העניין שבפני, בקשה למתן סעד זמני בטרם הגשת תובענה, לפיו מבוקש צו מניעה זמני למנוע הופעתה של תכנית כלשהיא אצל הנתבע.

דינה של הבקשה להידחות.

הבקשה אינה ברורה, אינה מציינת מהו הסעד העיקרי המבוקש בתובענה העיקרית (והרי סעד זמני אמור לשרת את הסעד העיקרי), אפילו שמה של התוכנית, תוכנה או כל פרט מזהה אחר לגביה, לא ניתן בבקשה.

יתר על כן, איני סבור כי הנתבע הינו אישיות משפטית, לפחות אין אישיות משפטית שכזאת למיטב ידיעתי. דרישת ציון מספר מזהה של נתבע הינו אחד מיסודות תקינות ההליך, שכן ציון מס' התאגדות מסיר את החשש כי ההליך מנוהל כנגד גוף שאינו אישיות משפטית כלל, וחשש זה אינו נענה בבקשה הלא ברורה, לא מפורטת, וחסרת מיקוד, כמו גם מופנית כנגד גוף שאינו אישיות משפטית.

עוד אוסיף, התצהיר המצורף לבקשה הינו על דרך ההפניה, ולמעשה מפנה לבקשה, אשר ראשית, זו אינה הדרך לבקש סעד זמני, ושנית, הבקשה אינה מציינת דבר, מלבד פירוט מהו רצונו של המבקש.

אוסיף ואציין, שגם ההתייחסות לגופה של בקשה, על מיעוט הפירוט שבה, לא הייתה מעלה למבקש אפשרות לזכות בסעדים המבוקשים על ידו. המבקש מציין בבקשה (ולא בתצהיר) כי בעבר עבד בחברה בשם אלטרנטיויזיה, בעוד בהליכים אחרים אשר התנהלו בפני בשנים האחרונות, הופיע המבקש וציין כי מדובר היה בעוסק מורשה אשר נוהל על שמו; כך שגם שאלת ניקיון כפיים שוללת מתן סעד, בוודאי ששוללת מתן סעד עוד בטרם הגשת תובענה.

הבקשה נדחית לפיכך.

המזכירות תסגור ההליך.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ו, 08 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.