<#2#>

נוכחים:

ב"כ העורר - עו"ד אביתר גולני

ב"כ המשיבה - עו"ד יניב ארקוס

העורר בעצמו

פרוטוקול

ב"כ העורר:

לעניין הפיקוח האנושי – יש לנו מקרה ייחודי. הוגשה בקשה למעצר ימים, הוא שוחרר למעצר בית ללא פיקוח עם התחייבות בלבד, כאשר מעצר הבית מסתיים ביום ראשון, 04/09 בשעה 09:00 והוא מתבקש להתייצב בבית המשפט אז הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, בשעה 12:00. ניתנה החלטה של כב' השופט בועז, שקובע שהוא לא ערכאת ערר של בית המשפט השלום ורק לעיתים נדירות יוחזר מי ששוחרר למעצר. הוא החזיר את התנאים שקבע כב' השופט נאווי, ואז הוגש ערר מאת המדינה ומותב זה דחה ברובו את הערר אך עיבה את תנאי השחרור בתנאי הפקדה של 8,000 ₪ וערבויות אחרות גם כן, והתבקש פיקוח אנושי. בתנאים האחרים הופקדו ערבויות ונחתו ערבויות. ישנה בעיה עם פיקוח אנושי.

העורר הוא אדם מיוחד, תושב היישוב יצהר לא בגלל אידיאולוגיה, הוא לא אדם דתי, הוא סובל מבעיית אנטי סוציאליות. העורר מפתח תוכנות, לא יוצא מהבית, נפגשים איתו פעם בשבועיים מטעם העבודה, ואם זה תלוי בו הוא ישב בבית חוץ מאינטרקציה עם המשפחה שנמצאת ברוסיה. הוא פה לבד, ערירי. אין לו אחים ואחיות בכלל, ואף לא קרובי משפחה אחרים בארץ. החבר היחיד הוא מר ערן שטיינברג, שהוא חברו היחיד, אך לא יכול להיות המפקח עליו בגלל עבודה, הוא גר בגבעתיים.

ליישוב יצהר יש נקודת אבטחה, הוא יכול לדווח שם כל מספר שעות. הרכב אצל המדינה, שיישאר אצל המדינה. עוד בהצעת בית המשפט לגבי הפיקוח, הסכמתי להשארת הרכב של העורר כבר אז.

ב"כ המשיבה:

אין המדובר בפעם הראשונה, זו לא עבירה ראשונה. העבירה הנוכחית היא העבירה השלישית. התיק השני, העורר ממתין לקבלת תסקיר בעניינו כיוון שהודה הורשע בעבירות חמורות של תאונות דרכים, וכדומה. היו מקרים מעולם שהמשוחררים חזרו למעצר, מעבר למה שרשום בבקשה המקורית, אין המדובר במשהו בלתי שכיח. אני מפנה את בית המשפט לפסק דין של בית המשפט העליון בש"פ 3537/05 שם קובע בית המשפט כי דומני כי האיזון הראוי בהקשר זה מחייב להורות על מעצרו של המשיב בשל מסוכנותו הברורה, ועוד (מצטט).

מדובר בעורר שעוצמת המסוכנות הנשקפת ממנו גבוהה. זו עבירה שלישית שנגרמה לאחרונה לאחר עבירות נוספות. זה לשם הגנת על אינטרס הציבור. חברי אומר כי בית המשפט לתעבורה קבע כי אין מדובר בערכאה של ערעור. השתנו הנסיבות ומה שחברי הציע בנוגע לדיווחים שזה לא רציני משום שהעורר, בדיונו הקודם, אמר כי זה מעידה חד פעמית.

חלוף הזמן הוא לא בגלל המאשימה. המאשימה, בדיון במעצר הימים, ביקשה עיכוב ביצוע בבית משפט השלום, שנקבע בהחלטה כי העצור הצהיר כי לא ינהג בכלי רכב ללא רישיון נהיגה.

<#3#>

החלטה

לפניי ערר במסגרתו אני מתבקש, למעשה, לבטל תנאי פיקוח אנושי כפי שנקבע בעניינו של העורר.

כנגד העורר הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות של נהיגה ללא רישיון, נהיגה בקלות ראש, עקיפה על קו הפרדה רצוף, אי ציות להוראות שוטרים ונהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה.

העורר כבר שוחרר במסגרת הליך מעצר ימים ביום 2.9.2016 וביום 4.9.2016, במסגרת בקשה למעצרו עד תום ההליכים, קבע בית המשפט קמא כי התנאים שבהם שוחרר קודם לכן – יוותרו על כנם. תנאים אלו כללו מעצר בית מלא ללא פיקוח וחתימה על התחייבות עצמית. המדינה עררה על החלטה זו ובהחלטתי מיום 6.9.2016 קבעתי כי העורר ישוחרר כנגד עיבוי בטחונות בדמות הפקדת ביטחון כספי בסכום של 8,000 ₪, חתימה על התחייבות כספית בסכום של 15,000 ₪ וחתימת ערב צד ג' על סכום של 15,000 ₪. בנוסף, קבעתי כי יש להוסיף על תנאי השחרור פיקוח אנושי וכי הקטנוע ששימש את העורר בביצוע העבירות לכאורה, יוותר בידי המדינה עד לתום ההליכים. עוד ציינתי את הקושי הנחזה להשיב את העורר למסגרת של מעצר לאחר שכבר שוחרר וכן הבהרתי כי מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה הוא החריג וכי ניתן להשיג את תכלית המעצר על דרך הרחקת העורר מהגה ובאמצעות יתרת תנאי השחרור כפי שנקבעה.

החלטתי מיום 6.9.2016 מהווה חלק בלתי נפרד מהחלטה זו.

מסתבר כי העורר לא צלח בהסדרת פיקוח אנושי וביום 8.9.2016 החליט בית המשפט קמא כי בהיעדר פיקוח אנושי, כהחלטתי, ייעצר העורר עד לתום ההליכים. העורר טוען כי הוא אינו יכול להעמיד פיקוח אנושי בעוד שאת יתרת התנאים הוא מילא ככתבם וכלשונם. מודגש כי העורר הינו אדם ערירי וכי קרובת המשפחה היחידה שלו, אימו, מתגוררת בחו"ל. עוד נטען, כי העורר מתגורר ביישוב יצהר, וכי הוא עוסק בפיתוח תוכנות ועובד מביתו ללא כל מגע עם אנשים. לגישת ב"כ העורר, המדובר במקרה ייחודי, המצריך "חשיבה אחרת" והתבקשה שקילת תנאים אחרים בעניינו.

במהלך הדיון שהתקיים בערר, שב הסנגור והדגיש כי אין לעורר איש שיכול לשמש כמפקח אנושי בעבורו. ב"כ המדינה, מנגד, עתר להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים, בהדגשת מסוכנותו לביטחון הציבור. עוד נטען, כי גם בשלב זה ניתן וראוי לעצור את העורר על אף היותו משוחרר מאז יום 2.9.2016.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובהחלטת בית המשפט קמא ולאחר שביקשתי להתחשב במכלול נסיבות העניין ובכלל זה בחלוף הזמן כשניסה העורר להסדיר פיקוח אנושי ללא הצלחה - שוכנעתי כי יש לשנות את תנאי השחרור באופן שיבוטל הפיקוח האנושי כנגד עיבוי נוסף של הביטחונות. כפי החלטה קודמת מיום 6.9.2016, גם בשלב זה סבורני כי לא מתקיימים התנאים המצדיקים את השבת העורר המשוחרר מזה כבר למסגרת של מעצר מאחורי סורג ובריח.

שוכנעתי כי בשלב זה ניתן לאיין את מסוכנותו של העורר, באופן יחסי כנדרש, גם באמצעות תנאים שאינם כוללים פיקוח אנושי. חלוף הזמן משנה את נקודת האיזון בהקשר זה ולא ראיתי לנכון לקבל מצב דברים על פיו היותו של העורר ערירי וחסר מסגרת תמיכה חברתית, מצדיק את מעצרו עד תום ההליכים. התרשמתי כי נעשו מאמצים כנים להסדיר פיקוח אנושי אך אלו לא נשאו פרי וביקשתי שלא לבוא עם העורר חשבון בהקשר זה באמצעות מתן הוראה לעצרו. סבורני כי המשך השמת העורר במעצר בית מלא, תוך ניתוק מגע בינו לבין כלי הרכב ששימש לביצוע העבירות הלכאוריות, בתוספת לביטחונות ראויים, ישיג את מטרת המעצר ויאפשר פגיעה פחותה בחירותו.

מכל אלו, אני מורה על ביטול תנאי הפיקוח האנושי, תוך הבהרה לעורר כי נאסרת יציאתו מכתובת מעצר הבית לכל מטרה שהיא, אלא בכפוף להחלטה מפורשת של בית המשפט. כאמור, הקטנוע של העורר מצוי בידי המשיבה ואין בידו כלי רכב אחר שגישה אליו יכולה לסכן את ביטחון הציבור.

להבטחת תנאי השחרור, אני קובע כי בתוספת לסכום הכספי שכבר הופקד (8,000 ₪) יופקד סכום נוסף של 5,000 ₪. בנוסף, חלף ההתחייבות העצמית עליה חתם העורר (בסכום של 15,000 ₪) הוא יחתום על התחייבות עצמית בסכום של 30,000 ₪. כמו כן, חלף ערבות צד ג' (בסכום של 15,000 ₪) יספק העורר שני ערבים שיחתמו, כל אחד מהם, על ערבות צד ג' בסכום של 30,000 ₪.

לא יעמוד העורר בתנאים אלו - יובא לפני בית המשפט קמא לתזכורת ערבויות בתוך 24 שעות ושמור שיקול דעתו של בית המשפט קמא בהקשר זה.

השעה כעת 12:48.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט' אלול תשע"ו, 12/09/2016 במעמד הנוכחים.