1. להלן החלטתי בבקשת המשיב בהליך העיקרי (להלן: "המשיב") לסילוק התובענה על הסף.
2. כעולה מהבקשה בהליך העיקרי וטיעוני הצדדים כפי שעלו בדיון מיום 12.02.2020, מקרה שהיה כך היה:

מר חמזה עבד אל האדי הינו תושב חוץ והוא בעל זכויות במקרקעין בכפר אל-דיק שבתחום איו"ש (להלן: "חמזה" ו-"המקרקעין" בהתאם). המקרקעין אינם רשומים על שם חמזה ולפיכך הוא התקשר בעסקה עם המבקש בהליך העיקרי (להלן: "המבקש") לפיה הוא חתם על ייפוי כוח המייפה את כוחו של המבקש לפעול לרישום המקרקעין על שמו ובהמשך להעבירם על שם המבקש או מי שיחפוץ בו המבקש. מנגד, חמזה התחייב לפעול לרישום זכויות במקרקעין שבסוריה על שם מי מטעם המבקש. למבקש לא היו אמצעים כלכליים למימון רישום המקרקעין על שם חמזה ולפיכך הוא התקשר בהסכם עם חברה בשם "הר עומאר" (להלן: "חב' הר עומאר"), לפיו התחייבה הנ"ל לממן את רישום הזכויות במקרקעין כנגד התמורה שסוכמה בין הצדדים. חברת הר עומאר נשאה בחלק מעלות רישום המקרקעין, אולם לימים התגלע סכסוך בין שני השותפים באותה חברה ובעקבות זאת היא לא עמדה ביתר התחייבויותיה כלפי המבקש. לפיכך, המבקש התקשר בהסכם עם המשיב לפיו הוא חתם ביום 26.02.2015 על ייפוי כוח בלתי חוזר המייפה את כוחו של האחרון לפעול לרישום המקרקעין על שם המבקש כנגד קבלת 25% משטח המקרקעין לאחר רישומם (להלן: "ייפוי הכוח"). בהמשך, המשיב התקשר עם חב' צ. נמיר מבנים בע"מ בהסכם לפיו הוא הסב את זכויותיו בהתאם לייפוי הכוח לחברה הנ"ל כנגד תשלום תמורה אשר סוכמה בין הצדדים (להלן: "חב' נמיר").

1. במסגרת תובענה דנן טען המבקש כי המשיב הפר את התחייבויותיו ולא פעל לרישום הזכויות במקרקעין על שמו. לפיכך, המבקש עתר למתן סעד הצהרתי לפיו ייקבע כי ייפוי הכוח בטל ומבוטל וחסר תוקף חוקי.
2. בין לבין הגישה חב' נמיר נגד המבקש והמשיב, כמו גם אחרים, תביעה לבית משפט המחוזי בירושלים ב-ת"א 74621-10-18 בה היא עתרה למתן צו עשה לחייב את המבקש לרשום את הזכויות במקרקעין על שמו ולהעביר 25% מתוכם על שם המשיב (או חב' נמיר מטעמו) וזאת כמתחייב מייפוי הכוח (להלן: "ההליך המקביל").
3. לטענת המשיב בתמצית, המחלוקת העובדתית בין הצדדים הינה מחלוקת מורכבת וההליך בו בחר המבקש, תובענה על דרך של המרצת פתיחה, לא נועד לבירור מחלוקת כאמור. לחיזוק טענתו בנדון הפנה המבקש להחלטתי מיום 24.09.2019 בה נקבע, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, כי ההליך בו נקט המבקש אינו ההליך המתאים ותחת זאת עליו להגיש תביעה אזרחית.

כן טען המשיב כי אין לפורום זה סמכות מקומית לדון בתובענה, שכן מקום מגוריו ועיסוקו הינו בירושלים.

1. לטענת המבקש בתמצית, נימוקי המשיב הנטענים בבקשה אינם טעם מוצדק לסילוק ההליך וככל ובית המשפט בדעה כי המחלוקת העובדתית בתובענה אינה ראויה לדיון בהליך של המרצת פתיחה, ולדידו של המבקש אין הדבר כך במקרה דנן, אזי יש להעביר אותה להליך של תביעה אזרחית.

הוסיף המבקש וטען כי אין לקבל את טענת המשיב להיעדר סמכות מקומית לדון בתובענה, שכן הטענה לא עלתה בהזדמנות הראשונה, ומכל מקום מאחר ובייפוי הכוח נרשם מפורשות שהוא נחתם בחיפה, אזי לפורום זה סמכות מקומית לדון בהליך.

1. שקלתי מכלול טענות הצדדים ומצאתי להיעתר לבקשה. להלן אנמק.
2. בהתאם להלכה הפסוקה, הליך של המרצת פתיחה לא נועד לבירור מחלוקת עובדתית מורכבת. בנדון נפסק ב- ע"א 702/89 אליהו חברה לביטוח נ' נועם אורים, פ"ד מה(2) 811, 825, כדלקמן:

"התביעה על דרך של המרצת-פתיחה נועדה לתת סעד מהיר ויעיל ועל-כן היא מותנית בקיום דיון מקוצר ותמציתי. לא יעלה על הדעת סיכול טיבו של ההליך על-ידי השמעת ארבעה-עשר עדים, שעדותם אינה נחוצה".

כמו כן, בספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתים עשרה, נאמר כדלקמן:

"הליך זה נוצר על ידי המציאות והפסיקה לצורך פתרון עניינים דחופים ובלתי מסובכים מבחינה עובדתית, שאין טעם להמתין לפתרונם בתור המשפטים הרגיל הממתין לדיון, שכן ייתכן שבהגיע המועד לדיון לא יהיה העניין אקטואלי עוד" (שם, עמ' 719).

והנה, במקרה דנן ניתן לעמוד על המורכבות הרבה במחלוקת העובדתית שבין הצדדים מהעובדה כי התובענה נתמכת בארבעה תצהירים, לא פחות, המפרטים את השתלשלות העניינים ובדיון שהתקיים ביום 12.02.2020 אף הוסיף המבקש ובא כוחו ופירט נסיבות מנסיבות שונות אשר בחלקן לא פורטו כדבעי במסגרת התובענה. כל אלה, נוסף לטענות אשר העלה המשיב במסגרת בקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר במסגרת התובענה (בקשה 3) -מעידים כאלף עדים כי עניין לנו במחלוקת עובדתית סבוכה ולפיכך בהחלט יש לומר כי המרצת פתיחה אינו ההליך המתאים לדיון והכרעה באותה מחלוקת.

1. בתקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נקבע כדלקמן:

"בכל שלב של הדיון רשאי בית המשפט, אם נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת פתיחה, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה או לדון בה כאילו היתה תובענה בדרך הרגילה, ולשם כך רשאי הוא להורות על הגשת כתבי טענות".

יודגש, כי משמעות ביטול המרצת הפתיחה בהתאם לחלופה הראשונה שבתקנה 258 לעיל, היא מחיקת התובענה (ר' ע"א 639/89 עיזבון המנוח צבי דגני ז"ל נ' זהבה חן, פ"ד מד(4) 744, 747).

נשאלת אפוא השאלה האם במקרה דנן מן הראוי לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את המבקש להגשת תובענה אזרחית רגילה, או שמא לדון בה במסגרת הליך זה כתובענה אזרחית רגילה ובמידת הצורך להורות על הגשת כתבי טענות חדשים.

1. המחלוקת ביחס לייפוי הכוח אינה מתמצית בטענות המפורטות בהליך זה או רק בין המבקש למשיב. כאמור, חב' נמיר העלתה אף היא במסגרת ההליך המקביל טענות נגד המבקש והיא עותרת לחייבו לפעול למימוש ייפוי הכוח. בנסיבות העניין, לא תיתכן הכרעה במחלוקת בתובענה שבפניי, ולעניין זה אין נפקא מינה באם ההליך יועבר לתביעה אזרחית, אם לאו, מבלי שתשמע עמדת חברת נמיר בנדון. חיזוק לעמדה זו מצאתי בדברי ב"כ המבקש עצמו בדיון מיום 12.02.2020, ובנדון אינני מביע כל עמדה לגוף העניין, לפיהם, ההכרעה בתובענה זו מהווה מעשה בית דין כלפי חב' נמיר הואיל והיא חליפה של המשיב וזכויותיה בהתאם לייפוי הכוח, נובעות מזכויותיו של המשיב.
2. לא נעלמה מעיניי האפשרות לצרף את חב' נמיר כבעל דין נדרש בהליך דנן, אולם, בנסיבות המקרה לא מצאתי לעשות כן, ושלושה טעמים לדבר:
3. המבקש עצמו לא העלה כל בקשה לצירוף חב' נמיר כמשיבה נוספת להליך.
4. הואיל וחב' נמיר בחרה לפנות במסגרת ההליך המקביל לבית משפט המחוזי בירושלים ובו העלתה טענותיה נגד המבקש, אין כל מקום לכפות עליה לנהל את עניינה בפני בית משפט זה,
5. צירוף חב' נמיר כמשיבה נוספת לתובענה זו עלול להתפרש ''כהסגת גבול'' של פורום זה כלפי בית משפט המחוזי בירושלים אשר בפניו מתנהל ההליך המקביל, מה גם ולא עלתה כל טענה כי אותו בית משפט הורה למי מבעלי הדין להגיש בקשה לצירוף חב' נמיר כצד נוסף בהליך שבפניי.
6. לאור מכלול הנימוקים לעיל, נחה דעתי כי בנסיבות מקרה דנן מן הדין לבטל את המרצת הפתיחה. התובע ישקול את הצורך בהגשת תביעה חדשה בדרך הרגילה או שמא ניתן להסתפק בטיעוניו במסגרת ההליך המקביל.
7. משהגעתי עד הלום, מתייתר הצורך לדון בטענת המשיב להעדר סמכות מקומית של פורום זה לדון בתובענה. על אף זאת אומר, כי מאחר וכעולה מייפוי הכוח, הוא נחתם בחיפה, אזי פורום זה מוסמך מבחינת המקום לדון בתובענה.
8. בשל טעמים שלא הובררו עד תום, פסק הדין בתובענה התעכב ועל כך שלוחה התנצלותי לצדדים. מעיון בתיק בית המשפט עולה כי ביום 25.03.2020 ניתנה החלטה בפתקית אולם בשל תקלה בנט המשפט, לא מופיע בה מלל כלשהו. ייתכן והעיכוב במתן ההחלטה נובע מעובדה זו.
9. לסיכום, אני מורה על ביטול המרצת הפתיחה.

בנסיבות העניין, ומשהתקבלו חלק מטענות המשיב, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, י"א תשרי תשפ"א, 29 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.