, בעטיין הוא נאלץ לפנות לעו"ד אחר, כדי שיגיש ערעור על פסק הדין שניתן בתביעתו. בשל העדר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון הנדרש בעת הגשת הערעור, נבצר מהנתבע להגיש את הערעור. במעשיו והתנהגותו, התובע הפר את ההסכם שנכרת ביניהם.

12. הנתבע מכחיש כי קיבל את המכתבים שלטענת התובע נשלחו אליו. פתיחת חשבון הנאמנות נעשתה על דעתו של התובע בלבד. כמו כן, התובע לא השיב לנתבע את הסך של 3,500 ש"ח הוצאות ששולמו למומחה.

בקשת התובע למחיקת כתב ההגנה

13. כחודשיים וחצי לפני הדיון המקדמי, הגיש התובע בקשה להורות על מחיקת כתב הגנתו של הנתבע, עקב אי צירוף תצהיר תמיכה לכתב הגנתו, כנדרש על פי הוראת תקנה 214 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984. (להלן: "התקנות") וכפועל יוצא מכך, לתת פסק דין נגד הנתבע. לחלופין, התבקש בימ"ש להורות כי בהתאם לתקנה 214(ט) ותקנה 168(ב)לתקנות, הנתבע, לא יהא רשאי להביא עדים מטעמו. למרות החלטתי, הנתבע לא טרח להגיש את תגובתו לבקשה הנ"ל. לפנים משורת הדין, לא נעתרתי לבקשה והוריתי כי הבקשה תידון בדיון המקדמי שנקבע בתביעה.

הדיון הראשון בתביעה

14. במהלך הדיון, לפנים משורת הדין, לא עמד התובע על מתן פסק דין לטובתו והסכים למתן ארכה בת 7 ימים לנתבע, לצורך הגשת התצהיר החסר. כמו כן, הודיע התובע כי בשל אי הסכמת הנתבע להסדיר את המחלוקת ביניהם בפשרה, והצורך בניהול התביעה, בכוונתו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, ובהתאם להסכם שכר הטרחה לכלול רכיב תביעה נוסף שכר טרחה בשיעור 20% מסכום הצעת הפשרה שהציעה המבטחת בסך של 100,000 ₪ שנדחתה על ידי הנתבע שעמד על הגשת תביעה משפטית. זאת, בניגוד להמלצתו המקצועית של התובע והראיה כי בתום ההליך המשפטי, פסק בימ"ש לנתבע סכום נמוך הרבה יותר מהצעת המבטחת.

הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה

15. התובע הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה כאמור לעיל, כך שסכום התביעה יוגדל לסך של 37,713 ₪. בימ"ש הורה לנתבע להגיש את תגובתו לבקשה אך הוא לא הגיש כל תגובה.

הדיון השני בתביעה

16. במהלך הדיון השני, דנתי בבקשה לתיקון כתב התביעה וכן בבקשות הנתבע לתיקון הפרוטוקול ופסילתי מלדון בתיק. במהלך הדיון, דנתי בטענות הנתבע ולאחר שדחיתי את כולן אחת לאחת, החלטתי לדחות את 2 הבקשות.

17. במהלך הדיון, שמעתי את עמדות הצדדים לעניין הבקשה לתיקון כתב התביעה. שקלתי את מכלול הנתונים בתיק, לרבות עיתוי הגשת הבקשה, בשלב מוקדם של ההליך המשפטי. לאור פסיקת בתי המשפט הנוקטת גישה מקלה, בבקשות לתיקון כתב תביעה, בהתאם לסמכותי על פי תקנה 92 לתקנות, נעתרתי לבקשה והתרתי לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן.

הדיון השלישי- דיון ההוכחות

18. בדיון השלישי והאחרון העידו לפני הנתבע, התובע וכן עד מומחה מטעם התובע עו"ד שמואל ברדאנזאן, יו"ר ועדת ביטוח לאומי במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין. (ההדגשות בציטוטים מהפרוטוקול אינן במקור- והן שלי א.ד.)

דיון והכרעה

19 כידוע, על התובע מוטלת החובה להוכיח את תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ פ"ד נז (4)981(2003).

גדר המחלוקת לעניין הסכם שכר הטרחה

20. מוסכם על הצדדים כי הסכם שכ"ט חל על הייצוג בתביעה הנזיקית בבימ"ש.

הצדדים חלוקים בסוגיית חבותו של הנתבע בתשלום שכר טרחה נוסף, בגין הייצוג המשפטי של הנתבע בענייני המל"ל.

לטענת הנתבע, התשובה לכך שלילית. לאחר שהוא חתם על ההסכם, התובע זייף את המסמך, בכך שהוסיף עליו בכתב יד את צמד המילים "לרבות מל"ל". הוספה זו נעשתה ללא ידיעתו וללא הסכמתו של הנתבע ולכן איננה מחייבת אותו.

לטענת התובע, התשובה לכך חיובית. בשלב הראשון, הוא לא חתם על גבי הסכם שכר הטרחה שכן ביקש לברר האם הנתבע מסוגל להתמודד לבדו בענייני המל"ל . בשלב השני, בחלוף מס' שבועות – בחודש - 6/11, שוחח התובע עם הנתבע טלפונית והוסכם כי התובע ייצג את הנתבע גם בהליכי המל"ל. לכן, הוא הוסיף בהסכם, בכתב ידו, את צמד המילים "לרבות מל"ל" ולאחר מכן הוסיף את חתימתו על גבי ההסכם.

מי ערך ומילא את הטפסים שהוגשו למל"ל .

21. בחקירתו הנגדית כשנשאל הנתבע לגבי מילוי הטפסים המסמכים שהוגשו למל"ל השיב :

" ש. אני מציג לך ולבית המשפט את התביעה שהגשת למל"ל – נספח ב' והאמור

בו בסעיף 2 אינו כתב ידך?

ת. לא יודע אם זה הכתב שלי.

ש. האם נכון שהתובע ניסח לך גם את התביעה לתשלום דמי הפגיעה וגם את

התביעה לנכות למל"ל?

ת. הגשתי את המסמכים למל"ל, התובע החתים אותי על הרבה טפסים.

ש. כשאתה אומר הוא החתים אותי, הכוונה שהוא ערך את המסמכים?

ת. לא יודע אלו מסמכים הוא ערך. אני הגשתי למל"ל את המסמכים.

ש. המסמך שאני מציג לך, מי ערכו?

ת. לא יודע. הכתב הזה למעלה, לא נראה לי שהוא שלי."(עמ' 27 שו' 15-23 שם.)

עיננו הרואות כי הנתבע הציג גרסה נפתלת ומתחמקת, במטרה להצדיק את התנגדותו לתשלום שכר טרחה בגין הטיפול במל"ל. הנתבע ניסה כמיטב יכולתו, לגמד את מעשיו של התובע. הנתבע התחמק מס' פעמים מלהשיב תשובות ברורות לשאלות, מי כתב וערך את המסמכים שהוגשו למל"ל.

22. אין זה סביר בעיניי כי הנתבע איננו מסוגל לתת תשובה ברורה וחד משמעית לשאלה: האם המסמך שהוצג לפניו, כתוב בכתב ידו אם לאו? מעדות הנתבע, ברור לי כי הוא לא מילא כלל את הטפסים שהוגשו למל"ל, מה גם שהוא לא טען ואף לא הוכיח שהיה לו את הידע המקצועי הנדרש צורך מילוי הטפסים כראוי. לפיכך, אני קובע כי הטפסים מולאו על ידי התובע בלבד. מעורבותו של הנתבע, הסתכמה בחתימה על הטפסים, שנערכו והוכנו באופן מקצועי על ידי התובע, והגשתם למל"ל ולא מעבר לכך.

התובע ייצג בפועל את הנתבע מול המל"ל

23. הנתבע השיב בחקירתו הנגדית:

"ש. אתה מסכים לעובדה שהתובע ייצג אותך גם לגבי המל"ל?

ת. כן, אך לא ביקשתי ממנו. אני הגשתי למל"ל את כל המסמכים והוא בא אתי רק לוועדה, מבלי שביקשתי ממנו."

הנתבע הודה כי בפועל התובע ייצג אותו מול המל"ל ואף התייצב לועדה בענינו. אני דוחה את טענת הנתבע שלא הוכחה, שהתובע כפה עליו את הייצוג המשפטי ואת נוכחותו בועדה של המל"ל. גרסה זו חסרת הגיון ועומדת בסתירה למעשיו של הנתבע. מאופן התנהגותו של הנתבע הוכח כי הייצוג המשפטי ניתן לו על ידי התובע בהסכמתו המלאה. הראיה שהנתבע חתם על כל המסמכים והטפסים שהכין עבורו התובע. הנתבע ידע היטב כי התובע כבעל מקצוע, איננו מספק את שירותיו המקצועיים עבורו בהתנדבות, אלא מתוך ציפיה לגיטימית לקבל את שכרו בגין הייצוג המשפטי. למותר לציין כי לא מוכרת לי אפשרות חוקית לכפות ייצוג על לקוח ובוודאי לא להשתתף בועדה של המל"ל בניגוד להסכמתו.

הסכם שכר הטרחה בין הצדדים שהוגש על ידי התובע תקף

24. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את גרסתו של התובע, לפיה ההסכם שכר הטרחה שהוגש לבימ"ש הכולל את המילים "לרבות המל"ל" ואת חתימות 2 הצדדים, משקף נאמנה את המוסכם ביניהם ומחייב את 2 הצדדים לכל דבר ועניין. התוצאה היא כי אני מקבל את טענת התובע כי הנתבע חייב לו בגין הטיפול במל"ל שכר טרחה בשיעור 20% בצירוף מע"מ כחוק.

יחד עם זאת, מצאתי לנכון להעיר כי ראוי שלהבא יקפיד התובע להחתים את לקוחותיו על כל תוספת או שינוי המופיעים בכתב יד, בהסכם שכר טרחה המודפס. זאת, כדי למנוע אי הבנה ומחלוקת מיותרת.

מהו שכר הטרחה הראוי בגין טיפול בתביעה מול המל"ל

25. בכתב התביעה המתוקן הוסיף התובע גם עילת תביעה חלופית של "עשיית עושר ולא במשפט". זאת, למקרה בו תדחה טענתו כי הסכם שכר הטרחה לא חל לעניין הטיפול במל"ל. לאור החלטתי כאמור בסעיף 24 לעיל, לכאורה, מתייתר הצורך לדון בחלופה הנ"ל.

יחד עם זאת, מצאתי לנכון לציין כי אני מקבל במלואה את חוות דעתו, המהימנה בעיניי, של העד המומחה מטעם התובע, עו"ד שמואל ברדאנזאן, יו"ר ועדת ביטוח לאומי במחוז מרכז בלשכת עורכי הדין, לפיה במועד חתימת הסכם שכר הטרחה בין הצדדים, שכר הטרחה הראוי

לעו"ד מייצג בתיקים מול המל"ל היה בשיעור 20%. עדותו לא נסתרה במהלך חקירתו הנגדית והנתבע לא הגיש חו"ד נגדית מטעמו.

טענות הנתבע לליקויים שנפלו בייצוגו המשפטי על ידי התובע

26. אני מקבל את טענת התובע שלא נסתרה כי העניק לנתבע ייצוג משפטי מקצועי וראוי. טענות הנתבע נטענו כלאחר יד, באופן כללי וסתמי מבלי שנתמכו באסמכתאות לביסוסן. הוכחת טענה של רשלנות בטיפול המשפטי בענייני נזיקין ומל"ל, הינה עניין שבמומחיות שיש להוכיח באמצעות הגשת חוות דעת מומחה. הנתבע לא הגיש חו"ד כאמור. לפיכך, אני דוחה את כל טענותיו בעניין זה.

אי הוכחת זכות קיזוז

27. הנתבע לא הגיש תביעה שכנגד. לפיכך, טענת הנתבע הינה למעשה טענת קיזוז, גם לו היה הנתבע, עומד בנטל ההוכחה כי הטיפול המשפטי שהעניק לו התובע היה לא מקצועי ורשלני, עדיין היה הנתבע עומד לפני משוכה נוספת, הוכחת זכותו לקיזוז לפי סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. בין היתר, היה על הנתבע לציין במפורש בכתב הגנתו, מהו הסכום שמבוקש לקזז ואופן חישובו בצורה מפורשת ומפורטת באותה דרך שמנסחים כתב תביעה שכנגד.

דחיית טענת הנתבע כי העיכוב בהעברת כספי הפיצויים נבע מקנוניה בין התובע לב"כ המבטחת

28. הנתבע לא הוכיח את טענתו כי התובע רקם קנוניה עם ב"כ המבטחת לעכב את קבלת הפיצויים המגיעים לו. המדובר בטענה של תרמית שהינה בעלת היבט פלילי שבכל מקרה נטל הוכחתה מוגבר. זאת, מעבר לבעיית הקיזוז שפירטתי בס' 27 לעיל.

מחדל הנתבע –אי הגשת חלופת מסרונים עם התובע

29. במהלך הדיון טען הנתבע כי ברשותו חלופת מסרונים עם התובע שיש בהם כדי להוכיח את פניותיו אליו. כפי שצינתי לעיל, בכל מקרה, לא היה בכך כדי לסייע לנתבע עקב הבעיה בהוכחת טענת הקיזוז. זאת, מעבר למחדל הנתבע בכך שלא הגיש את המסרונים, מבעוד מועד לתיק בימ"ש. בכל הכבוד הראוי, אין בידי לקבל את הסברו של הנתבע כי לא הגיש את המסרונים שחשובים בעיניו, מכיוון שאינו יודע איך להוציא מסרונים מהטלפון. טענה זו אינה משכנעת שכן גם לו הייתה נכונה, עדיין הייתה מוטלת חובה על הנתבע לפנות לגורם מתאים כגון: חנות לממכר טלפונים ניידים ולבקש כי ידפיסו או יסרקו עבורו את חליפת המסרונים כי שיוכל להגישם לתיק בימ"ש.

המשמעות של הימנעות בעל דין מהצגת ראייה

30. ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו" (ע"א 641/87, קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ פ"ד מד(1) 239, 245 [1990]).

וכי  "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת הימנעות בעל דין מלהביא לעדות ראייה עדות כנגדו" (ע"א 55/89, קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ. טלקאר חברה [פורסם בנבו]).

בנסיבות העניין, המחדלים נזקפים לחובת הנתבע ומכרסמים באמינות גרסתו.

דחיית טענת הנתבע כי בשל מחדלי התובע נמנעה ממנו האפשרות להגשת ערעור על פסה"ד

31. אני מקבל את טענת התובע כי הנתבע לא הוכיח את טענתו כי בשל מחדלי התובע, נמנעה ממנו האפשרות להגיש ערעור על פסק הדין, זאת, מבלי להתייחס לסיכויי הערעור. הנתבע יכול היה, לגייס את הכסף מקרובי משפחה וחברים או ליטול הלוואה על סמך הכספים המגיעים לו ומצויים אצל התובע. מעדות הנתבע עולה בבירור כי הוא לא עשה דבר כדי לקדם את הגשת הערעור כגון: הגשת בקשה להארכת המועד להגשת הערעור, למתן פטור מהפקדת הערבון או הארכת המועד להפקדתו בקופת בימ"ש. הנתבע אף לא הוכיח את טענתו כי פנה לעו"ד אחר, כדי לייצגו בערעור, למרות שיכול היה לעשות זאת באמצעות זימונו למתן עדות.

דחיית טענת הנתבע כי התובע עיכב את מסירת הכספים אליו

32. הנתבע הודה שהתובע ששגר בשכנותו, פנה אליו בבקשה שיסור לביתו כדי לקבל את כספי הפיצויים אשר אינם נתונים במחלוקת. הנתבע לא הציג נימוק סביר מדוע לא עשה כן, מעבר לטענתו הסתמית שחלף מועד הגשת הערעור שלא הוכח קיומו של קשר סיבתי בינה למועד קבלת הכספים.

לעניין זכותו של התובע לקבלת שכר טרחה בהתאם להצעת הפשרה שנדחתה על ידי הנתבע

33. בסעיף סעיף 5.ה להסכם שכר הטרחה המודפס נקבע כדלקמן:

"במידה והנתבעים הציעו ללקוח פשרה בסכום פיצויים מסויים ועוה"ד המליץ ללקח להתפשר בסכום הנ"ל, והלקוח סירב לקבל את המלצת עוה"ד-יהיה עוה"ד זכאי לשכ"ט בשיעורים המפורטים לעיל מתוך הכספים שיקבל הלקוח מהנתבעים (ישירות או באמצעות עוה"ד הנעבר) או מסכום הפשרה שהומלץ ע"י עוה"ד כאמור לעיל ושהלקוח סירב לו -בשיעורים"

הנתבע לא חלק על תקפותו של סעיף זה בהסכם שכר הטרחה. טענותיו של הנתבע התמצו בהכחשת הטענה כי הוצעה לו הצעת פשרה של ב"כ המבטחת על סך של 100,000 ₪. אני דוחה טענה זו שכן, הנתבע הצהיר במפורש בסעיף 10.2 לכתב הגנתו, כי אכן הוצעה ההצעה הנ"ל, אך הוא סירב לקבלה ועמד על קיום ההליך המשפטי. אני קובע כי הדבר מהווה הודאת בעל דין לכל דבר ועניין, שהנתבע איננו יכול לחזור בו ממנה. בנסיבות אלו, אני מקבל את טענת התובע כי הוא זכאי לחישוב שכר טרחתו בסך של 20% ברוטו + מע"מ, מהסך של 100,000 ₪ וסכום זה מהווה סך של 23,400 ₪ כולל מע"מ.

דחיית טענות הנתבע לקיזוז סכומים שונים

34. אני מקבל את עמדת התובע ודוחה את טענות הנתבע כי הוא זכאי לקיזוז סכומים שונים כדלקמן:

הנתבע לא חויב בתשלום ההוצאות, בסך של 500 ₪ לב"כ המבטחת, שכן מטעמים חבריים, ויתר האחרון על קבלתן.

הנתבע איננו זכאי לקיזוז סך של 3,540 ש"ח הוצאות המומחה, שכן הוצאות אלו כבר נכללו במסגרת כספי הפיצויים ששילמה המבטחת.

הנתבע איננו זכאי לקיזוז סך של 150 ₪ בגין עלות נסיעה במונית מיוחדת של התובע לבימ"ש, שכן על פי הסכם שכר הטרחה, הנתבע הוא זה שאמור לשאת בהוצאה זו.

35. התובע זכאי לקבלת סך של 712 ₪ אגרת התביעה הנזיקית ששילם עבור הנתבע, שכן בכתב הגנתו, לא הכחיש הנתבע טענה זו. כמו כן, שוכנעתי כי בהעדר שיתוף פעולה מצד הנתבע שלא הגיע לקחת את כספי הפיצויים, נאלץ התובע, להפקיד את הכספים בחשבון נאמנות מיוחד שנפתח על שם הנתבע. ברור כי פתיחת חשבון הנאמנות ומעקב אחר הנעשה, בו דרשה טרחה מהתובע ואני מקבל את טענתו שלא נסתרה כי השכר הראוי לו הוא זכאי הינו בסך של 1,755 ₪ .

דחיית רכיב התביעה, פיצוי בגין נזק לא ממוני

36. לעניין רכיב התביעה- פיצוי בסך של 5,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, טרחה שנגרמה לתובע עקב סירוב הנתבע לקבלת כספי הפיצויים וכן עגמת נפש שגרם לו הנתבע על ידי השחרת פניו והגשת תלונה ללשכת עורכי הדין. אני דוחה רכיב תביעה זה שלא הוכח: פיצויי בגין עגמת נפש נפסק במקרים חריגים בלבד. המקרה שלפנינו, הינו סכסוך כספי בין עו"ד ללקוח ולא הוכח כי נגרמה לתובע עגמת נפש מיוחדת. הפיצוי בגין הצורך בהגשת כתב התביעה וסירוב הנתבע לשתף פעולה, בא לידי ביטוי במסגרת פסיקת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בפסק הדין. נוסף על כך בכתב התשובה הבהיר התובע כי למרות דבריו של הנתבע כי יגיש נגדו ללשכת עורכי הדין, בפועל הוא לא קיבל תלונה כאמור ואף לא הוגש לתיק העתק של התלונה.

פסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד בתביעה דנן

37. בהתאם לתקנה 512(ב) לתקנות, בעת פסיקת הוצאות ההליך, יש להתחשב בין היתר, באופן ניהול ההליך על ידי 2 הצדדים. הנתבע, לא צירף תצהיר מאומת כדין, לתמיכה בכתב הגנתו לתביעה המקורית ואף לא הגיש כתב הגנה מתוקן. הנתבע לא הגיש תגובות בהתאם להחלטות בימ"ש השונות, כך שלא ניתן היה לתת בהן החלטות בכתב, אלא במהלך דיון בבימ"ש. בימ"ש דחה בהחלטות מנומקות ומפורטות את בקשות הנתבע לתיקון הפרוטוקול ולפסילת מותב זה מלדון בתביעה.

38. כבר בדיון הראשון, הבהיר בימ"ש לנתבע כי הוא רשאי לייצג את עצמו בהליך. יחד עם זאת, הליך משפטי אינו פשוט ומומלץ שיפנה לקבלת ייצוג משפטי מעו"ד פרטי לחלופין, בהעדר יכולת כלכלית, לפנות בבקשה מתאימה ללשכה לסיוע משפטי או לתכנית שכר מצווה(פרו בונו) של לשכת עורכי הדין. ( ש' 1-14 ע' 4 ע' לפרוטו'). מסיבות השמורות עמו, הנתבע בחר לייצג את עצמו בהליך. בנסיבות אלו, כדי לנסות במידה מסוימת ליצור איזון בין הצדדים, ניסה בימ"ש לברר האם הנתבע אכן מבין את מהות ההליך ומהות טענותיו של התובע כלפיו. בימ"ש נהג כלפי הנתבע באורך רוח, בסבלנות ובסובלנות, תוך מתן הסברים מפורטים. כל זאת, במטרה לאפשר לנתבע לנצל היטב את זכויותיו הדיוניות והמהותיות בהליך המשפטי. למרות כל זאת, במהלך הדיונים, נאלץ בימ"ש להעיר לנתבע מס' פעמים על השמעת אמירות מזלזלות וחצופות כלפי בימ"ש. הנתבע אף הפריע בזמן שבימ"ש הקריא את החלטותיו לפרוטוקול. באופן התנהלותו, גרם הנתבע להתמשכות הדיונים ולהשחתת זמן שיפוטי יקר וכן מזמנם של התובע וב"כ. התייחסות לכך תינתן בעת פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד להלן;

סוף דבר

39. לסיכום, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן:

-שכ"ט בגין הטיפול בענייני המל"ל בסך כולל של 6,707 ₪

-שכ"ט בגין פתיחת חשבון הנאמנות והטיפול בו בסך כולל של 1,755 ₪.

-אגרה עבור הגשת התביעה הנזיקית בסך של 712 ₪.

סכומים אלו ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת כתב התביעה המקורי 08/09/16 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

-שכ"ט בגין הייצוג המשפטי בתביעה הנזיקית עמד על סך כולל של 23,400 ₪ (20,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק)

מכיוון שבכתב התביעה המקורי נתבע שכר טרחה והוצאות בגין התביעה המשפטית בסך כולל של 11,034 ₪ לפיכך, סכום זה ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום הגשת כתב התביעה המקורי 08/09/16 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

סך של 12,366 ₪ (ההפרש הכספי עד לסך של 23,400 ₪ ) ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת כתב התביעה המתוקן 05/11/17 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

-אגרות משפט כפי ששולמו בתיק דנן בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומן עד למועד התשלום המלא בפועל.

-הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ .

-שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 7,650 ₪.

אני מצווה על בנק יהב לשלם לתובע בתוך 7 ימים את כל הסכומים שחייבתי את הנתבע לשלם לתובע, כאמור לעיל, ישירות מתוך הכספים המופקדים בחשבון הנאמנות של התובע עבור הנתבע, שמספרו 080332 בבנק יהב סניף 178.

אני מצווה על הנתבע לקבל לידיו את כספי הפיצויים מידי התובע, לאחר ניכוי כל הסכומים שפסקתי לטובתו בפסק דין זה. בד בבד עם העברת הכספים, התובע ימציא לנתבע קבלה/ חשבונית מס על כל הכספים שנוכו בהתאם לפסק דין זה.

זכות ערעור על פסק הדין לבימ"ש מחוזי מרכז לוד בתוך 45 ימים מקבלתו.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ התובע ולנתבע

ניתן היום, יא' כסלו תש"פ 09 דצמבר 2019 , בהעדר הצדדים.